"כמה יפים הם החיים ללא אלימות, ללא שחיתות!". בדרך כלל נשמע ביטוי זה על רקע גילוי של אלימות או של שחיתות אצל איש ציבור במסגרת תפקידו. מה שיפה יותר מהצהרות כאלה הוא מניעת השחיתות ומניעת האלימות. בפרשתנו מספרת התורה שדור שלם, הושחת ונמחק מעל פני האדמה בגלל שחיתות- "כי מלאה הארץ חמס" וכן, כי "כי השחית כל בשר". זהו "דור המבול". אם אנחנו מתמלאים בצער בשמענו ידיעה על אסון טבע או תאונת מטוס שבהם נספים מאות אנשים, הרי שהצער על דור שלם שמת, הוא כפול ומכופל. ואכן יש בטוי של צער גם אצל ה' על שנאלץ למחות את היקום בדור זה:

"וַיַּרְא ה', כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ, וְכָל-יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ, רַק רַע כָּל- הַיּוֹם. וַיִּנָּחֶם ה', כִּי-עָשָׂה אֶת-הָאָדָם בָּאָרֶץ; וַיִּתְעַצֵּב, אֶל-לִבּוֹ".

צער זה מזכיר לנו צער של הורים בהענישם את ילדם. יודעים הם שהענישה היא לטובתו ולכן, גם אם זה מצער אותם הם לא מוותרים על כך.

מה היתה עוצמת ההשחתה של אנשי דור המבול?

תכנון מתמיד. הפסוקים מתארים תהליך שהביא לחמס, לגזל, ולחופש מופרז: "וְכָל-יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ, רַק רַע כָּל-הַיּוֹם", כלומר, לא מדובר בכניעה אקראית ליצר אלא בחשיבה, בתכנון ממושך לבצוע עבירות.

מימדי התופעה. הפסוק מתאר היקף עצום: "כי מלאה הארץ חמס מפניהם".

נושא ההשחתה. הנושא המדובר ביותר הוא חמס- סגנון מסוים של גזל. אך יש רמז גם להשחתה בתחום המשפחתי: "ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו".

הקשר הפנימי בין החטא לעונשו

מערכת שכר ועונש היא בסיסית להתנהלות נכונה של חברה. בורא העולם, שכל תקוותו היא להתפתחות טובה של האנושות, ראה בחטאים של דור המבול כמציאות הפוכה למטרותיו. במקום יישוב – חורבן, במקום שיתוף – חמס ועושק. כשהתופעה היא כל כך מקיפה, לא היתה ברירה בעיניו אלא להחליף את "גיבורי המשחק" באחרים ולהקים דור חדש.

האם יש תקוה לעולם טוב יותר?

הכתוב מעיד על נח: "ונח מצא חן בעיני ה'", "כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה". יש תקוה, יש מוצא מהחורבן הגדול של העולם. ישנו איש אחד שלא שייך לכל הדור הזה, נח שמו, "צדיק תמים" בכל הליכותיו. איש זה הוא תקוות האנושות כעת. על פי תכנית מפורטת להישרדות של כל העולם, שנתן לו ה', בונה הוא תיבה ואליה הוא מכניס נציגים של כל בעלי החיים שביבשה. המבול מכלה את כל העולם, פרט למי שנכנס לתיבה. לאחר המבול הוא יוצא עם כל בעלי החיים ומחדשים את העולם להיות יפה כבתחילה.

העולם קיבל "שיעור" קשה ביותר בנושא השחיתות. תקוותנו היא לתיקון העולם מתוך הפקת לקחים מהעבר. להימנע כליל משחיתות, לעודד יצירה, שיתוף ואחווה בין כל בני האדם.

היכן מתחבר נושא זה לילדינו?

ובכן, ילדינו חשופים לסיפורים על השחתת רכוש בדרך כלל מההיבט הענישתי. כלומר הם שומעים על מי שנתפסו ונענשו על השחתת רכוש. חשוב שהילדים יתחנכו באופן פעיל בנושא זה, לא רק מהצפת השלילה. כלומר, יותר "עשה טוב" ופחות "סור מרע". להתמקד בחשיבות של שמירת ושיפור הקיים, ולא בעיוות שבהשחתת הסביבה.

סיפורי ילדים: שחיתות מביאה להשחתה

הסיפור הראשון מספר על יוזמה של מחנכת שהביאה לשמירה על רכוש בית הספר.

הסיפור השני הוא על שוטר קהילתי שליווה בית ספר במשך שנת הלימודים בפעילות למען שמירה על רכוש צבורי.