פרשת ויצא: קנאה חיובית

טבעי הוא שאדם ירצה להצליח במעשיו, בעבודתו, ובכלל – בתפקודו בתחומי חייו השונים. למימוש רצונו זה, עליו, כמובן, להשתדל ולעשות את הנדרש בכל תחום. לעתים, בראותו את חברו מצליח בתחום מסוים, במיוחד בתחום שקרוב ללבו, מתעורר בו רגש קנאה. מה הוא עושה עם רגש זה? פרשת "ויצא" מלמדת שמותרת ואף רצויה קנאה חיובית, כלומר קנאה בחבר שתביא להשתדלות המקנא להשקיע מאמצים נוספים להשגת היעד הנכסף באותו תחום .

קנאת רחל בלאה

יעקב אבינו זכה לשאת את לאה ואת רחל. בניו הראשונים נולדו מלאה, ואילו רחל היתה עקרה בשנים אלה. לאחר לידת יהודה, הבן הרביעי ללאה, מכריז הכתוב ואומר:

 "וַתֵּרֶא רָחֵל כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב, וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ; וַתֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב הָבָה לִּי בָנִים, וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי" (בראשית, ל:א)

תגובת יעקב אבינו לרחל אמנו לא היתה קלה:

"וַיִּחַר אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל; וַיֹּאמֶר הֲתַחַת אֱ'לֹהִים אָנֹכִי, אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן?!"(בראשית, ל:ב)

רחל הבינה שהדבר תלוי בה. היא פועלת כאמנו שרה ומבקשת מיעקב אבינו לשאת את בלהה, אולי יועיל הדבר והיא תזכה להרות. אכן, נשא יעקב את בלהה. נולדו לבלהה שני בנים ואחר כך זכתה גם רחל לבן:

"וַיִּזְכֹּר אֱ'לֹהִים אֶת רָחֵל; וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱ'לֹהִים, וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ.  וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן; וַתֹּאמֶר, אָסַף אֱ'לֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי.  וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יוֹסֵף, לֵאמֹר:  יֹסֵף ה' לִי בֵּן אַחֵר" (בראשית, ל:כב-כד)

התהליך הנפשי והרוחני שעברה רחל בתקופה זו היה מיוחד. קנאתה בלאה היתה חיובית. ביודעה כלאה את חשיבות העמדת השבטים מיעקב, רצתה להיות חלק מזכות גדולה זו וכשראתה שהעקרות נמשכת, פנתה בצערה הגדול לבעלה לבקש עזרתו. תגובתו היתה מכוונת, הוא ביקש להעביר לה מסר שמי שנמצא במצוקה עליו לפנות ישירות לה' לבקשת עזרה. בשמעה את תגובתו החדה והקשה, התעשתה רחל ובקשה מבעלה לנהוג כאברהם בשעתו שנשא את הגר בהיות שרה עקרה.

לסיכום חלק זה, קנאת רחל בלאה היתה חיובית, כי היא לא באה מנגיעה אישית, מעלבון וכדומה, אלא מתוך רצון אמתי להיות שותפה בבניית בית יעקב.

קנאה בימינו

מצאנו במקרא דוגמאות לקנאה שלילית. בפרשת השבוע שעבר, תולדות, מסופר, למשל, על קנאת הפלשתים בהצלחת יצחק. קנאה שהביאה אותם לסתום את בארותיו:

"וַיְהִי לוֹ מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר, וַעֲבֻדָּה רַבָּה; וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ פְּלִשְׁתִּים.  וְכָל הַבְּאֵרֹת, אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו, בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים, וַיְמַלְאוּם עָפָר"(בראשית, כו:יד-טו)

בימינו קיימת קנאה שלילית, הגורמת לתחרות שקרית שאינה נובעת מתוך שאיפה להתיעלות ולהתמקצעות, אלא "לכבוש" עמדות ולהישאר מוערך ומצליח וכדומה.

אין לנו להירתע מקנאה חיובית. אדרבה, היא תשמש מנוף להצלחה. תלמיד בבית ספר שיקנא בהצלחת חברו בלימודים ויסיק שגם הוא צריך להתאמץ ולשפר הישגיו – יבורך מפי כולם. ראש עיר שיקנא בהצלחת ראש עיר אחר ועקב כך יביא לשיפור פני עירו, ברכת כל תושביו על ראשו תחול, בחינת "קנאת סופרים תרבה חכמה" (בבא בתרא, כב ע"א).

היכן פוגשים ילדינו ערך זה

קנאת ילדים אלה באלה קיימת בהרבה משפחות. בדרך כלל היא שלילית. ילד חש שאחיו קיבל יותר ממנו וכדומה. כדאי שהורים ישכילו לפתח קנאה חיובית בין ילדיהם. כלומר, להביא לכך, שבמקום לקנא מתוך תחושת פגיעות, ישאף ילדם להתקדם ולזכות בפרס או יחס מוערך כמו אחיו שזכה לכך בזכות מאמציו, למשל.

סיפור ילדים: קנאה חיובית

הסיפור הוא על ילדה שפיתחה יחס חברות יפה עם חברתה לכיתה, אך יום אחד, כשההצלחה הלימודית של חברתה היתה גדולה, ונוצר פער לימודי גדול בין אותה חברה לבינה, התחיל רגש קנאה להשפיע עליה והיא הלכה והתרחקה ממנה. בהשפעת אימה, ששוחחה איתה ארוכות על קנאה חיובית, הסכימה לראות את ההצלחה של חברתה כגורם מדרבן ומעודד. וכך, תוך תקופה קצרה, הלכה והתקדמה בלימודים ויחסי החברות הטובים חזרו כבעבר.

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com