הדפסההאדם שואף לשרת את עצמו ככל שכוחותיו, כשרונותיו ואמצעיו האחרים מאפשרים לו. קורה והוא נזקק לעזרת הזולת. אז, יפנה אליו בבקשה למלא בקשתו. ככל שהשליח יהיה נאמן ומסוגל לבצע את השליחות, כך יגדלו הסיכויים למילוייה כמצופה וכראוי. פרשת "שלח" מלמדת שישנו מרכיב נוסף להגדלת הסיכויים להצלחת השליחות – ברכת הדרך. על השולח לברכו להצלחה במשימה שהתבקש. סביר שגם השליח יתפלל להצלחתו, אך חשובה גם כן ברכת השולח.
ברכת הדרך בפרשתנו
אכן, השליחות עליה מדובר בפרשתנו, נחשבת לאחת מהשליחויות הגדולות באחריותן שאי פעם הוטלו על בני אדם. פחות בגלל הקשיים הטכניים, יותר בגלל התחושות שהתלוו לשליחים. ובכן, מדובר היה בשליחות-ריגול לארץ ישראל. ארץ ישראל היא המיועדת מאז ולתמיד לעם ישראל. היא הובטחה לאבותינו, לבניהם ולבנינו עד עולם. זוהי ארץ שהתברכה מספר פעמים בכינוי "ארץ זבת חלב ודבש" ובתארים נוספים. היא יועדה לנו כמקום חיותנו היחיד, כמקום בו תבאנה כל תכונותינו הלאומיות לידי שלמות. ארץ זו עוטה היא לבוש גשמי, כמובן, ככל הארצות, וכדי שעם ישראל היוצא עתה ממצרים בדרכו אליה, יוכל לשבת בה, עליו יהיה לכבשה. זוהי התנהלות טבעית נצרכת וחלק מקדים לה הוא ריגול הארץ, לראות מראש את נקודות החולשה של יושביה, כדי להקל על כיבושה. זאת בקשו ישראל ממשה והוא נענה להם. נבחרו שנים עשר מרגלים, הטובים שבעם – "כֻּלָּם אֲנָשִׁים, רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה" (במדבר, יג:ג). משה רבנו הכיר את המרגלים שלמרות היותם גדולים במעמדם הרוחני, היה לו חשש שיפלו בענין השליחות, לכן התפלל על יהושע שיתחזק בדעתו הנכונה ביחס לארץ ישראל ולא ייגרר אחר המרגלים (מפרשי התורה עומדים על כך שמשה לא התפלל על יתר המרגלים, אלא, רק על יהושע) תפלתו של משה על יהושע היתה: "י'ה יושיעך מעצת מרגלים" ולכן הוסיף לו אז את האות י' לשמו: "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן, יְהוֹשֻׁעַ." (במדבר, יג:טז).
מהי המשמעות הפנימית של ברכת הדרך
דרכו של אדם ליחס לעצמו הצלחות. כישוריו, יכולותיו השונות, הן, לטעמו, המקור להצלחתו. אך, בורא העולם "מזכיר" לאנשים כאלה, מדי פעם, שיש מישהו המנהל את העולם. הוא אמנם נותן כוח ויכולת לאנשים לבצע דברים, ואף משימות-על, אך חשוב ואף הכרחי שיזכרו מיהו המקור לכוחם זה. בצמתים מורכבים בחיים, בשעות קשות, זוכר האדם שבנוסף לכוחו שהוא בוטח בו, חייב הוא לבקש את עזרת ה', כי חש הוא שהמשימה, הבעיה, או הפרויקט "גדול עליו". משה רבנו זיהה שאכן יהושע עלול להימצא במבוכה כזו, ולכן הקדים רפואה למכה והתפלל להצלחתו.
ברכת הדרך בחיי היום-יום
ישנם רבים האומרים "תפילת הדרך" (הנקראת גם "ברכת הדרך") בצאתם לנסיעה בין עירונית. תפילה זו נועדה לבקש מה' המשגיח על הנוסעים בדרכים לשמור עליהם, ולהביאם לשלום למחוז חפצם. תפילה זו מבטאת, אכן, שהאדם הוא לא כל יכול. ישנם גורמים שונים העלולים להיקרות בנסיעתו ולגרום לו תאונה. זה גם מה שעומד מאחורי "ברכת הדרך" שמייחל אחד לחברו, בעמדו לקראת משימה או תפקיד חדש. הוא רומז לו, בעצם, שלמרות כישוריו, חשוב שיקבל מחבריו ברכה להצלחה, כי יש כוח בברכה להועיל. חכמינו זכרונם לברכה עמדו אף על נוסח "ברכת הדרך" ואמרו שהנפרד מחברו אל יאמר לו "לך בשלום", אלא "לך לשלום", כלומר הצלח בדרכך. והביאו ראיה מיתרו שברך את משה "לך לשלום" ומשה עלה והצליח.
היכן פוגשים ילדינו ערך זה
מדי פעם פונים ילדים להוריהם ומבקשים לאחל להם הצלחה במבחן שיש להם. זהו סוג של ברכת הדרך. בברכתם, משדרים ההורים שלצד מוכנותו למבחן או המשימה שעומדת בדרכו של הילד, מצטרפת ברכתם שהיא מעין תפילה מה' המנהל את העולם שיואיל להביא הצלחה לילדם.
סיפור ילדים: ברכת הדרך
הסיפור הוא על תלמיד שלא היו לו הלימודים קלים כלל וכלל. הוא חשש שבסוף השנה יקבל תעודה עם ממוצע ציונים נמוך. הוריו ישבו אתו וניסו לעודדו. באחת השיחות האלה נזכרה אמו שגם היא עברה קשיים דומים בבית הספר ומה שעודד אותה לאורך כל הדרך היתה ברכת "בהצלחה" שקבלה מאבא שלה. בכל צומת בחיים, גם לא הלימודיים, חשה כאילו עומד אביה לידה ולוחש לה באזנה – "בהצלחה". סיפור זה הרשים מאד את הילד והוא החליט להשתדל יותר ולהתאמץ להתקדם בלימודים. בבית הספר קבל עזרה, ויחד עם מאמציו, כשברכת "בהצלחה" של הוריו מלווה אותו תמיד, הגיע להישגים יפים.
קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com