הדפסההחסד הוא אחד מעמודי העולם: "עולם חסד ייבנה" (תהלים, פט:ג). אכן, אחת התכונות המוטבעות בלב רבים מבני האדם היא עשיית חסד, נתינה לזולת. לעשיית חסד אף מתלווה תחושה טובה של הנותן. הוא "סיפק" את אחד הרצונות שלו, חלק ממנו . תחושה זו טבעית ואף חיובית. אך, לעתים, גם "מתגנבת" לתחשה זו גם מחשבה של כדאיות: "אעזור די שיעזרו לי". גם בכך אין פסול. פרשת "ויחי" מלמדת על מעלה גבוהה יותר בעשיית חסד – חסד של אמת.
מהו "חסד של אמת"
חסד שעושים אותו ללא כל מטרה אישית הוא חסד של אמת. הכינוי לארגון המטפל בנפטרים, לא עלינו, עד הבאתם לקבורה, הוא "חברה קדישא", ובעבר היה הכינוי בראשי תיבות – גחש"א: גמילות חסד של אמת. אנשים אלה מכונים כך כיון שהחסד שהם עושים עם הנפטרים אינו מגיע מתוך מטרה אישית, מאחר והם לא עשויים לזכות לגמול מהם, אלא מתוך תודעה עמוקה של הטוב שבעשיית החסד. לפי הדרה זו, כשמישהו עושה חסד עם חברו מתוך רצון כן ונקי של עשיית חסד, הרי זה נחשב לחסד של אמת. לכן, כשהגיע עבד אברהם לבית בתואל וביקש את רבקה לאשה ליצחק, הגדיר הוא את החסד שהוא מבקש מהם כחסד של אמת, מאחר והוא חוזר לארץ ישראל, לבית אברהם, רחוק מאד מהם, כך שהסיכוי שיגמול להם חסד הוא קלוש ביותר.
"חסד של אמת" בפרשתנו
יעקב אבינו חלה וחש שעומד הוא להיפטר מן העולם. הוא קרא ליוסף וביקש ממנו:
" וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת, וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי; וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת, אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם. וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי, וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם, וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם; וַיֹּאמַר, אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶךָ" (בראשית, מז:כט-ל)
זהו אמנם האזכור הראשון של "חסד של אמת" בהקשר לנפטרים, אך, כאמור הוא הופיע כבר קודם לכן גם בהקשר לבני אדם חיים. המשותף לשני אזכורים אלה הוא היותם באים מתוך כוונה נקיה מנגיעה אישית.
מדוע טבעי הוא לעשות חסד?
בריאת האדם ב"צלם א'להים" מתפרשת בדרך כלל ביחס לחלק השכלי, הנשמתי שבאדם. זה נכון בהחלט. אך, חשוב לזכור שישנו דמיון נוסף בין האדם לבוראו והוא החלק המדותי, בחינת " עָשָׂה הָאֱ'לֹהִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר" (קוהלת, ז:כט). דמיון זה גם כן כלול בהגדרה "צלם א'להים". שאיפתו של האדם לעשיית חסד עוברת, לעתים, את גבול הדמיון. מפורסמים הם ארגוני החסד, כמו "יד שרה", "עזר מציון" ועוד, שמייסדיהם הקימו אותם מתוך מניעים אידיאולוגיים, ללא כוונות רווח חומרי. הצלחתם הגדולה היא לא רק בפריסה הארצית ובריבוי הציוד שהם מעמידים לפונים אליהם, אלא, בעיקר, בעוררות מאות מתנדבים להצטרפות אליהם. מתנדבים שהביאו לארגונים אלה את הנתינה הרבה מעומק לבם.
היעד – "חסד של אמת"
טוב שירגיל אדם את עצמו לעשות חסד. החל מהמעגל הקרוב אליו ועד למי שאינו מכיר כלל. דרגות שונות יש במצווה חשובה זו, אך חשוב גם שהאדם ישאף לעשיית חסד נקייה מכל שיקול אישי. פשוט, לעשות חסד כי זה טוב. זה טוב למקבל החסד, זה טוב לציבור וטוב לעולם כולו – חסד של אמת. ככל שיתרבה החסד בעולם, כך נזכה לראות עולם נקי יותר מעוולות, ואף, בעתיד, שואף לשיפור מתמיד.
היכן פוגשים ילדינו ערך זה
ילדים חווים יום-יום את החסד של הוריהם כלפיהם. בקטנותם חושבים הם שההורים עושים את מה עושים מתוך מחויבות שלהם כהורים. אך, ככל שהם גדלים, הם מתוודעים לצד החסד שבנתינה של ההורים, למרות מחויבותם. בנוסף, חשוב שההורים יעסקו, ולו ברמה נמוכה, בעשיית חסד עם אחרים, מחוץ למשפחה, ועוד יותר, בפעילות חסד שלפחות ילדיהם מזהים שהיא "חסד של אמת".
סיפור ילדים: חסד של אמת
הסיפור הוא על איש חסד מיוחד שלאחר פעילות רבת שנים החליטה עיריית הרצליה להעניק לו תואר 'יקיר הרצליה' בטכס מכובד, אך הוא סרב להגיע לטכס, וראש העיר ציין שבכך מתבלטת אישיותו וסגנון פעילותו שנעשתה ללא כוונת רווח כל שהוא, בחינת "חסד של אמת".
קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com