הדפסהב"ה
עד מתי תאכל בנו שנאת חינם?!
מתי נלמד שעלינו לתקן את סיבת חורבן הבית השני – שנאת חינם – ואז נהפוך את תשעה באב לתשועה באב – מאבל ל"מועד" ככינויו במגילת איכה ?!
לפני כשש שנים, בתוך ה"שבעה" על שלושת הנערים המתוקים שנרצחו, הי"ד, שעל שמם הוקם האתר המרשים "עוז וגאו"ן", פרץ מלבי השיר "אהבת חינם" – זעקה לתיקון, צעקה לבורא העולם: "די עם שפיכות הדמים! הנה באנו בניך אהוביך ורצוננו לתקן, רצוננו לאהוב. ולכן, מנע נא שפיכות דמים שכזו!"
לק"י רביעי לסדר "מה טובו אהליך יעקב" ה'תשע"ד, שני ל"שבעה" על הקדושים הי"ד
אהבת חינם
להנצחתם של הקדושים אייל יפרח, נפתלי פרנקל וגיל-עד שאער הי"ד
אייל, נפתלי וגיל-עד אהובינו לעד
אין ידנו יכולה בנשמתכם לנגוע
ואף רגלינו במחיצתכם לעמוד
הגבהתם עוף כנשרים השמימה
תפלות, אחדות, בקשות וקבלות
הצלחתם לעורר את כל הלבבות
דתיים וחרדים ורחוקים ממצוות
את כולם הדבקתם ברוב אהבות
פזמון: אהבת חינם זה כל הענין
אהבה לכל אדם, גם קטן
זה צו השעה, זו המשימה
שתי מלים שישנו את החברה
במעלות קדושים, גיבורים וטהורים
עם הרוגי מלכות הצדיקים
נהנים מזיו השכינה ומזהירים
ומשם שולחים כוחות לכואבים
פזמון: אהבת חינם זה כל הענין
אהבה לכל אדם, גם קטן
זה צו השעה, זו המשימה
שתי מלים שישנו את החברה
מסוף העולם ועד קצהו
התפללו לשובכם ומאד כאבו
אף כאלה שאינם מבני עמנו
מתעצומות האמהות מאד נדהמו
פזמון: אהבת חינם זה כל הענין
אהבה לכל אדם, גם קטן
זה צו השעה, זו המשימה
שתי מלים שישנו את החברה
יותר חיוכים ופחות קיטורים
פחות חשדות ויותר פרגונים
יותר עזרה ופחות תלונה
פחות דרישה ויותר נתינה
פזמון: אהבת חינם זה כל הענין
אהבה לכל אדם, גם קטן
זה צו השעה, זו המשימה
שתי מלים שישנו את החברה
הלכתם צדיקים למנוחת עולמים
אותנו הותרתם מאד כואבים
אך נוכל למצא הרבה ניחומים
אם נאמץ צוואתכם לחיים
קיוויתי שמישהו מהאמנים המוכשרים כל כך ילחין אותו, ואולי בדרך זו יעבור המסר יותר מהר ועמוק ללבבות כולנו. כנראה לא הגיעה שעתו אז.
היום בהתלבות אש השנאה שוב, לצערנו ולבושתנו, בשיאה של קריאה לרצח ראש הממשלה, חלילה – קריאה שהעלילו על הצבור הדתי בזמנו אנשי השמאל, לאחר רצח רבין ז"ל, היום אולי כן הגיעה שעתו של השיר הזה?
אולי יימצא מי מכם, הקוראים היקרים, מי שינסה וגם יצליח במשימה.
(ניתן, ורצוי אם נדרש, לבצע שינויים "קוסמטיים" בתוכן, ובלבד שהמסר יצא החוצה)
תודה
"האהבה תנצח" ב'
מהי אהבה ?
בויקיפדיה מובאת ההגדרה הבאה לערך זה:
"אהבה היא קבוצת רגשות וחוויות הקשורות לתחושה של חיבה עזה או אחדות עמוקה כלפי ישות כלשהי: אדם, בעל-חיים, חפץ ואף רעיון."
בחיים, ניתן לזהות את ביטויי רגש האהבה בתחומים שונים: בין בני זוג, בין הורים לילדים, בין חברים וגם בין אדם לבורא.
לא תמיד מצליחים אנו לחוש אהבה, גם כשאנחנו מתאמצים להשיג אותה.
מהי הסיבה? האם לא השקענו מספיק?
מהי אהבה אמתית?
