פרשת חוקת: מגבלת השכל האנושי

האדם שואף מטבעו להתקדם בחיים בתחומים השונים. אחד התחומים שהוא שמח להתקדם בהם הוא תחום הידע. הוא שואף לדעת יותר ולכן הוא מרבה לקרא ולהרחיב את ידיעותיו. שאיפה זו מבורכת. היא גורמת לסיפוק רב לנפשו של האדם. הוא מרגיש שהוא מזין גם חלקים נוספים באישיותו. הברכה בכך היא גם לחברה. ככל שמתרבים בה אנשי מדע וספר בכלל, הופכת היא ליותר ערכית, מידותית. הדברים האלה נכונים לכל תחום דעת ובעיקר ללימוד במקורות היהודיים. פרשת "חוקת" מלמדת אותנו שגם המגביהים שיא בידיעת חכמת התורה, ישנו נושא אחד שירחק מבינתם והוא ענין פרה אדומה, לפרטיו.

מהו מקור החכמה של המקורות היהודים? מהי הסיבה שהיהודים קרובים לחכמה יותר מעמים אחרים?

יותר ויותר אנשים מגלים היום את חכמת התורה ובעיקר את החוכמה הטמונה בתלמוד. הדבר הגיע לכדי תרגום התלמוד לערבית. עיינו בכתבה שבקישור זה:

http://www.kikar.co.il/%d7%aa%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%91%d7%91%d7%9c%d7%99.html

וכן בדרום קוריאה, לומדים 50 מליון איש את התלמוד המתורגם לשפתם. כך בכתבה הבאה:

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=344659

תשובה לכך נוכל למצא בפסוקים הבאים:

"וּשְׁמַרְתֶּם, וַעֲשִׂיתֶם–כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם, לְעֵינֵי הָעַמִּים: אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן, אֵת כָּל-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, וְאָמְרוּ רַק עַם-חָכָם וְנָבוֹן, הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה. כִּי מִי-גוֹי גָּדוֹל, אֲשֶׁר-לוֹ אֱלֹ'הִים קְרֹבִים אֵלָיו, כַּה' אֱלֹ'הינוּ, בְּכָל-קָרְאֵנוּ אֵלָיו. ומִי גּוֹי גָּדוֹל, אֲשֶׁר-לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם, כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם"

כלומר, החכמה הגדולה שבתורה שאדם זוכה ללמוד, להבין ולהחכים בה, היא מתנת ה' לעם ישראל. מתנה שניתנה יחד בכריכה אחת עם המצוות. קיום המצוות הוא תופעה המפליאה את הגויים, וכשהם נוכחים לדעת זאת הם מביעים את פליאתם מקיום המצוות ומהתורה כולה.

מהי התעלומה בפרה אדומה?

פרה אדומה היא פרה שכל צבעה אדום. היא נועדה לטהר מי שנטמא בטומאה החמורה ביותר – טומאת מת. תהליך הטהרה שבפרה אדומה מורכב. בקיצור, מדובר בזילוף מי מעיין המעורבים באפר פרה אדומה על מי שנטמא. החידה והתעלומה שבענין זה היא התוצאה של הפעולה: הטמא-נטהר והטהור-נטמא… כלומר, הכהן שהתעסק בתהליך טיהור הטמא מטומאתו, עליו לטהר עצמו בתום התהליך (אם כי תהליך טהרתו פשוט וקל: טבילה במקוה).

מי בכל זאת ידע את סוד פרה אדומה?

היחיד שידע את סוד תהליך הטהרה והטומאה שבפרה אדומה היה משה רבנו. מדוע? דרגתו הרוחנית של משה רבנו היתה לא אנושית. הוא זכה להגיע לדרגה נבואית הכי גדולה שיכול להגיע אליה בן תמותה. התורה מתארת את דרגת הנבואה שלו בביטויים ציוריים ייחודיים:

"פה אל פה אדבר בו, במראה ולא בחידות ותמונת ה' יביט" 

"ודיבר ה' אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו"

איננו מסוגלים בשכלנו המוגבל להבין את דרגת נבואתו של משה רבנו. אכן התורה מעידה שלא קם עוד נביא כמוהו:

"ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים"

האם יכול מישהו נוסף להגיע להבנת סוד פרה אדומה?

