הדפסהבפרשת "בשלח" פוגשים אנו בהבעת תודה עוצמתית. בני ישראל ניצלו ממוות לחיים. המצרים רדפו אותם מאחור והים שלפניהם, לא יכול היה להיות להם למפלט. והנה ה' בוקע להם את הים, והם הולכים ביבשה בתוך הים, ואילו המצרים שחשבו להמשיך ולרדוף אחריהם בתוך הים, מצאו עצמם טובעים במאותיהם.
השראה מיוחדת היתה על משה ובני ישראל ברגע ההצלה, כשראו בעיניהם את האויבים מוטלים מתים על שפת הים, השראה של התרוממות לשירת הודאה, כזו שרק מי שהיו בפחד מוות אמיתי יכלו להביע מעומק הלב. בשירה זו יש הבעת תודה וגם דברי שבח והלל לבורא עולם
"כי גאה גאה", "איש מלחמה",
השולט ביקום כחומר ביד היוצר ומכניע את אויבי עמו, את אויביו, בקלות רבה. התרוממות זו הביאה אותם גם להתבוננות במי שעומד מאחורי התנהלותם בחיי היום-יום. הם לא יכלו לראות מקריות בכל מה שיש להם, בהישרדותם עד כה, למרות עשר המכות הקשות שהוכו המצרים. בכל התקופה הזו היתה הבדלה גמורה בינם למצרים והם לא נפגעו כלל מהשפעת המכות.
אכן, היו יציאת מצרים בכלל, וקריעת ים סוף בפרט, מאורעות היסטוריים שידובר בהם רבות מדור לדור.
הבעת תודה שגרתית ודאי רחוקה בגודלה ובערכה מהבעת התודה אותה בטאו בני ישראל כולם. ובכל זאת, יש בה בשירת הים, כדי לתת לנו שיעור חשוב ויסודי בהבעת תודה פשוטה, קטנה. כאמור, כבר זמן רב זוכה עם ישראל להגנה וליחס כה מסור מצד בורא עולם. עד כה לא הובעה התודה בכזו עוצמה. היעדרותה תובע הסבר! "דורשני"! היתכן?! וכי היו קטנים כל כך הנסים, ההצלות הקודמות מעשר המכות? מחיות טרף במכת הערוב, ממחלות מסוכנות במכת הדבר ועוד?
נראה שההסבר לכך נעוץ בהכרת אופים של בני ישראל בתקופת השעבוד. ישנו פסוק מראשית שליחותו של משה המבטא את מצב רוחם:
"ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה".
רוחם היתה קצרה מהשעבוד, ולכן לא יכלו לשמוע אפילו את דבר הבשורה הגדולה. לכן, גם לא ניתן היה לצפות מהם להבעת תודה. אך כעת, כשנשמו לרווחה מפרידה מוחלטת ממשעבדיהם המצריים, פרצה לה התודה בקול גדול, בשירה נרגשת.
בחיי היום-יום איננו כבולים לקוצר רוח ולא לעבודה קשה, ברוך השם. לכן, אך טבעי הוא שנאמר פשוט תודה, תודה למי שלידנו, למי שעושה איתנו את המסע הארוך, למי שתומך בנו מנפילה ולמי שאפילו רק מחייך לעומתנו. תודה.
מעניין שתובנה זו טבועה בשמנו, אנחנו היהודים. יהודים – על שם יהודה שאמו לאה קראה לו בשם זה, כהבעת תודה לה' שזיכה אותה בבן רביעי ליעקב .כמו כן זוהי גם המילה הראשונה שרבים מאתנו אומרים מדי בוקר בקומנו ליום חדש: "מודה אני לפניך..". לכן, פשוט עוד יותר מעתה לאמץ מילה קטנה-גדולה זו- "תודה".
היכן פוגשים ילדינו מידה זו
היכן לא?! אחד מהערכים הראשונים שאנחנו רוצים להקנות לילדים הוא לומר תודה על כל דבר שמקבלים. בדרך כלל לא שוכחים לומר תודה על מאמץ גדול, כמו הכנת ארוחות לשבת, קניות חריגות לילדים, אבל היינו מאד רוצים שהילדים יזכרו להודות בכל יום גם על הטובות הקטנות שמקיפות אותם: ההשכמה לבית הספר, הכנת כריכים, וכן מחוץ לבית: בבית הספר לעובדת הנקיון, למורה, למזכירה ועוד.
סיפורי ילדים: הבעת תודה
הסיפור הראשון הוא על ילד שהקפיד להודות בכל יום לנהג ההסעות של בית הספר, וגרם בעקיפין לכל חבריו לבקש את סליחתו של הנהג, על הרעשות גדולות שנהגו לקיים באוטובוס בזמן שהסיע אותם.
הסיפור השני הוא על ילד שהתעורר להכיר מקרוב את עבודתו של עובד העיריה בניקוי הרחובות. הדבר הביא אותו בזכות היכרות קרובה זו כשכן ללמוד ממנו, את ערך הבעת תודה גם לדומם!
מדהים בדיו מה שרציתי ללמוד וללמד מכל פרשה איזה מאמר טוב משהו ערכי שאפשר לקחת ולהעביר .. סיפור מעניין שאפשר להמחיז עם הילדים..
תודה לך יצחק על עצם התיחסותך
משמח מאד שמצאת באתר חומר שחיפשת!
אכן האתר עשיר היום בהמון חומר בנושא מידות וערכים: מעל ל 200 מאמרים ומעל ל 250 ספורי ילדים להטמעת המידיות, כ 180 תגיות לניווט בין המידות
אכן משתדלים אנו להביא דברים של טעם בנושא חשוב זה של תיקון המידות.
כולנו מחויבים לתרום כל אחד את חלקו לנוכח המצב העגום המוכר לנו.
נשמח לדעת באיזה הקשר את נפגשת עם התכנים: הורה, מורה וכו'.
אגב, ניתן להירשם בחלונית שבעמוד הראשון לקבלת הודעה קבועה למייל ביחס להופעת תוכן חדש.
הכל בסייעתא דשמיא כמובן
כל טוב
ובהצלחה
צוות "מידה טובה בפרשה"