נראה שהתשובה נמצאת אצל חכמינו הקדמונים, שהיו בקיאים בנבכי הנפש והם לימדו אותנו בהגדרה די ברורה, מהי אהבה אמתית ואיך נוכל לזהות אותה. וכך אמרו במסכת אבות (פרק ה, טז):
"כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל דבר, בטלה אהבה. ושאינה תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם. איזו היא אהבה התלויה בדבר, זו אהבת אמנון ותמר. ושאינה תלויה בדבר, זו אהבת דויד ויהונתן."
כדי להכיר מקרוב את אהבת אמנון ותמר ולעמוד על פרטיה, נביא את הספור במקורו (שמואל ב', פרק יג):
א וַיְהִי אַחֲרֵי-כֵן, וּלְאַבְשָׁלוֹם בֶּן-דָּוִד אָחוֹת יָפָה, וּשְׁמָהּ תָּמָר; וַיֶּאֱהָבֶהָ, אַמְנוֹן בֶּן-דָּוִד… בעצת יונדב, התחזה אמנון לחולה. תמר הכינה מאכל להברותו י וַיֹּאמֶר אַמְנוֹן אֶל-תָּמָר, הָבִיאִי הַבִּרְיָה הַחֶדֶר, וְאֶבְרֶה, מִיָּדֵךְ; וַתִּקַּח תָּמָר, אֶת-הַלְּבִבוֹת אֲשֶׁר עָשָׂתָה, וַתָּבֵא לְאַמְנוֹן אָחִיהָ, הֶחָדְרָה. יא וַתַּגֵּשׁ אֵלָיו, לֶאֱכֹל; וַיַּחֲזֶק-בָּהּ וַיֹּאמֶר לָהּ, בּוֹאִי שִׁכְבִי עִמִּי אֲחוֹתִי. תמר מסרבת ומתחננת על נפשה שלא יבצע בה מאומה – ללא הועיל!. יב וַתֹּאמֶר לוֹ, אַל-אָחִי אַל-תְּעַנֵּנִי, כִּי לֹא-יֵעָשֶׂה כֵן בְּיִשְׂרָאֵל: אַל-תַּעֲשֵׂה, אֶת-הַנְּבָלָה הַזֹּאת. יג וַאֲנִי, אָנָה אוֹלִיךְ אֶת-חֶרְפָּתִי, וְאַתָּה תִּהְיֶה כְּאַחַד הַנְּבָלִים, בְּיִשְׂרָאֵל; למרות הטראומה התוקפת אותה, מנסה היא להציע מוצא לבזיון הזה – להתחתן, וְעַתָּה דַּבֶּר-נָא אֶל-הַמֶּלֶךְ, כִּי לֹא יִמְנָעֵנִי מִמֶּךָּ, אך תאוותו של אמנון עזה והוא אונס אותה!. יד וְלֹא אָבָה, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלָהּ; וַיֶּחֱזַק מִמֶּנָּה וַיְעַנֶּהָ, וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ. אמנון לא מקבל את ההצעה ואף לא מגיב במלל, אלא מבצע את זממו! ועכשיו, האם נמשכת האהבה שלו אליה?… – טו וַיִּשְׂנָאֶהָ אַמְנוֹן, שִׂנְאָה גְּדוֹלָה מְאֹד, כִּי גְדוֹלָה הַשִּׂנְאָה אֲשֶׁר שְׂנֵאָהּ, מֵאַהֲבָה אֲשֶׁר אֲהֵבָהּ;
סיפור מזעזע ביותר!
אונס שהתחיל ב"אהבה" והסתיים בשנאה גדולה!
חז"ל במלותיהם הקצרות והחדות ממקמים אותנו בסקלה של הערך הגדול – "אהבה", ומבהירים לנו: "אל תתבלבלו. לא כל מה שנראה לכם כסימן לאהבה הוא אכן מבטא אהבה אמתית." המשל העממי אומר שמי שאוהב דגים לא אוכל אותם! כלומר, מי שאוהב דגים באמת, נותן להם להמשיך לחיות. מי שמחליט לאכול אותם למרות אהבתו להם – מגלה שלא אותם הוא אוהב, אלא את עצמו!
אהבת אמנון לתמר היתה "תלויה בדבר" – בסיפוק תאוותו. ברגע שמילא את סיפוקו – נעלמה אהבתו אליה ובמקומה התמלא אמנון בשנאה תהומית אל תמר. לכן נחשבת היא לאהבה שאינה קיימת לעולם.
