הדפסהמשפחת יעקב אבינו ירדה למצרים עקב הרעב הכבד. יוסף שהתמנה למשנה לפרעה מלך מצרים, יישב את משפחתו בארץ גושן, בנפרד מהמצרים. בני ישראל התרבו והתעצמו מאד מאד, עד שפרעה הגדיר את הגידול שלהם- "עם": "הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו". התרבותם היוותה, בעיני פרעה, איום של ממש, ולכן כינס את יועציו והחליט על החלת גזרות קשות עליהם במטרה לעצור את התרבותם, ולהחלישם. גזרות פרעה על בני ישראל הלכו וגברו. הגזרה הקשה שבהן היתה:
הוראה שניתנה כפקודה מטעמו על המילדות במצרים. סיפורו של משה רבנו, מי שינהיג אחר כך את עם ישראל במדבר במשך ארבעים שנה, מתחיל כאן. כשנולד, נזהרה אמו יוכבד מחשיפה וגילוי כלשהוא, ובהגיעו לגיל שלושה חודשים החליטה להוציאו מהבית, הכניסה אותו לתיבה מיוחדת שבנתה עבורו, והניחה אותו על שפת היאור, מוסתר בתוך הסוף הגדל שם. משה נלקח משם על ידי בת פרעה, וגדל בבית פרעה במשך שנות ילדותו ונערותו. יום אחד יצא מארמון המלוכה, לראות את שלום אֶחָיו בני ישראל המשועבדים במצרים. הוא נחשף לשני אירועים קשים והחליט להתערב בהם. התמונה הראשונה שהוא ראה הייתה
תגובתו המיידית היייתה העלמת האיש המצרי! האירוע השני שהוא ראה, למחרת, הוא ריב בין שני ישראלים. גם כאן הוא הגיב מיד לאירוע בפנייה חדה ואמיצה לרשע העומד להכות את חברו, ואמר לו:
אהבת ישראל של משה
משה מגלה בהתנהגותו זו ערך יסודי מולד של אהבת ישראל. אהבתו את העם היתה, לימים, סיבה חשובה לבחירת ה' אותו למנהיגם, כשהתגלה אליו במעמד הסנה. אין זה טבעי ש"נסיך" הגדל בבית מלוכה (גם אם הוא רק מאומץ), יגיב באופן חד משמעי וחריף לאירועים כאלה, ויסכן בכך את חייו. אכן, לאחר שהתפרסם הדבר, החליט משה לברוח ממצרים, מענישת פרעה. מסירות נפש לאיזשהו ערך מבטאת מודעות עמוקה לכך אצל מבצע הפעולה. רק מי שאהבת ישראל חדורה בלבו עמוק, ירשה לעצמו להסתכן בענישה קשה למען הצלת אֶחָיו. אהבת ישראל גדולה זו באה אחר כך לידי ביטוי במשך ארבעים שנות הנהגתו את העם. בסבלנות רבה שמע את תלונותיהם וטיפל בבקשותיהם, והכתוב מבטא זאת במשל ציורי מרגש:
בחיי היום-יום עדים אנו למתחים חברתיים בין אדם לחברו, בין קבוצות שונות בחברה. מודעות גבוהה לערך אהבת ישראל יכולה בהחלט לשפר את האוירה, להסיר את המתח ואף לחשוב על ערוץ אחר, יעיל יותר, ליישוב סכסוכים ומחלוקות, כגון הידברות.
אהבת ישראל לא מתעלמת מביקורת
הבנה מוטעית של הערך אהבת ישראל, עלולה להביא להימנעות מביקורת מתחייבת ביחס למעשים לא ראויים. אין נכון לנהוג כך, אדרבה, ביקורת הנשמעת מתוך אהבה גלויה וכנה יש לה מקום, אזניים כרויות לשמיעתה, ורצון להביא לידי תיקון הטעות. ביקורת כזו בדרך כלל תהיה ביקורת בונה, לא מתנשאת, ולכן יש סיכוי רב שתשיג מטרתה. העצה למי שרוצה לנהוג בדרך זו היא לא לוותר על השמעת ביקורת בונה בעת הצורך,,מצד אחד ולהגביר את גילויי האהבה באותה קבוצה ובמיוחד על רקע הביקורת, מצד שני. בהצלחה לכולנו…
היכן פוגשים ילדינו את אהבת ישראל?
יחסי החברות בין הילדים לא מקובעים כמו אצל הרבה מאתנו. גם אם ילד מתלונן על חברו שפגע בו היום, מסוגל הוא לחזור להיות חברו הטוב, ואף לשכוח לאחר כמה ימים את אשר עשה לו. חינוך לאהבת ישראל ללא תנאי, יפתח אצל הילד תודעה של ערך גדול העומד בפני כל ערעור. כמובן, יש לחשוב על דרכים יישומיות ומעשיות של הערך בחיי היום-יום שלו.
סיפורי ילדים: אהבת ישראל
הסיפור הראשון הוא על תלמיד שיזם פעילות מיוחדת לקליטה חברתית של עולים חדשים מכיתתו, פעילות שהביאה לשינוי משמעותי בתחושת השייכות של העולים לכיתה. הסיפור השני הוא על אב בית שהדריך עולה חדש, עמיתו לעבודה בבית ספר סמוך, בביצוע כל המשימות הנדרשות מאב בית. התדרוך הזה הביא את אב הבית החדש להצטיינות בעבודתו.
לעילוי נשמת מורנו ורבנו הרב אליעזר ליפא ולדמן זצ"ל מייסד ישיבת "ניר קרית ארבע" וראש הישיבה.
נלב"ע ביום ט"ו בטבת ה'תשפ"ב.