פרשת מקץ: ערבות הדדית

דרכו של עולם היא שבני אדם משתדלים מאד לדאוג לטובת עצמם, לבריאותם, לכלכלתם הטובה וכו'. יחסי קרבה בין אנשים על בסיס חברות, משפחה, מזמינים צורך בהתערבות חיובית למתן עזרה וכל סיוע נדרש. פרשת "מקץ" מלמדת על ערבות הדדית שהיתה במשפחת יעקב אבינו, שהתבטאה אצל שניים מהאחים. אחים אלה גילו אחריות למצבו של אחיהם והיו מוכנים להתמסר להצלתו במחיר כבד.

ערבות הדדית בפרשתנו

סיפורם של יוסף ואחיו מתחיל בפרשה הקודמת, פרשת "וישב". האוירה בין האחים ליוסף היתה קשה. התחילה בקנאה ביחסו של אביהם יעקב ליוסף – הפלאתו על פני האחים, דרך סיפורי לשון הרע לאבא עליהם, והמשכה בשנאה שהתפתחה סביב ספורי חלומותיו. השנאה הלכה והתגברה עד שכשנשלח יוסף על ידי אביו לראות את שלום אחיו ששהו באיזור מרעה הרחק מהבית, היו מהאחים כאלה שחשבו לפגוע בגופו ולראות בכך סיום לפרשת השנאה ביניהם. בסופו של דבר נמנע האסון ויוסף הגיע למצרים, שם ישב בבית הסוהר על האשמה שקרית ומשם עלה  לגדולה כמנהיג מצרים, שכר שקיבל מפרעה על שפתר לו את חלומותיו.

השנים נוקפות, יוסף עזב את הבית בגיל 17, נמכר לעבד במצרים, עלה לגדולה כמשנה למלך מצרים, ואילו את אביו ואחיו יראה רק לאחר פרידה של 22 שנים (!). בינתיים, רעב פורץ בארץ ישראל ובמצרים. יוסף לא שכח את שעשו לו אחיו והחליט להביא אותם לידי חרטה מלאה על מעשיהם. הוא נוקט בדרך קשה, אך מצליחה. הוא חושד בהם כמרגלים, דורש להביא בפניו את אחיהם הקטן, בנימין, וכערובה לכך, אוסר הוא את אחיהם שמעון עד שיביאו את אחיהם הקטן אליו.

בבית יעקב מתח וחששות משלום שמעון. מצד אחד הרעב מציק ויש הכרח לרדת למצרים לקנות אוכל, אך, מצד שני, יעקב מסרב – בהתחלה – למסור לאחים את שמעון וכך אומר:

"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם, אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם: יוֹסֵף אֵינֶנּוּ, וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ, וְאֶת בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ, עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה." (בראשית, מב:לו)

אך, אל דאגה, גם כעת, בעת משבר, מתייצבים אותם אחים ומגלים ערבות הדדית. ראובן ויהודה שפעלו למניעת הריגת יוסף, מציעים כעת ליעקב ערבות על אחיהם בנימין:

ראובן:

"וַיֹּאמֶר רְאוּבֵן אֶל אָבִיו לֵאמֹר, אֶת שְׁנֵי בָנַי תָּמִית אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ; תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי, וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ" (בראשית, מב:לז)

יהודה, לאחר התדיינות נוספת במצב המציק כל כך, מציע את ערבותו:

"וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל יִשְׂרָאֵל אָבִיו, שִׁלְחָה הַנַּעַר אִתִּי וְנָקוּמָה וְנֵלֵכָה; וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת, גַּם אֲנַחְנוּ גַם אַתָּה גַּם טַפֵּנוּ. אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּו, מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ: אִם לֹא הֲבִיאֹתִיו אֵלֶיךָ וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ, וְחָטָאתִי לְךָ כָּל הַיָּמִים". (בראשית, מג:ח-ט)

והנה, הפעם, משתכנע יעקב ומסכים לשלוח את בנימין אתם. הוא מצרף להם דורון מיוחד שיפייס את שליט מצרים (יוסף) ומלווה אותם בתפילה לה':

"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם, אִם כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ: קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם, וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה: מְעַט צֳרִי, וּמְעַט דְּבַשׁ, נְכֹאת וָלֹט, בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים. וְכֶסֶף מִשְׁנֶה קְחוּ בְיֶדְכֶם; וְאֶת הַכֶּסֶף הַמּוּשָׁב בְּפִי אַמְתְּחֹתֵיכֶם, תָּשִׁיבוּ בְיֶדְכֶם – אוּלַי מִשְׁגֶּה הוּא. וְאֶת אֲחִיכֶם (בנימין) קָחוּ; וְקוּמוּ שׁוּבוּ אֶל הָאִישׁ. וְאֵ'ל שַׁדַּי, יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ, וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת אֲחִיכֶם אַחֵר, וְאֶת בִּנְיָמִין; וַאֲנִי, כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי." (בראשית, מג:יא-יד)

אכן, יש שכר לגילוי ערבות הדדית.

ערבות הדדית בימינו

ערבות הדדית נובעת מתחושת שייכות וקשר עמוק לאחר. בימינו ישנם גילויי ערבות הדדית, אך ניתן להבחין הבחנה ברורה ברקע, בתנאים המהווים גורם משפיע ביותר:

בעידן מלחמה, או מצוקה לאומית אחרת, עדים אנו לתופעה מדהימה של פעולות התנדבות כמעט בכל מה שנדרש: התנדבות לצבא, לביצוע משימות ציבוריות, עזרה לזולת, תרומה כספית ועוד. אך, בשגרה, בימים שקטים, תלוי הדבר ברמת המודעות והחינוך של האנשים. מי שזכה לגדול באוירה של גילוי אכפתיות לאחרים, יימצא גם בהתבגרותו כמתנדב, מסייע לנצרכים וכדומה, מתוך תחושת ערבות הדדית. אך, מצד שני, יודעים אנו על אנשים, ואמנם מעטים הם, המתנהגים בניכור לאחר. מהו הגורם לכך? נראה שהשפעה תרבותית מביאה להתנהגות זו. בעידן שבו ישנה השפעה חיצונית גדולה על הפרט לקדם את עצמו בכל מחיר, הולך ופוחת היחס לאחר, למצוקתו. עלינו להחזיר את תחושת האחווה הטבעית הקיימת בנו ולהביא ליותר ויותר גילויי ערבות הדדית.

היכן פוגש ערך זה את ילדינו

ערבות הדדית מתבקשת בחיי היום-יום בין אנשים שלאו דוקא מכירים זה את זה, אך קשר האחווה הישראלית הטבעי תובע זאת. כדי להגיע לכך, חובה לעודד עזרה הדדית בתוך המשפחה, וכן גילויי אחריות של אחים גדולים על אחיהם הצעירים מהם.

סיפור ילדים: ערבות הדדית

הסיפור הוא על קליטת עולים מ"בני מנשה" באחד מבתי הספר. הקליטה היתה מרשימה ומושקעת מתוך תחושה של ערבות הדדית. בזכותה הצליחו התלמידים העולים לעבור בהצלחה את מבחני הכניסה לחטיבת הביניים.

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com