הדפסהכל אדם משתדל לשמור על כבודו העצמי. איננו מוכן שיפגעו בכבודו, בצדק, ואף, לעתים, ידרוש את כבודו, אם יחוש שקופח. השאלה היא: עד כמה צריך, או מוצדק, או מקובל בחברה לדרוש כבוד זה? פרשת "וארא" מלמדת שישנו "קו אדום" לדרישת הכבוד. כשהתביעה לכבוד עוברת "קו" זה, הדבר גורר תוצאה קשה. דרישה ליחס מכבד ברמה בסיסית ומקובלת, הינה נכונה ומחויבת מצד החברה כלפי כל יחיד שבה, אך כשהיחיד מייחס לעצמו כבוד יתר וחשיבות עליונה, עלול הדבר לגרום נזק חמור לא רק לחברה, אלא, ובעיקר, לו עצמו.
מהי הכבדת לב?
כאמור, טבעי ומחויב הוא לנהוג בכבוד כלפי כל אדם. חכמינו מזכירים זאת רבות בדבריהם, כגון המאמרים הבאים:
- "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך " (אבות ,פרק ב' משנה י')
- "איזהו מכובד? המכבד את הבריות" (אבות, פרק ד' משנה א')
- "גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה" (ברכות, י"ט ע"ב)
אך, קורה ומקבל הכבוד חש "טוב מדי" מהכבוד שמעניקים לו, ומתחיל להעצים את תחושת הכבוד העצמי שלו, עד לדרישה מהחברה להוסיף ולכבדו, ובמנות מכובדות יותר. ואם הוא נושא תפקיד, למשל, כמנהל או ראש עיר וכדומה, תחושת הכבוד שהוא מצפה לה הולכת ומתעצמת יותר ויותר ובקשות שיופנו אליו יתמלאו בהתניה גלויה או נסתרת של קבלת כבוד. עם הזמן , כשהוא חש שהכבוד שהוענק לו אינו מספיק, או שמעמדו הרם "מחייב" מדי פעם סירוב לבקשה כלשהי, מתפתחת הכבדת לב אצלו והוא הולך ונמנע מלהיענות לבקשות המופנות אליו, תחילה בנימוקים שונים, לא ענייניים, ובהמשך בסירוב לשמו, ללא נימוק כלל. זוהי הכבדת לב שכל אדם עלול להגיע אליה, אם אינו מבקר את עצמו, ובודק מדי פעם אם לא הגזים בכבוד שהוא מצפה לו ואפילו בכבוד שהוענק לו, ללא דרישה מצדו.
הכבדת הלב בפרשתנו
פרעה היה מלך במדינה שנחשבה אז למעצמה עליונה. עם ישראל היה לו לעבדים והוא לא חשב אי פעם לשחררם לחופשי. ברור היה שיסרב לפנייתו של משה רבנו, גם אם היא מגיעה בשמו של בורא העולם, כי איננו מאמין בו. וכך התבטא בחוצפתו כי רבה: "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל. לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה', וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ." (שמות ה:ב) המכות שהתחיל ה' להנחית עליו ועל עמו, לא הזיזו אותו מעמדתו הנחושה כל כך. בחמש המכות הראשונות הגיב לאחר כל פנייה של משה ואהרן, ואלה הן חלק מתגובותיו:
- וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם (שמות, ז:כב)
- וַיַּרְא פַּרְעֹה, כִּי הָיְתָה הָרְוָחָה, וְהַכְבֵּד אֶת לִבּוֹ, וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם (שמות, ח:יא)
- וַיַּכְבֵּד פַּרְעֹה אֶת לִבּוֹ, גַּם בַּפַּעַם הַזֹּאת; וְלֹא שִׁלַּח אֶת הָעָם (שמות, ח:כח)
פרעה נהג בהכבדת לב. הכבדת לבו העצמית נבעה מכך שראה בדרישה לשחרור העם פגיעה בכבודו ובמעמדו.
מה גרמה הכבדת הלב של פרעה?
פרעה פיתח לעצמו במשך השנים דימוי של "כל יכול". כביכול הוא הבורא ואין מי שיכול לשנות את דעתו או להכניעו. בורא העולם החליט אחרת. לא רק להוציא את ישראל ממצרים. אלא ללמד את פרעה ועמו שיעור באמונה. עשר המכות נועדו להביאו להודות שה' הוא הצדיק וכך אמר: "וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: חָטָאתִי הַפָּעַם. ה' הַצַּדִּיק, וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים." (שמות, ט:כז) שיעור באמונה זה התארך מעבר לנדרש. במקום לשמוע ליועציו שכבר בשלב מוקדם הבינו שהתעקשותו לא כדאית ואף עלולה לגרום לתוצאות קשות, המשיך פרעה להכביד את לבו ואז נהג ה' אתו "מידה כנגד מידה" והכביד את לבו כעונש וגם הוסיף להכותו, כדי להביאו להכיר במלכות ה' בעולם.
הכבדת לב בחיי היום-יום
בהחלט נוכל להביא דוגמאות של מכבידי לבם בחיי היום-יום. נביא שלש דוגמאות מתחומים שונים:
- ראש עיר שננזף מספר פעמים על ניהול לקוי של עירו, אך ממשיך להסביר התנהגותו בנימוקים קלושים, וגם כשנקנס בקנסות כבדים "הבטיח" לבוחריו שהוא לא ייכנע ל"מגמות הזדוניות" לסיים את תפקידו.
- הורה ששכניו התלוננו על בנו מספר פעמים שהתנהגותו לא ראויה, ובמקום לבדוק עניינית את התלונות, בחר לטעון: "אינני מקבל זאת. אינכם מכירים את בני. לא אתן לכם להכפיש את שמי הטוב"
- מנהל חברת אוטובוסים להסעה צבורית שמקבל כמעט כל יום תלונות מנוסעים על שיבושים בלוח הזמנים של האוטובוסים, מתקשה בקבלת התלונות ובדיקתן לעומק, ודוחה את המתלוננים בתשובות "קש" לא רציניות בגלל חשש שיועבר מתפקידו.
המשותף לכל אלה הוא הכבדת לב הנובעת מתחושת גאווה והתנשאות.
מהי העצה להימנעות מהכבדת לב?
כאמור, הכבדת לב נובעת מתחושת גאווה של נושאה. הוא לא מסוגל לחשוב על אפשרות של טעות. על כל אדם לזכור שלמרות כשרונותיו הברוכים הוא עדיין רק בן אדם העלול לטעות, וכן להאמין שישנו כוח מעליו – בורא העולם – המנהל את העולם כולו, כולל מחשבותיו ורצונו ובידו לשנות את החלטתו. מוטב שיודה בטעותו וישנה את הטעון תיקון ולא יגרום בסירובו להתערבות ה', שיביא לתיקון המצב, אך בלווי ענישה מתאימה.
היכן פוגשים ילדינו ערך זה
קורה בכל בית שמישהו מהמשפחה טועה. כדאי שההורים יזכרו מדי פעם להוסיף מימד ערכי למה שקרה, ולהדגיש שכל אדם איננו מושלם ואינו "כל יכול" .וכשמישהו מעיר על שגיאה או טעות, להודות לו ולהשתדל לתקן את הטעות.
סיפור ילדים: הכבדת הלב
הסיפור הוא על ילדים שסבלו מהתנהגות לקויה של נהג הסעות שלהם, שבכל פעם שהתלוננו עליו, "שלף מכיסו" הסבר ותירץ עצמו בתירוצים שונים. אך, התערבותו של אחד האבות הביאה להשעיית הנהג מתפקידו.
קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com