פרשת ראה: היחס לעוני

העוני הוא תופעה עולמית. בכל מדינה ישנם עניים. כולנו היינו מיחלים ומאחלים זה לזה שתיעלם תופעת העוני מהעולם כליל. אך פרשת "ראה" מלמדת אותנו שתופעה זו אינה מקרית, בגלל פערים חברתיים שנוצרו, או סיבות כלכליות שונות, אלא מכוונת היא משמים.

היחס לעוני בפרשתנו

ההצלחה הכלכלית אליה נושא האדם הממוצע את עיניו, והיא נחשבת אף למשאת נפשם של רבים מבני האדם, סיכוי וסכנה טמונים בה. אם השכיל העשיר לכלכל את מעשיו, ולנהל את נכסיו וכספו בשום שכל ומקצועיות, הרי שהעושר היה לו לברכה. אך, אם העושר גרם לו ל"סנוור", והצליח להכניסו לדמיונות של עליונות על אחרים, ולמתח כלכלי מתמיד במטרה לשמור על מעמדו הרם, אזי עושר זה הפך לו לרועץ, הוא לא נהנה ממנו הנאה אמתית, כל חייו במתח מתמיד ועלול הוא להגיע לפגיעה בבריאותו. בפרשתנו מופיעים שני פסוקים במשמעות הפוכה זה מזה ובטווח קצר ביניהם – 7 פסוקים. האחד מבשר שלא יהיו עניים בישראל והשני מודיע שיתכן מצב בו יהיו עניים:

 "אֶפֶס, כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן: כִּי בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ ה' בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ'לֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ.. כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ (דברים, טו: ד, יא)

יישוב הפסוקים האלה נעשה על ידי חכמינו זכרונם לברכה: אם ישראל עושים רצונו של מקום מבטיח להם ה' שלא יהיה בהם אביון. אך, אם חטאו כלפיו – יהיה עוני. משמעות הדברים היא שמציאות עוני בישראל אינה תלויה במצב כלכלי של הצבור, של המדינה, אלא בתקשורת הרוחנית שמנהל עם ישראל עם ה'. כלומר, כשקיימת תופעה של עוני, הנדרש מאתנו הוא התבוננות רוחנית ולא רק כלכלית. תחילה נפנה לייעוץ רוחני לברר מה עלינו לתקן ורק אחר כך – לייעוץ כלכלי.

זימון הפסוקים המנוגדים האלה בסביבה קרובה אומר דורשני. ולכן, ההסבר שנתנו חכמינו מתבקש: לראות בכך רמז על הצורך להתבונן בגורם רוחני למצב, ולא להסתפק בהסבר כלכלי. אכן, הפסוקים הסמוכים לאלה עוסקים בחובת העזרה לאביונים. הזהירים בכך – יתברכו בברכת שמים, בשפע כלכלי, אך מי שיתעלם ויאמר לעצמו שאין זה מחובתו, או שמוסדות הרווחה ידאגו וכדומה, תשובות מתחמקות, אז עלול לבא העונש – "מידה כנגד מידה" – תופעת עוני בישראל, חלילה:

"כִּי ה' אֱ'לֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ; וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים, וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט, וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים, וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ. כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ, בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱ'לֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ– לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ, וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן. כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ; וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ. (דברים, טו: ו-ח)

מימד עומק ליחסי הגומלין בין ה' לישראל

סוגיית העוני מחזירה אותנו אחורה לפרשת "עקב", בה פגשנו בקשר הישיר בין ה' לעם ישראל, שאחד הגילויים שלו הוא התלות של החקלאים בגשמים. שם פגשנו בפסוק:  "אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ'לֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ:  תָּמִיד, עֵינֵי ה' אֱ'לֹהֶיךָ בָּהּ–מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה. (דברים, יא:יב). השגחה מתמדת של ה' על ארץ ישראל משמעה השגחה מתמדת על עם ישראל. וכמו שרמת המשקעים בחורף היא תשקיף של הרמה הרוחנית של עם ישראל באותה תקופה, כך גם מצבו הכלכלי של העם הוא תשקיף למצבו הרוחני. מכאן השימוש הרווח במושג "השגחה פרטית" (לא בהקשר לגוף כשרות, בשימוש המושאל לאחרונה).

היחס לעוני בימינו

מדינת ישראל משקיעה בהחלט מאמצים רבים, כלכליים וחברתיים, לטפול בתופעת העוני. במקביל למוסדות הרווחה, פועלים בארץ מאות ארגוני חסד הדואגים במשך השנה להספקת מזון לנצרכים ובמיוחד לקראת החגים. כל הפעילות הזאת היא מפעל צדקה וחסד ענק! אכן, יבורכו כל העוסקים בכך. אך, פרשתנו פותחת לנו כוון נוסף לטיפול יעיל – כוון רוחני. ולא די בכך שהמניע לפעילות החסד הצבורי יהיה  רוחני מצד הנותנים, אלא נדרשת התבוננות רוחנית, ובעקבותיה מסקנות רוחניות מצד המקבלים. מי שנמצא במצב כלכלי קשה, עליו לפשפש במעשיו ולתקן טעויות רוחניות, בנוסף לפנייה לייעוץ כלכלי שיביא אותו להתיעלות מיטבית בכספיו. תיקון רוחני יביא אותו ליציאה ממצבו, כי מטרת ה' בהביאו לכך היא לעורר אותו לעיין במעשיו ובהליכותיו. מוסדות הרווחה הממלכתיים והמתנדבים עוסקים בהיבט המעשי, כי לכך הם קיימים, אך על המשמעות הרוחנית לתופעת העוני מופקדת ההנהגה הרוחנית. היא מהווה כתובת לכל יהודי לסיוע בהבנת הנושא.

יהי רצון שיחדל אביון מן הארץ, כדברי הכתוב.

היכן פוגשים ילדינו ערך זה

טבעי מאד שהורים לא מערבים את הילדים בקשיי התפקוד שלהם. אך, כדאי שההורים "ינצלו" אירועים מזדמנים שהתפרסמו בצבור או הידועים להם מקרבת שכנותם, שיש בהם היבט חינוכי/רוחני. למשל, אם מישהו מעד כלכלית כתוצאה מבזבוז כספו על שתיית אלכוהול וכדומה, יביאו ההורים את הסיפור בפני הילדים (ללא שמות, כמובן), יקיימו דיון אתם על הנזקים הנלווים של מצב כזה וינסו לתת הסבר חינוכי/רוחני על היתכנות האירוע, על שרשיו. בכך, יפתחו ההורים בעיני ילדיהם צוהר לעיון בהיבט רוחני של אירועים.

סיפור ילדים: היחס לעוני

הסיפור הוא על משפחה ברוכת ילדים שהתחילה דרכה במצב כלכלי טוב, אך לאחר מספר שנים היתה להם נפילה כלכלית ובכל זאת הצליחה להשתקם בזכות תושיה והתאמצות של שני ההורים ובזכות האמונה הגדולה שה' הוא המנהל הכלכלי של העולם, ומה שקרה להם הוא בעצם רמז משמים לצורך בשיפור רוחני בהתנהגותם. לכן, החליטו ההורים שהדרך לשיקום הכלכלי תכלול פנייה לייעוץ כלכלי מצד אחד ולייעוץ רוחני מצד שני.

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com