בית הספר "נועם הליכות" ידוע בנתניה כבית ספר מוצלח בתחום ההתנהגותי. הרבה מתלמידיו זכו לתעודות הוקרה על חלקם בהתנדבות, בעזרה לזולת ועוד. סיפורנו עוסק באירוע עצוב שגרם לחילול שמו של בית הספר.

"תלמידים יקרים, בוקר טוב. זהו! סיימנו את כל הבירורים בעניין הטיול השנתי. יש בידינו כל האישורים הנחוצים. הטיול אמור להתקיים בעוד שבועיים" כך הכריזה נעמה מחנכת כיתה ו' לתלמידיה על הטיול השנתי לאצבע הגליל והגולן.

כיתה ו' יצאה לטיול השנתי בן יומיים, לאחר בדיקה מדוקדקת של המחנכת ומדריך הטיול שכל תלמיד הגיע עם כל הציוד הדרוש.

"בוקר טוב תלמידים יקרים" פתח יוסי, מדריך הטיול. "הטיול אמנם יתמקד באזור אצבע הגליל והגולן, אבל אני שמח ללוות אתכם כבר מנקודת היציאה, ולכן ההדרכה תכלול הסברים גם על מסלול הנסיעה שלנו מנתניה לצפון."

היום הראשון כלל ביקורים בתחנת הכוח הראשונה בנהריים, על גדות נהר הירדן והירמוך, שהתחילה לספק חשמל בשנת תרצ"ב ( 32' ). כאן שמעו התלמידים את סיפור הקמת התחנה במאמציו הגדולים של פנחס רוטנברג ז"ל, על הנחישות שהניעה אותו ועל ההצלחה.

"מתי נגיע למפל מים?" שאלו מס' תלמידים את יוסי. הטמפרטורה בחוץ גבוהה, ולכן זו משאלה הוגנת בהחלט.

"נקודת הביקור הבאה שלנו היא בנחל זוויתן, נחל שהתברך השנה בכמויות גדולות של מים. שם תוכלו לשכשך רגליכם כמה שתרצו" השיב יוסי

מסלול הטיול בגולן היה אכן משולב בביקור באתרים היסטוריים, מצד אחד, ובאתרי שעשוע והנאה, מצד שני.

הלילה הגיע, וחבורת המטיילים עושה את דרכה לאכסניית הנוער שבמדרשת הגולן.

"חברים יקרים, ערב טוב וברוכים הבאים" פתח אורי מנהל האכסניה. "אנחנו שמחים לארח אתכם ללינה ולארוחת בוקר. עובד המדרשה ימסור לכם מיד את המפתחות לחדרים. אתם מקבלים חדרים נקיים ומסודרים. בקשתי מכם היא לשמור על ההוראות, ובעיקר על הסדר והנקיון. אנא, החזירו לנו את החדרים כפי שקבלתם אותם, נקיים ומסודרים"

ההוראות של מנהל האכסניה היו ברורות, והדרישה לסדר ונקיון חזרה בדבריו מס' פעמים.

לילה נעים עבר על כל החבורה. בבוקר השכימו כולם לקראת היום השני לטיול. אכלו ארוחת בוקר ועלו על האוטובוס.

"הלו, יוסי? כאן אורי מנהל האכסניה. מצטער לקלקל לך את מצב הרוח…אבל תלמידיך השאירו כאן בלגן גדול ופסולת במס' חדרים!" התקשר אורי ליוסי

"סליחה, אורי, לא שמעתי היטב את דבריך. הרעש באוטובוס הפריע לי. בקשתי מכולם שקט ועכשיו אני שומע אותך"

אורי חזר על דבריו בתחושת אי נעימות גדולה, אך, לא גרע מהם, מתוך מחויבות לתפקידו.  

"וואו, אני נדהם מדבריך! שמע נא, אני עוצר כעת את התכנית וחוזר עם התלמידים למדרשה"

יוסי שוחח עם המחנכת נעמה על מה שקרה. היא הגיבה בצער רב, והסכימה, כמובן, לחזור למדרשה לטפל בבעיה. בדרך חזרה דברה באוטובוס לאזני התלמידים:

"תלמידים יקרים. אינני יודעת איך קרה הדבר, אבל כולי מלאה בושה מתלונת מנהל המדרשה על הלכלוך ואי הסדר שהשארתם בחדרים. זה לא הזמן כעת לחקור מה גרם לכך ומי אשמים בדבר, אבל דבר אחד ברור, שאיננו יכולים להמשיך את הטיול לפני שתיקננו את המצב המביש"

נעמה סיימה דבריה והתלמידים נאלמו מלומר מילה מעוצמת הדברים.

האוטובוס הגיע למדרשה. התלמידים רצו לחדרים ועבדו במרץ לנקות ולסדר אותם כפי שקבלו אותם. 

"נעמה ויוסי" פנה המנהל אליהם לפני חזרתם לאוטובוס. "אני מאד מצטער שנאלצתי להחזיר אתכם ולגרום שיבוש לטיול, אך, בדיעבד, לפחות, יצאה מכך תועלת חינוכית. התלמידים קבלו שיעור בנושא 'אחריות' ו 'נאמנות' "

הנזק הגדול שנגרם לבית הספר הוא פגיעה בשמם הטוב. מדרשת הגולן רשמה לפניה לא לארח בעתיד תלמידים מבית הספר "נועם הליכות".

בבית הספר נעשה תחקיר בנושא שקרה, והמסקנה היתה שהתלמידים עזבו את החדרים במהירות עקב הודעה שגויה על יציאת האוטובוס לדרכו. הסבר זה לא היה בו, כמובן, כדי לפטור אותם מהאחריות למקום.

היכן פוגש הסיפור את פרשתנו

בפרשת השבוע מובא הסיפור של בני ישראל בשטים, שם חטאו בבנות מואב וגרמו לחילול שם ה' ! גם בסיפורנו גרמו התלמידים בהתנהגותם השלילית לחילול שם בית הספר (כמובן במשמעות הרבה פחות חמורה…), לפגיעה בשמו הטוב.

הצעת דיון

1. מדוע חזרה קבוצת המטיילים לאכסניה?
2. מה היה הנזק הגדול שנגרם לבית הספר עקב הבעיה שקרתה?
3. האם לדעתכם נהגו יוסי ונעמה נכון בכך שהחזירו את התלמידים למדרשה? מדוע?
4. דמיינו איך יכול היה להיגרם כבוד גדול לבית הספר?

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com