הדפסהאחד הנוהגים המבורכים שבין בני אדם הוא הברכה. כל מי שמרגיש יחס קרבה או הכרת הטוב כלפי מישהו, מברך אותו. הברכה היא בדרך כלל בנסיבות אירוע: יום הולדת, שמחה כל שהיא וכדומה, או בשבתות ומועדים. בברכה מאחל המברך לחברו הצלחה במעשיו, בריאות, מילוי משאלותיו לטובה. לפעמים ישנה תחושה שהמברך "שולף מכיסו" מתנות ומעניקן לחברו. כלומר, בידו להחיל שפע על הזולת. פרשת "נשא" מלמדת שאף הכוהנים שנצטוו לברך את עם ישראל מדי יום, לא הם מקור הברכה, אלא "ואני אברכם" (במדבר, ו':כ"ז) – ה' הוא המברך את עם ישראל והכוהנים מהווים רק "אמצעי" להעברת הברכה.
מהו חלקם של הכוהנים בברכה? מדוע נבחרו לברך?
ה', בורא העולם, טוב הוא לכל ורחמיו על כל מעשיו. רוצה הוא להטיב לבריותיו ולברכם בכל טוב. את השפע הזה קבע ה' להעביר לעם ישראל דרך הכוהנים. אהרן הכוהן היה ידוע כמי שיש לו אהבה גדולה לכל אחד מישראל. הוא הה משכין שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו. ראה ה' מידתו זו ובחר בו להיות מעביר הברכה לעם ישראל. חכמינו במסכת "אבות" מלמדים אותנו על אופיו של אהרן הכהן:
"הִלֵּל אוֹמֵר הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה" (אבות, א':י"ב)
אכן, קיים תנאי לכך שכוהן יוכל לקיים את מצוות ברכת כוהנים. עליו לאהוב כל אחד מעם ישראל. ואם אינו אוהב אחד מהם, אינו רשאי לברך ברכת כוהנים. ולכן מופיעה מילה אחת מיוחדת בנוסח הברכה, בסופה – "באהבה": "ברוך אתה ה' א'להינו מלך העולם אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצוונו לברך את עמו ישראל באהבה." האהבה מסמלת את האחדות. כשהכוהנים המסמלים את האהבה מברכים את עם ישראל, משפיעים הם על העם אהבה והיא הולכת ומתפשטת וחודרת ללבותיהם של כל ישראל. לכן קבע ה' שברכתו לעם ישראל תעבור דרך הכוהנים ובכך ישפיעו אהבה על עמו.
מהו תוכן הברכה? – ביאור כללי לברכת כוהנים
חיים טובים הם חיים שיש בהם בריאות הגוף, חכמה ודעת לנשמה, וכאשר כל זה קיים, יש לקוות שימצא האדם חן בעיני א'להים ואדם. ברכת כוהנים מכילה שלושה פסוקים. כל אחד מתיחס לתחום אחר של החיים:
"יברכך ה' וישמרך" – בריאות, פרנסה ושמירה עליהם שיתמידו ושיהיו לברכה.
"יאר ה' פניו אליך ויחונך" – ה' יפנה אליך בהארת פנים ללימוד תורתו ולמציאת חן גם בעיני בני אדם.
"ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום" – יסלח לך ה' על חטאיך ותזכה לשלום אמתי בחייך.
מי יכול לברך?
עיון בברכת כוהנים מלמד אותנו מספר עקרונות בנושא הברכה:
- הברכה היא איחול של המברך שיהיה המתברך ראוי להתברך ממקור הברכות – ה'.
- כמו הכוהנים, כך כל אחד מישראל המעוניין שברכתו תתקיים, חייב להתמלא באהבה למתברך.
- אופיו של המברך, בנוסף לאהבתו את המתברך, רצוי שיהיה כאהרון – "אוהב שלום ורודף שלום".
לכן, בהחלט, אם המברך יקפיד על עקרונות אלה, יועיל הדבר לקיום הברכה. חכמינו אף אמרו שגם הדיוט – אדם פשוט – ברכתו יכולה להתקבל:
אמר רבי חנינא: לעולם אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך. דוד המלך ודניאל הנביא הדיוטות ברכום – ארונה ודריוש – ונתקיימו (מגילה ט"ו:א')
יהי רצון שתתקיימנה כל הברכות שנתברך מאחרים, ושנברך אנו את אחרים.
היכן פוגשים ילדינו ערך זה
ילדים זוכים לברך ולהתברך בימי הולדת, באירועים מסויימים. חשוב שידעו כבר בגיל צעיר מהי משמעותה של ברכה בכלל, ושה' הוא מקור הברכה, הוא המחליט אם ברכה זו תתקיים או לא. כמו כן חשוב שידעו מה היא התחושה שצריכה להתלוות לכל מי שמברך – אהבת המתברך. בלעדיה, ספק אם תחול.
סיפור ילדים: מקור הברכה
הסיפור הוא על אב, שבעקבות בקשת בנו להבין משמעות המנהג שלו לברך את ילדיו בליל שבת, הגיע האב להסביר את משמעות ברכת כוהנים ואת התנאי שלה – "באהבה"!
קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com