הדפסהבמשך אלפי שנים, היתה המלוכה צורת שלטון נפוצה ברוב העמים. בפרשת "וזאת הברכה" מזכיר משה רבנו לעם ישראל שהתנאי להצלחת המלוכה בישראל הוא האחדות. ברחבי העולם נהגו המלכים לשלוט בעם שלטון מוחלט ודיקטטורי ובדרך כלל לא נמנעו מענישה קשה בכל מי שמרד בהם, או אפילו אם עבר עברה כל שהיא. התנהגות זו באה מתוך תחושת עליונות על העם, של מי שמייצג שכבה חברתית נעלה ואף מתנשאת. המלכים ניצלו מאד את מעמדם, גבו מסים כבדים מהעם והגיעו לעושר רב.
בעם ישראל, המלך מצוּוֶה לכתוב לו ספר תורה נוסף לספר התורה שחייב כל יהודי לכתוב לעצמו. וכך נכתב ב"פרשת המלך": "וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ, עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ–וְכָתַב לוֹ אֶת-מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל-סֵפֶר, מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם. יט וְהָיְתָה עִמּוֹ, וְקָרָא בוֹ כָּל-יְמֵי חַיָּיו, לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה' אֱ'לֹהָיו, לִשְׁמֹר אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, לַעֲשֹׂתָם. כ לְבִלְתִּי רוּם-לְבָבוֹ מֵאֶחָיו, וּלְבִלְתִּי סוּר מִן-הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאל, לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל-מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו, בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל". בפסוקים אלה ואחרים קובעת התורה, דרך המצוות המיוחדות למלך, את מעמדו מול העם, ובעצם, את מעמד המלך בין העם למלך מלכי המלכים שמעליו, הקדוש ברוך הוא.
משה רבנו מוסיף תנאי להצלחתו של המלך, ולהצלחת מעמד המלוכה בכלל, והוא: אחדות בין כל שכבות העם. וכך הם דבריו: "וַיְהִי בִישֻׁרוּן, מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם, יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל." כלומר, מתי יש סיכוי למלך בישראל (=ישורון) להצליח? כשיתאספו ראשי העם, ראשי השבטים, יחד. מנהיגים הגונים, תמיד היה חשוב בעיניהם תנאי זה. הם אכן ראו באחדות עקרון חשוב בביסוס הנהגתם, וכשהצליחו לאחד בין הפלגים והקבוצות בעם, הם זכו לתמיכה של רוב העם, לפחות. אולם אף על פי כן, במבט היסטורי נראה שלא רבים הם המלכים והמנהיגים שהאחדות היתה אצלם בסיס ותנאי.
מה יכול להביא לאחדות בעם?
ההבדלים בין קבוצות שונות בעם הינם על רקע הבדלים השקפתיים, חברתיים וכדומה. במצב כזה, עלולים הפערים בין הקבוצות להעמיק ולגרום אף למתח קשה ביניהן. חברה ששואפת לתיקון אמתי של האוירה והיחסים בין הקבוצות, תפעל כל הזמן לצמצום הפערים ביניהן על ידי קיום מפגשים לבירור ההבדלים. נושא כללי של ברורים אלה כדאי שיהיה תחת הכותרת: מהי טובת העם? בדרך זו תושג הבנה ואולי גם הסכמה בין הקבוצות על חלק מהנושאים המבדילים. נניח, שטובת העם היא שהתזונה הכללית תהיה על טהרת הטבעונות, לא די בכך שהמנהיג יכריז על כך, ויחוקק חוקים שיסייעו ביישום ההחלטה, ואף יעמיד שוטרים להעניש את מפירי החוק. שיטה כזו היא דיקטטורית, איננה מבטאת מלוכה אידיאלית, אלא רצון של קבוצת אנשים להשתלט על המדינה. אלא, על המלך לפעול להדברות בין כל חלקי העם, על מנת להבין, לקבל ולהטמיע את התפיסה והערך המבוקשים.
בימינו, הנטיה של עמים רבים היא לשלטון דמוקרטי, שלטון העם, ולא מלוכני (בו המלך הוא השליט היחיד). עקרון האחדות חשוב גם בסוג כזה של שלטון. ככל שיצליח העם לצמצם את ההבדלים ההשקפתיים בין הקבוצות מצד אחד, ולפתח סובלנות הדדית בין הקבוצות ביחס להבדלים מצד שני, במצב כזה צפוי עתיד טוב להנהגת המדינה.
היכן פוגשים הילדים את מושג האחדות?
נכון שנקודת המוצא שלנו הפעם היא אחדות בעם להצלחת ההנהגה, אך מכאן לא רחוקה החשיבה על חשיבות האחדות בהנהגת קבוצות קטנות בתוך החברה, כגון, חבורת ילדים בשכונה, שבט בסניף תנועת הנוער, ועד הכיתה ועוד.
סיפורי ילדים: האחדות- תנאי למלוכה
הסיפור הראשון עוסק בהתארגנות תלמידים לבחירת "ועד כיתה". לאחר ויכוח ואי הסכמה בנוגע למועמדים, התקבלה הצעה לברור משותף של תפקידי הועד, והכיתה התאחדה סביב העניין.
הסיפור השני הוא על עיריה שקבלה את דעתו של ותיק מופלג בשנים לעשות שינוי בשכונות, ולהביא בזכות האחדות לידי הגברת שביעות הרצון של התושבים.
- לעילוי נשמת עמנואל (אורי) בן הרב יעקוב וחנה ז"ל
- לרפואת סולטנה בת רחל זהבה בת חנום
- לזיווג הגון
- רפואה שלימה בתוך שאר חולי עמו ישראל