אך, מנגד, קיימת אהבה נצחית – אהבה שאינה תלויה בדבר – אהבת דוד ויהונתן.
למרות אריכות הדברים, חשוב שנראה גם את סיפור האהבה שלהם במקורו (שמואל א' פרקים יז-יח):
נג וַיָּשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִדְּלֹק אַחֲרֵי פְלִשְׁתִּים; וַיָּשֹׁסּוּ, אֶת-מַחֲנֵיהֶם. נד וַיִּקַּח דָּוִד אֶת-רֹאשׁ הַפְּלִשְׁתִּי, וַיְבִאֵהוּ יְרוּשָׁלִָם; וְאֶת-כֵּלָיו, שָׂם בְּאָהֳלוֹ. {ס} נה וְכִרְאוֹת שָׁאוּל אֶת-דָּוִד, יֹצֵא לִקְרַאת הַפְּלִשְׁתִּי, אָמַר אֶל-אַבְנֵר שַׂר הַצָּבָא, בֶּן-מִי-זֶה הַנַּעַר אַבְנֵר?
שאול שואל שאלה מתמיהה…וכי אינו מזהה את דוד שיצא בשליחותו להפיל את גלית, ובכך הכריע את המלחמה?!
וַיֹּאמֶר אַבְנֵר, חֵי-נַפְשְׁךָ הַמֶּלֶךְ אִם-יָדָעְתִּי. נו וַיֹּאמֶר, הַמֶּלֶךְ: שְׁאַל אַתָּה, בֶּן-מִי-זֶה הָעָלֶם. נז וּכְשׁוּב דָּוִד, מֵהַכּוֹת אֶת-הַפְּלִשְׁתִּי, וַיִּקַּח אֹתוֹ אַבְנֵר, וַיְבִאֵהוּ לִפְנֵי שָׁאוּל; וְרֹאשׁ הַפְּלִשְׁתִּי, בְּיָדוֹ. נח וַיֹּאמֶר אֵלָיו שָׁאוּל, בֶּן-מִי אַתָּה הַנָּעַר;
ושוב אינו מזהה?!
כנראה, כאן התחילה הרוח הרעה להשפיע על שאול.
וַיֹּאמֶר דָּוִד, בֶּן-עַבְדְּךָ יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי. דוד מגיב בעדינות וביראת כבוד, ללא הבעת פליאה או כעס.
יהונתן צופה בכל האירוע המביך הזה, ומבין שמדובר באישיות מדהימה, יחידאית להפליא ומחליט שהוא חייב לדבוק בה.
א וַיְהִי, כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אֶל-שָׁאוּל, וְנֶפֶשׁ יְהוֹנָתָן, נִקְשְׁרָה בְּנֶפֶשׁ דָּוִד; ויאהבו (וַיֶּאֱהָבֵהוּ) יְהוֹנָתָן, כְּנַפְשׁוֹ. ב וַיִּקָּחֵהוּ שָׁאוּל, בַּיּוֹם הַהוּא; וְלֹא נְתָנוֹ, לָשׁוּב בֵּית אָבִיו. ג וַיִּכְרֹת יְהוֹנָתָן וְדָוִד, בְּרִית, בְּאַהֲבָתוֹ אֹתוֹ, כְּנַפְשׁוֹ.
יהונתן אוהב את דוד אהבת נפש, אהבה שאינה תלויה בדבר זמני, אלא אהבה התלויה בדבר נצחי, לא מתכלה (כפירוש הרמב"ם למשנה זו)
לסיכום, אהבה אמתית היא זו שמניעיה הם ערכים נצחיים.
לכן, אהבה מבטיחה בין בני זוג תהיה זו שמבוססת על ערכים משותפים, גם אם גילויי האהבה הם חושניים ככל שיהיו. אך, אהבה "רומנטית" בלבד, לא יהיה לה סיכוי הישרדות מעבר למשך זמן בו כל אחד מבני הזוג "ימצה" את סיפוקו מהצד השני!
שלמה המלך בספר החכמה שלו – משלי (יז:א), ניסח את מהות הזוגיות הטובה במספר מלים חדות:
"טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָהּ מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב". כלומר, שני בני זוג הצועדים בחיי הנישואין בשלוה ובתיאום ציפיות, ימשיכו לחיות בשלוה, גם אם יאכלו פת חרבה, אך מי שיש ביניהם חילוקי דעות, לא ישרדו את חיי הנישואין, כי הבשר הדשן המוגש על שולחנם הדשן מלא ריב!