החכם הגדול בעם ישראל, שהגיע לשיא גבוה ביותר בחוכמתו, היה שלמה המלך. את חכמתו מתאר הכתוב כך:
"וַיִּתֵּן אֱלֹ'הִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה, וּתְבוּנָה הַרְבֵּה מְאֹד, וְרֹחַב לֵב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם. וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם וּמִכֹּל חָכְמַת מִצְרָיִם. וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם מֵאֵיתָן הָאֶזְרָחִי וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וְדַרְדַּע בְּנֵי מָחוֹל וַיְהִי שְׁמוֹ בְכָל הַגּוֹיִם סָבִיב."

בכל זאת, לא הגיע שלמה לדרגת משה רבנו ולא ידע את סוד פרה אדומה. זאת מבהירים חכמינו זכרונם לברכה בביאורם על הפסוק בקוהלת, ז:כג:

"אמר שלמה על כל אלה עמדתי, ופרשה של פרה אדומה חקרתי ושאלתי ופשפשתי "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני" 

הרחבה והעמקה בנושא סוד פרה אדומה ניתן לקבל בשיעוריו של הרב אורי שרקי באתר "מכון מאיר", בקישור הבא:

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=15339

ובכן, אין מבני האדם עלי אדמות מי שיכול להגיע לדרגת משה רבנו בהבנת סוד פרה אדומה.

מהי הסיבה למוגבלות האנושית בהשגת החוכמה?

השאיפה המרכזית של כל אדם צריכה להיות השתלמות הולכת ועולה במיצוי כוחותיו וכשרונותיו. מיצוי כשרונותיו הרוחניים תלוי בעלייתו הרוחנית. למשל, מי שהגיע לבקיאות גדולה בתנ"ך, זהו הישג יפה, אך אולי הוא נמוך מיכולותיו הוא. יתכן ויכל להגיע להיקפים גדולים יותר בלימוד ספרי החכמה, כמו תלמוד בבלי ועוד. ככל שישיג האדם בחכמה, כן יגלה את מיעוט השגתו. שלמה המלך ניסח זאת בספר החכמה שכתב:

"יוסיף דעת – יוסיף מכאוב".

מדוע יוסיף מכאוב? כי רצון הבורא הוא שהאדם ישאף כל חייו לעליה רוחנית מתמדת ומאתגרת. אילו היה האדם משיג בחייו את כח החכמה שתכנן, שרצה, שקיימת, היה עוצר בהתקדמותו הרוחנית.

מהי הסכנה בעצירה מהתקדמות רוחנית?

אכן כן, ישנה סכנה בעצירה באמצע העליה… אילו יחוש האדם סיפוק רוחני גדול ויאמר לעצמו: הנה הגעתי למרום יכולתי הרוחנית, עלול הדבר להביאו לנזק משמעותי. תחושת התנשאות תמלא אותו ואף עלול הוא להתחיל לסגת אט אט מרמתו הרוחנית, ועם הזמן גם לשכוח מעולם נשגב שהיה בו, וכן עלול הוא לרדת מרמתו המוסרית. זהו אולי ההסבר לסכנה הטמונה בעצירה מהתקדמות רוחנית.

הלואי שנחוש תמיד צמאון לעליה רוחנית, ל"מילוי המצברים" ביידע ובחכמה.

נספח: קישורים לכתבות מעניינות:

1. קוריאנים לומדים תלמוד בבלי:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4046985,00.html

1. עורכי דין ואנשי עסקים לומדים דף יומי בעזריאלי:

http://daf-yomi.com/content.aspx?PageId=238

היכן פוגשים ילדינו ערך זה

הפעם שונה סגנון שיוך הנושא לילדינו. איננו ישיר, אלא עקיף. בעוד שמחים אנו על כל התקדמות של ילדינו בלימוד, בחכמה שהם רוכשים, מתברר שנדרשים אנו לעתים להבהיר להם שלא את הכל ניתן לדעת. תחושת ענווה צריכה ללוות את התלמיד כמבוגר בעמדו לפני עוצמת הידע הקיים בעולם. טוב שנרגיל אותו ללמוד עוד ועוד מתוך אהבת החכמה, אך כשייפגש בשאלות שאין להן תשובה, לא יירתע, אלא "יהפוך דף" ויעבור לנושא הבא.

סיפורי ילדים: שכל מוגבל

הסיפור הראשון הוא על תלמידים מכיתה ו' שבקשו להעמיק את ההבנה שלהם בשאלות יסוד, והועמדו על מגבלות השכל האנושי.

הסיפור השני הוא על אזרח שפנה לרב בשאלה אישית, ונפתח בפניו נושא רעיוני עמוק בשאלת יכולותיו של השכל האנושי.

קרדיט איור: ענבל גיגי בוסידן igigib@gmail.com