הדפסהשכונת "עמישב" היא שכונת עולים הממוקמת בדרום העיר רמלה. היא מאוכלסת ברובה במשפחות עולים מכמה ארצות. משפחת ארצי הגרה בשכונה, היא משפחה ישראלית ותיקה וכמוה עוד חמש משפחות בשכונה.
"שוב הגיעה המשטרה לשכונה?! מה קרה הפעם?" רטן בכעס אבא ירון, בראותו את ניידת המשטרה כששב הביתה מעבודתו.
"נכון, שוב פרצה מריבה בין ילדים בגינה הצבורית. ההורים של כל אחד מהם נזעקו להגן על ילדיהם והתוצאה לא אחרה לבא – הריב הקטן שפרץ בין הילדים התלבה לסערת רוחות וקללות בין המבוגרים" דיווחה לו רונית אשתו.
"מה עושים עם המתח הגדול שבין העדות? הלא מסיבה זו הסכמנו להישאר בשכונה, וויתרנו על רכישת דירה בשכונת 'גן הוורדים' החדשה" המשיך לרעום ירון
לילה בא. כולם פנו לישון את שנתם: מי מעייפות יתר, מי פחות, ומי מפני שכבר מיצה את מה שרצה לעשות היום.
"בוקר טוב, אבא, איך ישנת אחרי סערת אתמול?" שאל איתן את אביו ירון
"יפה שאלת. הפעם לא תשובה שגרתית בפי. הפעם יש לי סיפור על חלום מתוק שחלמתי"
" 'וואו', אני אקרא גם לאמא ולכל האחים לשמוע"
"בהחלט, נראה לי שיש לי גם מה לומר על החלום הזה"
למרות השעה הדחוקה – לקראת יציאה מהבית של כל אחד, מי לבית הספר ומי לעבודתו, ראה אבא ירון חשיבות בעיכוב כולם לשמוע את סיפור חלומו.
"ובכן, כמובן נושא החלום היה האירוע שהיה אתמול בגינה הצבורית, אך לא התמונות הכואבות שראיתם, אלא משהו אחר…"
"בחלום, אני נמצא בגן הצבורי. מסביבי עשרות מילדי השכונה שרובם עולים. לפתע מגיע איש עם מאור פנים, פשוט בלבושו, בידו גיטרה והוא הולך ומתקרב אלינו תוך כדי שהוא שר ומנגן את השיר 'הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד'."
הילדים והאמא מקשיבים לכל מילה ואז שאלו: "ומה אתה עושה ברגע זה?"
"לא הספקתי לשאול אותו לשמו וכבר מצאתי את עצמי מושיט לו יד ויחד שנינו פורצים בשיר ובנגינה, ולאט לאט נוצר מעגל אחד גדול מכל הילדים שהיו שם"
"ומה עוד היה בחלומך?"
"זהו, בריקוד הנעים הזה הסתיים החלום"
"וואו, בהחלט מדהים! אבא, מה אתה מרגיש עם חלום כזה?"
"לא הספקתי הרבה לחשוב מאז שקמתי, אבל דבר אחד ודאי עלה בדעתי. עלינו הישראלים לחשוב על פעילות חיובית שתביא להפחתת המתח בין העדות"
הילדים ואמא רונית שהקשיבו לכל מלה של אבא ירון, יצאו כל אחד לדרכו עם המסר של אבא לחשוב על רעיון שיביא לשלום בית בין העדות. באמצע היום התקשרה אמא לאבא.
"ירון, שלום, חשבתי על רעיון, מעניין איך הוא נראה לך. הדמות מאירת הפנים שראית ששר וניגן, הזכירה לי את ר' שלמה קרליבך ז"ל. נראה לי שפשוט צריך ללכת בעקבותיו ולקרב לבבות, תוך שידור אהבה גדולה לכל יהודי."
"וואו, איזו טלפתיה בינינו. גם אני חשבתי על רעיון כזה. גם אני ראיתי בדמות האיש את ר' שלמה קרליבך. השאלה היא איך עושים את זה"
"תגיע הביתה ונדבר"
ירון הגיע הביתה שמח על הרעיון שהגו אשתו הוא. הוא הזמין את הילדים לשולחן וסיפר להם על השיחה שהיתה בינו לבין אמא.
"אבא ואמא, יש לי רעיון" פתח איתן "נארגן לילדי השכונה מסיבות יום הולדת בהן ישתתפו ילדים מכל העדות שיום ההולדת שלהם הוא באותו שבוע"
"יפה מאד איתן" הגיב אבא "אני אפנה למנהל המתנ"ס ונתכנן יחד את המסיבות האלה"
"ילדים חמודים, ישבתי עם מנהל המתנ"ס. הוא שמח על הרעיון ולקח על עצמו את כל הוצאות המסיבות. הוא רק מבקש שכל אחד מכם יכין רשימת ילדים בני גילו שיום הולדתם קרוב. מתוכננות בשלב זה שלש מסיבות – לגילאי 8, 9, ו 10. לאחר שלש מסבות אלה נחשוב על פעילויות נוספות"
המסיבה הראשונה לילדי גיל 8 התקיימה בהשתתפות ההורים. העדות אליהם משתייכים הילדים היו: בני מנשה, עולי אתיופיה ועולי רוסיה. ההורים התרגשו מאד וכך גם ילדיהם. מי שהכי שמח היה ירון שיזם את הרעיון והביא להגשמתו.
היכן פוגש הסיפור את פרשתנו
ירון זיהה באירוע שקרה את סוד הבעיה – ריחוק הלבבות שבין העדות. גם פרשתנו עוסקת בסוד הקיום בארץ – נאמנות העם לברית עם ה'.
הצעת דיון
- מה הטריד כל כך את ירון?
- מה היה החלום של ירון?
- האם תוכלו למצוא קשר רעיוני בין החלום של ירון למבצע שיזם? שתפו
- ספרו על קליטת עליה בשכונתכם או בבית ספרכם.
קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com