הדפסה"אמא, בעוד שבוע חוזרים לבית הספר. מתי נקנה את כל הציוד לשנה הבאה?"
נועה עולה לכיתה ה' בבית הספר על שם עגנון בהרצליה. במשך חופשת הקיץ לא דחקה בהורים ללכת לקניות, כי אבא בכלל לא פנוי במשך השבוע בגלל עבודתו הרבה בחוץ, ואילו אמא היתה עסוקה בטיפול באחים הקטנים שגם הם היו בחופש הגדול.
"נועה, את צודקת. בואי נתארגן ונצא. מצטערת שרק היום אנחנו יוצאות, אבל את ראית כמה הייתי עסוקה עם האחים הקטנים…"
"נכון, אמא, בגלל זה לא דחקתי בך"
"כל הכבוד לך, אני חושבת שמגיעה לך מתנה מיוחדת ממני על כך"
"אמא, אין צורך, זה בסדר, יש עוד שבוע ואנחנו נספיק לקנות את כל מה שצריך"
אמא סמדר ונועה יצאו לחנות "הכל לתלמיד" לקניית הציוד. כצפוי, העומס בפתח החנות היה גדול. תור ארוך הסתרך ממנו ועד למדרכה. תורה של נועה הגיע. הם כבר קנו מחברות, צבעים, קלמר ונותר רק הילקוט.
"שלום לכן, איזה ילקוט להציע לכן? לאיזו כיתה?" שאלה המוכרת את נועה ואימה.
"אנחנו מעוניינות לראות כמה הצעות ואז להחליט."
"אין בעיה. לפניכן כל הילקוטים המתאימים לכיתה ה'. כשתחליטו, תוכלו לגשת לקופה לעשות חשבון"
"הצבעים מקסימים. מעניין איך בנוי כל ילקוט מבפנים. האם הוא גם נוח לשימוש?" פנתה סמדר לבתה.
נועה החליטה לעבור על כל ילקוט ביסודיות. היא לא התלהבה מהמראה החיצוני והעיצוב, כי בשנה שעברה סבלה בגב מילקוט שלא היה בנוי היטב.
"נועה, את שומעת את הבכי בחוץ של האחים שלך? אני יוצאת אליהם. את יכולה להמשיך לבדוק"
"לפני שאת יוצאת, אני מבקשת ממך רק לשאול את המוכרת מה הוא המחיר של כל ילקוט" בקשה נועה.
"המחיר רשום בתחתית של כל ילקוט"
"יופי, אני חושבת שמצאתי ילקוט טוב." החליטה נועה כשהיא מחבקת ילקוט בצבע סגול שענה על דרישותיה.
אמא סמדר חזרה לחנות והן נגשו לעשות חשבון.
"לא נעים לי לומר לכן, אבל הילקוט שבחרתן מיועד להחזרה" הודיעה המוכרת.
"מדוע? דוקא הוא הכי נראה לי" הגיבה נועה.
"יתכן, אך שימו לב שהצבע שלו כבר דהוי מעט…"
"האם זאת הבעיה היחידה שלו?" שאלה נועה.
"כן"
"בעיני הוא הכי טוב מכל הילקוטים ואני מוותרת על המראה שלו." החליטה נועה.
"מדוע?" שאלה אמא.
"בדקתי את המבנה הפנימי שלו ומצאתי שיש בו תאים לכל דבר בנפרד וגם יש לו 'גב' מעוצב לפי מבנה הגב, כך שהוא נוח לנשיאה"
"סמדר", פנתה המוכרת לאימה של נועה, "אני חייבת לומר לך שאני מתפעלת מהבת שלך. מכרתי כבר הרבה ילקוטים ולא קרה לי דבר כזה, שילד יעדיף ילקוט בגלל האיכות שלו. הילדים מחפשים את הדברים המצועצעים שבילקוט: הדפסות מיוחדות, רוכסנים עם טבעות נוצצות ועוד כל מיני אביזרים שוליים, שאינם משמעותיים לאיכות הילקוט ואילו בתך בחרה לבדוק את האיכות של הילקוט. אני רק יכולה לומר שלולי צבעו הדהוי, הייתי מוכרת אותו במחיר גבוה מכל הילקוטים בגלל האיכות שלו. כל הכבוד לבת שלך" שבחה המוכרת את נועה.
הן נגשו לדלפק, שלמו על כל הציוד והלכו הביתה
"אמא, מצאתי בילקוט קלמר מיוחד. אולי הוא שייך לחנות?"
"לא, נועה, זו המתנה שלי לך על הכל, על הסבלנות שהיתה לך לאורך החופש הגדול ועל הבחירה המיוחדת שלך את הילקוט"
"תודה רבה אמא אהובה…"
הצעת דיון
- האם הבחירה של נועה היתה חופשית, או בהשפעה של אמא שלה?
- האם מכירים אתם את הבטוי "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו"? האם הוא מזכיר לכם את הספור של נועה?
- במה שבחה המוכרת את נועה?
- האם גם לכם יש רגעים של החלטה מתוך בחירה חופשית?
קרדיט איור: ענבל גיגי בוסידן igigib@gmail.com