הדפסה"אני משביע את כל חברי ועדת הבטחון שלא יעיז מי מכם להוציא החוצה שום מידע מהישיבות שלנו" במלים אלה סיים ראש ממשלת בריטניה את הישיבה הראשונה של ועדת הבטחון, למחרת היבחרו לכהונה נוספת.
אחת הסיבות שבגללן זכה השר ג'ורג' בראון מממשלת בריטניה בראשות הממשלה, היא היותו "שוער" נאמן למדינה, כלומר שומר מבטיח שלא ידלפו (יצאו) לתקשורת ידיעות בטחוניות כל שהן.
"אם חפצים אנו בחיים שקטים במדינתנו האהובה, עלנו להתאפק ולעצור את יצר הפרסום שלנו. כל ידיעה קטנה כגדולה בנושא בטחוני עלולה להוות סכנה לכל המדינה", המשיך ראש הממשלה ג'ורג' להסביר.
"אינני מבין, כבוד ראש הממשלה, את האיסור זה. הרי 'חופש הביטוי' הוא אחד מיסודות החברה שגם אתה תומך בו, ומדוע ייאסר עלינו להתבטא בחופשיות?" טען מר רובסון, אחד החברים בועדה.
"תודה ששאלת ודווקא עכשיו, לפני צאתנו החוצה", השיב למר רובסון ראש הממשלה. "הערך שהזכרת, 'חופש הביטוי' הוא ערך חשוב, אך לצערי הרב, לאחרונה משתמשים בו יותר ויותר גופים תקשורתיים כהגנה על פרסומים של עברות שונות בתחום הפלילי והחברתי, פרסומים הגובלים בעברה על חוק לשון הרע, שגם הוא חוק יסודי להבטחת שלמות החברה."
"כבוד ראש הממשלה, איך היית רוצה לראות את הביטוי הנכון של "חופש הביטוי"?
"שאלה טובה. כראש ממשלה ודאי שאני תומך בקיום עקרון זה. אבל, מאחר והמחוקק (=הרשות המחוקקת שקובעת את הניסוח המדויק של כל חוק) לא עיגן עקרון זה בחוק, וממילא לא כתב פרטים מדוייקים להיתר, לא הגבלות ולא סייגים, עלי לעמוד על המשמר ולראות את טובת העם."
"יתרה מזו" הוסיף ג'ורג' בראון ראש ממשלת בריטניה. "גם אם יתברר שחופש הביטוי נפגע כתוצאה מההגבלות שנתתי בנושאים הבטחוניים, עדיף לי כך מאשר לסכן את המדינה בזכות עקרון 'חופש הבטוי'"
"'חופש הביטוי' יכול וצריך לבא לידי ביטוי ביצירה חופשית, בפיתוח יכולת ההבעה בכתב, באומנות ובדרכים נוספות. בדרך זה מפתחים כשרונות, מרחיבים את הדעת ומרימים את הרמה התרבותית של העם. עיסוק בצנעת הפרט ובעיקר בנושאים בטחוניים, מהווים סכנה לחברה ולקיומה של המדינה בכלל"
הדלפה מחדר ועדת הבטחון
אולם מר רובסון, חבר ועדת הביטחון, לא הסתפק בהסבריו המאלפים של ג'ורג' על קיומם בשלום של שני העקרונות: "חופש הביטוי" ושמירה על סודות המדינה.
"ממשלת בריטניה עומדת לתקוף את צרפת בקיץ הקרוב!", הכריזו באותיות "קידוש לבנה" עיתוני הבוקר של בריטניה וצרפת. חבר ועדת הבטחון, מר רובסון, לא עמד בפני פיתוי הפרסום והמעטפה הכספית המכובדת לה זכה בסתר מבעלי אחד העתונים המרכזיים.
העונש הצפוי לעברה כזו הוא מאסר של עד עשר שנים, הכל לפי חומרת הידיעה.
"מר רובסון הנכבד, הינך עומד לדין על עברת ההדלפה מישיבת ועדת הבטחון" נכתב במכתב הבזק ששלח אליו ראש הממשלה.
מר רובסון הועמד לדין ועורך דינו לא הצליח לזכותו בגין עקרון "חופש הביטוי". הוא נידון לשמונה שנות מאסר בפועל. בנוסף גזר ראש הממשלה לסגור את כל מערכות העתונים הבריטיים שפרסמו את הידיעה הבטחונית.
הצעת דיון
- מדוע אסר ראש ממשלת בריטניה להוציא לתקשורת ידיעות מישיבת ועדת הבטחון?
- מיצאו את הדמיון בין איסור הכניסה לבית פרטי ללא רשות, לבין הדלפה לתקשורת.
- מה היתה טעותו של מר רובסון בכך שהתיר לעצמו לפרסם את הידיעה הבטחונית?
- האם לדעתכם צדק ראש הממשלה ג'ורג' בראון בחומרת הענישה? מדוע?
קרדיט תמונות: דייויד קמרון- Conservatives