כל צבור מעוניין בהנהגה טובה. במי תלויה ההצלחה? האם רק בכישוריו של המנהיג? פרשת "ויקרא" מלמדת שהצלחת המנהיג תלויה גם ברמתו המוסרית של העם וכך גם טעותו.

חברה תקינה ממנה עליה מנהיג שינהל אותה בתחומי החיים השונים: מדיני, חברתי, רוחני וכו'. ההצלחה של המנהיג בתפקידו נזקפת לא רק לעצמו, בזכות תכונותיו ויכולותיו המקצועיות, אלא גם, ואולי בעיקר, לזכות הצבור שבחר בו וממשיך לתת בו אימון. במקרה של מעידה, כשלון בתפקיד, ייחס הציבור את הבעיה למנהיג. בדרך כלל הדבר נכון, אך פרשת "ויקרא" מלמדת שמנהיג שנכשל, הרי זה ב"אשמת העם", כלומר הדבר מחייב את העם לקיים חשבון נפש: מדוע קרה הדבר.

אחריות מנהיג בפרשתנו

פרשת "ויקרא" פותחת את החומש  השלישי – חומש "ויקרא", שתכנו הכללי הוא פירוט התנאים להשראת השכינה במשכן (או במקדש בעתיד), כך שניתן לכנות את החומש בשם ספר הקדושה. התנאים מתיחסים לקהלים השונים בישראל, ובעיקר לכהנים. פרשת "ויקרא", שהיא הראשונה בנושא, מפרטת את סוגי הקרבנות השונים: עולה, מנחה, שלמים, חטאת ואשם. קרבן חטאת מביאים כשעוברים עברה בשוגג. כל ישראל שווים בפני החוקים, אלא שנושאי תפקידים, היחס אליהם מחמיר. הכהן הגדול, כהן משיח (נקרא כך על שם משיחתו בשמן לכהונה), הוא החשוב שבכהנים. תפקידו הוא רוחני, בעיקר, ואילו חלקו בעבודת המקדש קטן ביחס לאחיו הכהנים.

האחריות לעברה, מוטלת, כמובן, על העושה אותה. אך כשמדובר במנהיג, האחריות, או האשמה, מוטלת גם על הציבור. וכך מנסחת התורה את הדברים:

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹרדַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה מִכֹּל מִצְוֺת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה; וְעָשָׂה מֵאַחַת מֵהֵנָּה.  אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא, לְאַשְׁמַת הָעָםוְהִקְרִיב עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא פַּר בֶּן בָּקָר תָּמִים, לַה' לְחַטָּאת." (ויקרא, ד:א-ג)

המלים "לאשמת העם", שהן הנימוק להבאת הקרבן, מתבארות בשני כוונים מנוגדים, ושניהם צריכים להילקח בחשבון על ידי הכהן והעם:

  1. כמנהיג, על הכהן הגדול להיות זהיר יותר במעשיו, כי חטאו מתקבל בעיני העם בחומרה רבה. ("לאשמת העם" = הנזק הרוחני לעם). הדבר גורם להם זעזוע רוחני ואולי גם לרפיון באמונה. לכן קרבנו גדול יותר מיחיד בישראל שחטא (פר לכהן וכבש או עז ליחיד)
  2. העם צריך להרהר בתשובה כשהכהן חוטא, שמא גרם בהתנהגותו רפיון רוחני לכהן הגדול, שהביאו לחטוא.("לאשמת העם" = הסיבה לחטא היא באשמת העם)

מדוע? מדוע יישא העם באחריות החטא של המנהיג?

חז"ל ופרשני התורה מתייחסים לשאלה זו ומסבירים את הסיבה להאשמת העם. אחד המפרשים, רבי חיים בן עטר זצ"ל, בפירושו "אור החיים" מבאר כך: "יתבאר על דרך אמרם ז"ל (אבות ה:יח):'המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו'. ובראות (העם) כי כהן המשיח חטא, זה יגיד שלא זכו הזוכים על ידו, כדי שלא יבא חטא על ידו בשבילם, והוא אומרו 'לאשמת העם'".  כלומר, מאחר ובתפקידו הוא נחשב למזכה את הרבים, היה צריך לזכות לנקיות מחטא, ואם בכל זאת חטא, הרי זה מסמל ירידה רוחנית של העם. ובדומה ללשון זו של רבי חיים פירש גם רבי עובדיה ספורנו זצ"ל: "כְּלומַר שֶׁלּא תִּקְרֶה לו שִׁגְגַת חַטָּאת, זוּלָתִי (=אלא) מִמּוקְשֵׁי עַם, כְּאָמְרָם 'הַמִּתְפַּלֵּל וְטָעָה, סִימָן רַע לו, וְאִם שְׁלִיחַ צִבּוּר הוּא, סִימָן רַע לְשׁולְחָיו' " (ברכות לד, ב)

לסיכום, מנהיג בישראל יש לו שני פנים ביחס לאחריותו על מעשיו. מצד אחד עליו להיזהר ככל אדם שלא יחטא, ומצד שני על הצבור לדעת שבמובן מסוים המנהיג הוא תשקיף שלהם, כך שירידה רוחנית שלהם עלולה לגרום לו להיכשל.

אחריות מנהיג בימינו

לצערנו הרב, שומעים אנו לאחרונה הרבה רינונים על מנהיגי צבור. ראשית, עלינו להימנע מלקבוע דברים על פי התקשורת. כל עוד לא עמד האיש למשפט, והואשם על ידי השופטים, זהו "לשון הרע" בהגדרה. אך עלינו גם לחשוב מדוע קרה הדבר. יתכן שאם נשפר את רמת חיינו הרוחנית (ולא רק החומרית…) נזכה להנהגה ישרה ומועילה.

היכן פוגשים ילדינו ערך זה

הורים המעוניינים לתפקד כראוי במשפחתם, ישתדלו לזכור להביע, מדי פעם, הערכתם לילדיהם על התנהגותם הטובה. בהזדמנות זו יסבירו להם כי התנהגותם הטובה מאפשרת להם ההורים אורך רוח ושלווה בתפקוד היומיומי, וממילא הם נהנים מהתוצאות. אם ינהגו כך, יוכלו גם להעיר במידת הצורך על התנהגות לקויה של ילדיהם, אם תהיה כזאת, ועל אותו משקל, להסביר להם שתפקוד לא טוב של הילדים גורם להורים מתח ואי שקט בתפקוד היומיומי ולא מאפשר להם למלא את תפקידם כראוי. אז המתח משתקף בבית ומזיק גם לילדים.

סיפור ילדים: אחריות מנהיג

הסיפור הוא על ראש עיר שגילה אחריות גדולה על מחדל בעירו. לאחר היבחרו לתפקיד ראש העיר, הגיע להסכם עם תושבי העיר לשתף פעולה עם העירייה בנקיון העיר. ההסכם לא התקיים כל כך מצד התושבים והדבר גרם להצטברות גדולה של אשפה. בלחץ חברי מועצת העיר הגיש ראש העיר את התפטרותו, אך במקביל פרסם מכתב לציבור התושבים בו הסביר שגם להם יש חלק במצב העגום שנוצר. שר הפנים התערב בדבר ולאחר בדיקה יסודית החליט שאין הצדקה מוסרית להתפטרות ראש העיר ובקשו לחזור לתפקידו.

 

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com

 אם אהבת את התכנים שלנו, את הסגנון, ואת החזון, אנו נשמח לשמור איתך על קשר. אנא מלא את הפרטים שלך בטופס. אנו נשלח במייל רק דברים טובים ומועילים לחינוך ילדיך למידות טובות.