הדפסההורים ומורים מופקדים על חינוך ילדיהם, תלמידיהם. מצד אחד, זוהי זכות גדולה שמשמעותה נטילת חלק בעיצוב הדור הבא של העם, אך, מצד שני, יש בה גם חובה ולקיחת אחריות לתוצאות החינוך. ההשפעה החינוכית העיקרית על הילד מגיעה מהוריו, אך כפי שאנחנו עדים לכך, גורמים נוספים הנמצאים בסביבתו של הילד שותפים רצויים או פחות בחינוכו כמו: חברים, תרבות, שעות פנאי וכו'. לא פעם נדרשים הורים ומורים להעניש את הילד, התלמיד. פרשת "בא" מלמדת אותנו שצריכה להות מטרה בענישה. לא תתכן ענישה ללא מטרה.
משה ואהרן נשלחו אל פרעה במטרה להוציא את בני ישראל לחרות משעבודם הקשה במצרים. פרעה התנגד לרעיון והכביד את לב עצמו. כמובן, מטרת הענישה בעשר המכות היתה להוציא את העם ממצרים, אך נלוו למטרה זו עוד מטרות יסודיות, כפי שיתבאר בהמשך. בחמש המכות הראשונות נאמר שפרעה הכביד את לב עצמו. בתורה מופיעים בטויים דומים להתנגדותו: "וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה, וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם" , "וַיַּרְא פַּרְעֹה, כִּי הָיְתָה הָרְוָחָה, וְהַכְבֵּד אֶת-לִבּוֹ", "וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם" ועוד בטויים המבטאים את הכבדת לבו. (מאחר ופרעה הכביד את לב עצמו בחמש המכות הראשונות, נענש ונלקחה ממנו הבחירה מכאן ואילך. לכן, באו עליו חמש מכות נוספות כשה' מכביד את לבו מלהסכים לשלח את העם). במטרה לחנכו שיש מנהיג לעולם ושהוא משגיח על מעשי בני האדם, לתת שכר לעושים רצונו ועונש לעוברים על רצונו, במטרה זו באו כל עשר המכות. לקראת סיום התהליך החינוכי הזה, מכריז ה' שוב את המטרה הזאת:
"כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ, וְאֶת לֵב עֲבָדָיו, לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ" (שמות, י:א)
ומוסיף לה מטרה נוספת:
" וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ, אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם, וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם; וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' " (שמות, י:ב)
מטרה זו היא חינוכית המכוונת לעם ישראל. בני ישראל השתעבדו במצרים במשך מאתיים ועשר שנים. עם השנים הפכו להיות דומים מאד במעשיהם למצרים, פרט למספר דברים שהקפידו לשמור כדי לשמר את זהותם שלא תיעלם: לא שינו את שמותיהם, שפתם ולבושם. האמונה בה' לכל פרטיה היתה קשה לעם משועבד כל כך קשה וכל כך הרבה שנים. עשר המכות היו מכוונות לכל אחד מפרטי האמונה, לא רק להאמין בה' שהוא קיים, אלא שהוא צופה ויודע בכל רגע במעשי כל בני האדם בעולם וגם שהוא מגיב: נותן שכר לטובים ועונש לרשעים. פירוט סעיפים אלה מופיעה במלים הנ"ל: "וידעתם כי אני ה' " – ידיעה מלאה, אמונה ברורה בה'.
מה גורם לנו להתבלבל בענישה?
ברור לכל מעניש שעליו לתת את הדעת לפני הענישה – מה היא מטרת הענישה. ניתן דוגמה להמחשה. תלמיד שרגיל להגיע לבית הספר באיחור מוגזם: בין רבע שעה לחצי שעה. המורה מחליט להענישו ואומר לו: "שמע נא, ראובן, אתה מאחר כבר שבועיים מדי יום איחור מוגזם. מהיום, אתה מנוע מלצאת להפסקה במשך שבוע ימים." אם נשאל את המורה על מטרת הענישה, יאמר שבהתאם לחומרת העברה, נתן עונש כבד שיחוש בו התלמיד ויפסיק את מנהגו. אך בעצם, לא היתה לו חשיבה יסודית בענישה זו. עליו היה למצא קשר הגיוני בין העונש לעברה. אם העברה היתה איחור, עליו למצא רעיון שיביא את התלמיד לדייק בזמן, למשל, יומן החתמה של איש מערכת מדי בוקר שאכן הגיע בזמן. בנוסף, על המורה להסביר מראש לתלמיד את הסיבה והקשר הנראים לו בין העברה לעונש. בהעדר הסבר זה, עלול התלמיד לא לראות קשר הגיוני ואף לחשוש שמא העונש בא ממקום אחר, כסוג של נקימה על כך שהתלמיד לא נשמע להוראות המורה. כלומר, חובה להקדים חשיבה לענישה. ענישה הבאה ב"שליפה", ללא חשיבה, עלולה להתפרש אצל הנענש לא נכון. מה שמפיל מורים והורים בתחום זה הוא המתח בין המחויבות להגיב מיידית על עברה כדי שלא יתפרש הדבר כקל יחסית וכדומה, ובין המשמעות החינוכית שצריכה להתלוות לענישה כדי שתפיק את התועלת המצופה.
ובכן, ענישה היא אמצעי נצרך בחינוך, אך היא מחייבת חשיבה על מטרתה, אמצעי הענישה וכן ללוותה בהסבר מתקבל במידת האפשר.
היכן פוגשים ילדינו ערך זה
ברור שאין הכוונה לענישה הדדית בין ילדים. זאת לא נרשה גם אם יציג האחד "שיקול/מטרה חינוכית"…אלא שנוהג ענישה אצל ילדים בכלל, נרכש מחיקוי מבוגרים. לכן, על ההורים לתת דעתם הרבה בנושא. לכתחילה ישתדלו לא להשתמש באמצעי זה, ואם נדרשו לו, יעשו זאת מתוך שיקול דעת הכולל חשיבה על המטרה בענישה, ובהסתמך על הפקת לקחים מענישות בעבר. להשגת מטרת הענישה ומניעת חיקוי והרגלים לא נכונים, ייטיבו ההורים אם ישבו עם הילד הנענש ויסבירו לו את הסיבה לענישה ואת המטרה, ככל שהדבר ניתן, ביחס לחומרת העברה וביחס לגיל הילד.
סיפור ילדים: מטרה בענישה
הסיפור הוא על הורים ששוחחו עם מנהל בית הספר בו לומד בנם בעקבות עונשים חמורים שקיבל בנם. הם הצליחו לשכנע את המנהל לבטל את העונש כשלאורך השיחה הסבירו מדוע חשוב לתת עונש מסוג אחר, עונש שהתלמיד יהיה שותף לחשיבה שבו ויבין את הקשר בינו לבין העברה.
קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com