"קשה, אבל כדאי. קשה, אבל משתלם" למה את מתכוונת מיכל?
"אמא, אני רואה אותך ולפעמים רוצה לומר לך: 'די, תוותרי על חברותך בוועד הגרעין. אבל מייד חוזרת בי וחושבת שזה כדאי למרות שזה קשה"
משפחת כהן הצטרפה לגרעין "הנגב הירוק" ששם לו למטרה להקים שלושה יישובים במהלך העשור הקרוב. האם, רעיה, התנדבה להיות חברה בוועד של הגרעין. למשפחת כהן ששה ילדים ותפקיד זה לא מאפשר מנוחה בלשון המעטה.
"אמא, טלפון מצפורה"
"אמרי לה שאני משוחחת עם הדסה בקו השני, הישיבה של הוועד תתקיים אצלנו בשעה שמונה בערב"
כך, כמעט בכל ערב, מקיימת רעיה שיחות עבודה עם חברות הגרעין והישיבות המתקיימות בביתם, הן לקראת עלייה לקרקע בעוד שלושה חודשים.
"ילדים חמודים, זהו, התקדמנו. אישרו לנו את המתחם של היישוב. נצא לראות את השטח בשבוע הבא ביום שלישי כל חברי הגרעין, כולל הילדים, כמובן"
" 'יש', אמא. איזה כיף! סוף סוף רואים את 'האור בקצה המנהרה' " הביעו הילדים את שמחתם
משפחת כהן גרה בשלב זה ביישוב שדרות. הגרעין המיישב של היישוב הראשון במבצע "הנגב הירוק" מורכב מוותיקי הגרעין הקהילתי בשדרות שהגיע לשם אחרי גל ההפצצות שנורו על העיר. משפחת כהן היתה המשפחה הראשונה בגרעין הקהילתי שהגיע אז, ומאז היא בולטת כמשפחה מובילה בעשייה ההתיישבותית באזור.
"אמא, מי לדעתך תזכה השנה בתואר 'אם השנה' ?
"מיכל, ראשית, אני לא מבינה בזה כל כך. שנית, אם לתת תואר כבוד כזה למישהי מהיישוב, לדעתי צריך לתת את זה לסבתא הכי ותיקה בשדרות. כי בלעדי המשפחות הראשונות שהגיעו הנה לפני כשבעים שנה, לא היינו מגיעים אנחנו ולא היה צומח יישוב כזה גדול."
"אמא, שמעתי שבשנים הקודמות חילקו כבר את התואר לותיקי היישוב בכל שנה לאישה אחרת, אבל עכשיו חושבים על חברי הגרעין, שבכל זאת עושה מאמץ לקיים פעילויות לכלל היישוב."
"מיכל, בבקשה, זה לא מעניין אותי. חשוב לי גם שתפני לשיעורי הבית שלך…"
ועדה מטעם ראש העיר שדרות בדקה המלצה של חברות הגרעין להעניק השנה את התואר לרעיה. הם בקשו לבקר בבית משפחת כהן באחד מימות השבוע.
"כן, מי שם? "
"הועדה לבחירת 'אם השנה' ".
"ברוכים הבאים. אין לי בעיה שתתארחו אצלנו. נשמח להכיר אתכם, אבל מה שנוגע לתואר כבוד, לא מדבר אלי. מצטערת."
"אין בעיה. כבר הגענו על פי המלצות חברותייך. אחרי הביקור נדבר יחד ונחליט בהתאם לרצונך"
חברי הועדה שהו בבית כמחצית השעה. הם הבחינו בכל הנקודות שבהן שבחו החברות את רעיה: בסדר, בשקט, במשמעת, במדות הטובות שראו אצל כולם.
הועדה יצאה לדרכה וקיימה ישיבה בעירייה.
"נראה לי שאין מה להתלבט. פשוט מדהים היה לראות משפחה שמתפקדת כל כך יפה למרות העיסוק הרב של האם. במהלך הביקור שלנו היו שתי שיחות טלפון השייכות לתפקידה כחברת ועד, ואילו הילדים המשיכו לאכול את ארוחת הערב בשקט ובדרך ארץ". כך סיכמה יו"ר הועדה, הגברת צפורה.
"רעיה, שלום. כאן נציגת הועדה לבחירת 'אם השנה' ברצוני לבשר לך שנבחרת השנה לתואר זה. את מוזמנת לביקור במשרד ראש העיר לדברי הערכה. את התעודה תקבלי בטכס פומבי שיתקיים בעוד שבועיים באולם התרבות המרכזי." שוחחה בטלפון צפורה יו"ר הועדה עם רעיה.
"סליחה, אני לא מעוניינת בתואר זה. אינני רואה את עצמי מיוחדת מכל חברותי"
על רקע התנגדותה של רעיה, התדיינו חברי הועדה בנושא זה. הם החליטו לקבל את דעתה של רעיה והכינו תעודת הוקרה כללית לכל נשות הגרעין. בטכס הרשמי עלתה יו"ר הועדה וספרה את התהליך שעברה הועדה עד לבחירתה את המועמדת. היא הכריזה את שמה, אך מייד ציינה שמאחר ורעיה לא מעוניינת בקבלת התואר, אלא מעוניינת להביע את הערכתו של הצבור לעשייה של כלל חברות הגרעין, לכן שונה הנוסח של התעודה ללשון רבים והתעודה מוענקת לכל נשות הגרעין "הנגב הירוק".
היכן בפרשתנו נרמז הסיפור
בפרשתנו מדובר על בנות צלפחד שחיבבו את ארץ ישראל. בפרשה מסופר שהן נישאו לבני דודיהן לנשים, כך שנחלת אביהן צלפחד נשמרה בשבט מנשה. גם סיפורנו עוסק באשה אחת המייצגת מספר נשים שכולן עוסקות ביישוב הארץ, למרות הקשיים שבדרך, מה שמבטא את חיבתן לארץ.
הצעת דיון
- במה התבטאה חיבתה של רעיה לארץ?
- ממה התרשמו חברי הועדה בביקורם בבית משפחת כהן?
- האם זוכרים אתם את בקשת בנות צלפחד? האם בקשתן נענתה בחיוב?
- האם יש גם לכם סיפור המבטא חיבת נשים לארץ? שתפו
קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com