הדפסהבמעגל חיי האדם, נחשבים ההורים כחוליה החיונית ביותר. בלעדיה, לא היה קיים, ובקיומה, נוצרות חוליות נוספות עד סוף כל הדורות. חובת הכרת הטוב כלפי הורים היא כל כך בסיסית, עד שלעתים נדמה שלא רק מיותר להזכירה, אלא חובה לתבוע אותה כדי לשמור על יחסים תקינים בין הורים לילדיהם, והמשך קיום התא המשפחתי בכלל, ביציבות ובהצלחה. פרשת "תולדות" מלמדת אותנו על חריגה ממוסכמה זו. עשיו נשא לו נשים למורת רוחם של הוריו.
תאומים לא זהים
יעקב ועשיו נולדו להוריהם יצחק ורבקה כתאומים, אך לא זהים. עוד בהריונה הרגישה רבקה תנועות מוזרות של העוברים, מה שאחר כך התברר לה כרמז להבדלים גדולים בין התאומים שייוולדו לה. מילדותם נבדלו יעקב ועשיו בעיסוקיהם: יעקב היה רועה צאן ועשיו – צייד, איש שדה. הבדלי העיסוק שביניהם התפתחו וכל אחד התבסס והתקבע בעיסוקו.
עיסקת הבכורה
יום אחד חזר עשיו מהשדה רעב מאד. הוא פוגש את יעקב בבית מבשל "נזיד עדשים", מעין מרק. בתחושת הרעב שלו הקשה, פונה הוא ליעקב במלים:
"הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי" (בראשית, כה:ל)
עשיו לא אמר "הגש נא לי מהמאכל בכלי ואוכל" וכדומה, אלא התבטא בסגנון גס מעט. סגנון כזה מהווה רמז לתכונה לא עדינה באישיותו של עשיו. יעקב הסכים לתת לו, אך היתנה זאת במכירת הבכורה של עשיו ליעקב (המושג "מכירת מעמד" צריך הסבר כשלעצמו). עשיו הסכים לקיום העיסקה. יעקב לא הסתפק בהסכמה מילולית, אלא דרש ממנו להישבע, מה שאמור היה לתת הזדמנות של חזרה לעשיו מהעיסקה. עשיו לא חזר בו מהסכמתו, נשבע ואחר כך התבטא בזלזול ביחס לבכורה:
" וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים, וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ, וַיָּקָם וַיֵּלַךְ; וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" (בראשית, כה:לד)
נישואי עשיו
עשיו גדל ונושא לו נשים:
"וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה, וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית, בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת, בַּת אֵילֹן הַחִתִּי. וַתִּהְיֶיןָ מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה." (בראשית, כו:לד-לה)
מהו פרוש המלים "מורת רוח"? צער, מלשון מרירות. נשותיו גרמו צער ליצחק ולרבקה. התורה מספרת עובדה זו כדי ללמדנו שעשיו לא כיבד את הוריו בכך שהיה נמנע מנישואין עם נשים שמצערות את הוריו.
יצחק מזמין את עשיו להתברך
ימים עברו, שנים חלפו, ויצחק הזדקן. הוא רואה חשיבות לברך את עשיו לפני פרידתו מן העולם, למרות מעשיו הרעים של בנו עשיו. בכך מלמד הוא אותנו כמה חשיבות ישנה לשמירה על קשר טוב עם הילדים, גם עם מי שהתרחק מרוח החינוך של ההורים. רבקה אמנו לא מסכימה שעשיו יזכה בברכות החשובות של יצחק, ברכות המשמשות כנבואה עתידית לאורך ימים, ולכן משכנעת את יעקב ללכת אל יצחק ולקבל את הברכות המיוחדות. הדבר חורה מאד לעשיו והוא שומר טינה בלבו ליעקב על כך.
כיבוד הורים בימינו
בימינו זוכים ילדים לגדול בבית הוריהם בתנאים טובים בדרך כלל, וחובת כיבוד הוריהם נראית מתבקשת ביותר. אך לא בכל בית נוכל לראות זאת, ורבים המקרים של אי כיבוד ואף זלזול בהורים (לפעמים, הסיבה לכך היא – פינוק יתר). במצב כזה, לא פלא יהיה שתתפתח אצלו עם הזמן תחושה של עצמאות יתר ביחס לקבלת החלטות, ללא שיתוף הוריו, ובחירה בדרך חיים מנוגדת, ולעתים אף רחוקה ביותר, משל הוריו.
לכן, ייטיבו הורים עם עצמם ועם ילדיהם לשים לב לחינוכם הטוב כבר בגיל הרך, ולהתייעץ במידת הצורך כשהם עוברים התמודדות עם קשיים בתקשורת שלהם עם ילדיהם, כך שיחסיהם הטובים והשפעתם על ילדיהם יישמרו לאורך ימים.
היכן פוגשים ילדינו ערך זה
כיבוד הורים זהו הערך הראשון שיש ללמד את הילדים. חובתם לכבד את ההורים מבוססת תחילה על חובת הכרת הטוב לכל מי שעוזרים להם בגידולם ובמילוי צרכיהם: ההורים, הגננת, המורים בבית הספר וכל אדם הנקרה בדרכם.
סיפור ילדים: כיבוד הורים
הסיפור הוא על ילד שנפגע בתאונת דרכים. כשהחלים הביע במסיבת ההודיה את תודתו הרבה להוריו. הוא התיחס בהזדמנות זו לכל מה שהוא מקבל מהוריו מעודו ועד החלמתו מהתאונה.