Share

הדפסה

הבטוי העממי אומר: כולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם. פרשת נצבים מפגישה אותנו עם מושג מאד קרוב לבטוי זה – ערבות הדדית.  בחיי היום יום עסוקים אנו בענייננו, כל אחד ועיסוקיו: עבודה, לימודים, קריירה ועוד. באופן טבעי, כל אחד עמל בכוחותיו להשיג את הטוב ביותר בתחום בו הוא עסוק. כמובן, ישנם לא מעט עכובים בהשגת היעדים, אך ככל שהמטרה ברורה, הדרך להשגתה תהיה פחות מורכבת וקשה.

אחד המכשולים העלולים לפגוע בדרכו של האדם הוא התנהגות לא אחראית של מישהו הנקרה בדרכו. בדומה לכך ואף חמור יותר, תהיה התנהגות לא אחראית של פרט מול ציבור.

לדוגמה: עירית הרצליה החליטה לסגור רחוב מסוים לצורך עבודות שיקום מערכת המים. היא הכריזה על כך בעוד מועד לכל דיירי השכונה במודעות רחוב ובהודעות אישיות. דחפורים וכלי עבודה כבדים הגיעו למקום והתחילו בעבודתם. אחד הדיירים הגר ברחוב המדובר, החליט להתחיל בעבודות שיפוץ בביתו עפ"י תכנית שקיבל עליה את אישור העיריה כבר לפני חצי שנה. משאית גדולה הגיעה באחד הבקרים סמוך לביתו וחנתה במשך שעתיים לפרוק חומרי בנין שהזמין לעבודות השיפוצים. עובדי העיריה שהגיעו למקום בשעה מוקדמת, והבחינו בתכונה, העירו לו על כך ובקשוהו שיעכב את העבודות, אך הוא לא הסכים וטען: "אין זה מעניינכם, אני מבצע עבודות בביתי ולא ברחוב בו אתם עובדים".

הסברו/טענתו של הדייר נובעים מתוך ראייה אנוכית של הצרכים שלו. הוא לא שקל מספיק את התועלת והצורך הציבורי שיש בעבודות השיקום שהן עולות על שיקוליו האישיים.

ערבות הדדית בפרשת ניצבים

פרשת השבוע, "ניצבים", מספרת על משהו חמור יותר. המצוות שכל אחד מחוייב בהן, גוררות אחריהן שכר למקיימים ועונש למי שאינם מקיימים. לכל אחד יש בחירה חופשית להחליט במה לבחור. החשיבה הפשוטה, הנפוצה בקרב האנשים אומרת שכל אחד צריך להיות אחראי על מעשיו הוא, ואין קשר בין תוצאות מעשיו לבין טובת הציבור. כלומר, אם בחר לעשות מעשים רעים – רק הוא ישא בתוצאות, במלים של התורה: "כי בשרירות לבי אלך".

הסתכלות זו נכונה בחלקה. האמת היא, שבנוסף לנזק האישי שצפוי למי שבחר לעשות מעשים רעים, יש גם נזק צבורי! כלל ישראל, נפגע מכל מעשה שלילי של אחד מישראל, יהיה  הקטן והפשוט שבעם! במלים אחרות נאמר: אחריותו של הפרט על מעשיו צריכה לכלול את הנזק הצפוי לכלל העם.

אם נחזור לדוגמה שהבאנו, נבין כעת יותר שאותו דייר צריך לראות את טובת הציבור לפני טובתו, במיוחד כשנודע לו הדבר בעוד מועד. אם נתבונן מעט בשורשי הבעיה, איך מגיע אדם לאנוכיות כזאת, נראה שראייה מצומצמת של הפרט את טובתו שלו מבלי להביא בחשבון את תוצאות מעשיו, נובעת מהשפעה חברתית חזקה. כיום, אנחנו רואים עד כמה כל אחד "נלחם" להשגת מטרתו, לעתים קרובות גם כשבדרך הוא מתעלם מצרכי אחרים.

נשתדל כולנו לחוש את הערבות ההדדית ,נשאף להשיג את מטרותינו הטובות בדרכים כשרות בלי לפגוע לא ביחיד ולא בציבור.

סיפורי ילדים – ערבות הדדית

תלמידינו/ילדינו מחקים הרבה פעמים את מי שנמצא בקרבתם, וביותר – את מי שמשפיע עליהם. חשוב מאד שנרגיל אותם לחשוב מחוץ לעצמם, על צרכים של אחרים, של הכלל.

הסיפורים, השבוע, עוסקים בגילויי ערבות הדדית באוכלוסיה, בקבוצות גיל שונות. הסיפור הראשון מספר על ראש הממשלה שפונה לציבור לאמץ את הערך "ערבות הדדית". הוא משלב זאת בתוך ברכתו השנתית לעם. הסיפור השני מספר על תלמידים שמגלים "ערבות הדדית" ביוזמה נפלאה שלהם, בתרומה לציבור הכללי.