"ציבור יקר, ערב טוב." פתח מר אבי ראש העיר החדש את אספת התושבים. "לפני כחודש התקיימו בחירות בעירנו הרצליה. והנה אני כאן לרשותכם. התכנסנו הערב להביע משאלות. יושבים כאן בצד העוזרים שלי ורושמים כל בקשה שתעלו לפי נושאים שונים. אינני מבטיח למלא כל בקשה, אך מבטיח לקיים את מה שאראה שיש באפשרותי לקיים."
"אדוני ראש העיר, אפשר שאשמיע דברי?" ביקש רועי אחד מהתושבים הותיקים של העיר
"בהחלט, כולנו לרשותך, התחל" השיב ראש העיר
"ובכן, זה מספר שנים התחבורה מהעיר החוצה לא סדירה. אנחנו ממתינים זמן רב בתחנות והאוטובוס מגיע באיחור רב"
"גם לי, אדוני ראש העיר, יש בקשה. מגרשי המשחקים לילדינו מיושנים. דרושה החלפת הציוד ורענון המגרשים"
וכך, בזה אחר זה, הצביעו משתתפים רבים והביעו משאלותיהם לאזניו הקשובות של ראש העיר החדש.
"חברים נכבדים, הגיעה השעה לסכם את הערב. ראשית, שמחתי על ההשתתפות הגדולה שלכם גם במספר התושבים שהגיעו, וגם במספר הבקשות. הדבר מראה שאתם אוהבים את העיר הרצליה ורוצים בקידומה. גם אני מאד אוהב את העיר ורוצה להשקיע את כוחותי וכל מה שאוכל לקידום כל פרט בעיר. אך, אתם מבינים וגם הכרזתי על כך בתחילת הערב, לא אוכל למלא את כל בקשותיכם מיידית. אשב עם העוזרים שלי על כל הבקשות ונחליט באיזה סדר נטפל"
עברו כחודשיים מאז אספת התושבים ודבר לא התחדש בעיר…
"קראת את המכתב של ראש העיר?" שאלה אמא נעמי את בעלה יואב.
"לא. מה הוא מחדש במכתבו?"
"הוא מבשר לתושבים שהחלו עתה עבודות שיפוץ בחמישה גני משחקים בעיר. אבל מה שחשוב יותר במכתב, לדעתי, הוא תחילתו"
"ומה כתוב שם?"
"ראש העיר פותח בהסבר כללי על תכניות הפיתוח והשיפוצים בעיר. הוא מתנצל שבמשך חודשיים לא הודיע דבר על פעילות העיריה. הוא מסביר זאת בכך שמטבעו אינו נוהג להבטיח ולא לקיים. לכן, תחילה ישב עם עוזריו על סדר העדיפויות הראוי ועל היכולות הכספיות של העיריה, ורק כשישב עם גזבר העיריה והשתכנע שהעיריה מסוגלת לבצע תכנית מסוימת, יצא בהודעה זו לתושבים"
"מדוע, נעמי, חלק זה של המכתב משמח אותך יותר, הלא העיקר הוא המשכו – שיפוץ גני המשחקים, מה שכבר עשר שנים לא ביצעה העיריה למרות תלונותינו."
נכון, יואב, זה באמת משמח, אבל אזכיר לך שהוא לא הראשון שהבטיח. ראש העיר שלפניו הבטיח ולא קיים"
"ומה מראה לך שעליו ניתן יותר לסמוך?"
"הרושם שלי מאספת התושבים היה טוב. שמעתי והרגשתי ראש עיר זהיר בהבטחותיו. וגם לאחר האספה לא מיהר לשלוח הודעת סיכום לאספת התושבים עם הכרזות על תכניות מסוימת, שלא בטוח שיעמוד בה. הוא המתין מספר חודשים עד לבירור כל האפשרויות ורק אז הודיע הודעתו זו. אתה יודע, יואב, ישנו בטוי עממי האומר: 'טוב צפור אחת ביד, משתיים על העץ' אחרים נתנו לנו תקוות להרבה צפורים, הן עדיין משוטטות להן אי שם…"
הצעת דיון
- מהו המיוחד בראש העיר החדש?
- מדוע עיכב ראש העיר את הודעותיו על חידושים בעיר?
- מה אתם מרגישים כשלא מקיימים הבטחה עבורכם?
- האם גם אתם מכירים בעל תפקיד הזהיר בקיום הבטחותיו?
קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com