"אבא, בעוד חודשיים תתקיים תחרות בין שתי כתות ו' בבית הספר שלנו על ייצוג בית הספר בתחרות היישובית" סיפר נועם לאביו יוסי.
"אני מבין שזהו משפט הקדמה לבקשה שלך, נכון?,,,"
"נכון, אבא, איך ידעת?"
"בשמחה, אין בעיה, מהי בקשתך, נועם?"
"מהיום עלינו להתאמן גם אחרי הצהריים פעמיים בשבוע, בנוסף לשיעור השבועי בבית הספר"
"אין בעיה – קיבלת. אם תרצו, פעם אחת בשבוע אוכל להצטרף אליכם לעידוד. אתה יודע כמה אני אוהב לשחק כדורסל, רק במוצ"ש האחרון שיחקה הקבוצה שלנו מול הקבוצה של רמת גן וחזרתי כל כך מרוצה"
"ממה, אבא?"
"לא מתוצאות המשחק. דוקא הפסדנו בארבע נקודות, אבל האוירה במשחק היתה טובה, נקייה ממלים מיותרות, מחיכוכים – פשוט משחק לשם משחק, לחילוץ עצמות ולבריאות"
"איזה כיף לשמוע את זה. חברים מספרים בכיתה על בעיות קשות שקורות במשחקים בחו"ל. אוהדים שמתפרצים למגרש ומכים את היריבים או צועקים על השופט. אצלנו, ברוך ה', האוירה גם כן טובה. עכשיו אני חושב שאני גם מבין מדוע"
"מה אתה חושב, נועם?"
"הרי המורה שלנו להתעמלות הוא אחד השחקנים בקבוצה שלכם. פשוט מאד, המורה מעביר אלינו את האוירה הטובה הזאת. אני רוצה לספר לך משהו מדהים, אבא, בהקשר הזה"
"ספר, בבקשה"
"לפני כחודש ימים , באחד השיעורים פרץ ויכוח קשה במהלך המשחק בין שני תלמידים משתי הכתות. במקום לברר ולהמשיך את המשחק, המורה החליט להפסיק אותו לגמרי ולהזמין את השניים לבירור."
"מה הרגשתם אז? לא הפריע לכם שכולם נענשים בגלל שניים?"
"לא, אבא. הוא הודיע לנו מספר פעמים שהוא רואה בחומרה ויכוחים הגורמים למתח מיותר. במקרה כזה הכלל אצלו הוא שמפסיקים את המשחק"
"ומה אתה חושב על כלל זה?"
"אני מסכים לגמרי. לא שווה לשחק עם נזק חברתי כזה"
"נועם, מי אמור להיות השופט במשחק שלכם?"
"אינני יודע, המנהל כבר ימצא מישהו"
באותו יום התקשר מנהל בית הספר ליוסי וביקש ממנו להיות השופט במשחק שבין כתות ו'.
"אתה יודע שזה לא בדיוק התחום שלי" השיב יוסי, "אני אמנם אוהב לשחק כדורסל, אבל לא בקי בכל חוקי המשחק. לא נראה לי שאני מתאים לכך" המשיך יוסי להסביר למנהל את סרובו.
"אני יודע, יוסי, שזה לא העיסוק שלך ואולי גם שאינך בקי בחוקי המשחק, אך כשמדובר בתלמידינו היקרים, חשוב לי שהשופט יהיה רגיש לאיכות המשחק מבחינה חברתית, ולא רק מקצועית. במשחקים במוצ"ש שמעתי שאתה רגיש להעלבות ולאמירות מיותרות, לכן אני מבקש ממך להסכים. ובענין רענון חוקי המשחק, פשוט, שב עם המורה להתעמלות והשלם את ידיעותיך"
שיחה זו עם המנהל אכן שינתה את החלטתו. הוא שמח לגלות עד כמה אכפת לו לשמור על כללי הגינות במשחק. הוא הזמין שיחה עם המורה להתעמלות, כהמלצת המנהל, ריענן את ידיעותיו והודיע למנהל על הסכמתו לקבל תפקיד זה.
היכן פוגש סיפורנו את פרשת השבוע
בפרשתנו מזהירה התורה את הדיינים מפני פסיקה מתוך נגיעות כלשהן לאחד מבעלי הדין וכדומה. גם בסיפורנו נבחר שופט למשחק בין שתי הקבוצות מי שחוקי המשחק לנגד עיניו ולא מושפע מתגובות רגשיות של צד זה או אחר.
הצעת דיון
- את מי בחר מנהל בית הספר לשופט ומדוע?
- מהו המשותף שמצאתם בסיפור בין התנהלות המשחק של המבוגרים להתנהלות המשחק אצל התלמידים?
- מה לדעתכם חשוב באמת במשחק בין קבוצות?
- האם גם אתם שמעתם על משחקים נקיים ממריבות והאשמות? שתפו
קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com