ספור ילדים: מי הפכה לחברה הטובה של רחל?

"אמא, שוב הגיעה אלינו תלמידה חדשה שכבר בימים הראשונים הצליחה לריב עם שלוש בנות" פנתה לאה בטרוניה כלפי אמא רבקה.

"לאה, בואי נעשה סדר. בואי ספרי את כל הסיפור מתחילתו"

"לפני שבוע הודיעה לנו המורה שתלמידה חדשה עומדת להגיע לכיתתנו. היא עלתה ארצה לפני חודש ימים ולכן המורה מבקשת שנקבל אותה יפה"

"מה היתה תגובת החברות שלך לפנייה של המורה? איך היה בהפסקות החצר, למשל"

"אמא זאת לא התלמידה הראשונה שקלטנו בכיתה. מאז תחילת שנת הלימודים זו הבת השלישית שהגיעה לכיתה."

"ומה היה עד עכשיו? איך נקלטו לדעתך יתר החברות?

"עובדה שאני לא התלוננתי עד כה ולא שמעת ממני שקשה לי כל כך, כמו עם הבת החדשה רחל"

"לאה, בואי נחזור לשאלתי. מה קרה בשבוע האחרון בהפסקות?"

"רחל רצתה להשתלב מהר בכל משחק ששיחקנו. לא תמיד זה התאים לנו ולכן היא נעלבה המון ורצה אל המורה"

"אם כך, מה הבעיה, הניחי למורה לטפל בענין, ואני בטוחה שבקרוב העניינים יסתדרו" ניסתה רבקה להרגיע את לאה

"כן, את תמיד יש לך זמן. תביני אמא, היא יושבת לידי בכיתה ואני סובלת כל הזמן את המצוקות שלה. הא ממלמלת בשפה זרה משפטים שאני לא מבינה, רק מנחשת שהם קשורים למה שהיא מרגישה. די, אין לי כוח יותר לסבול את זה. אני מבקשת שתדברי עם המורה שלי על זה"

"לאה, בואי נמשיך לדבר על זה בערב, כשאבא יחזור מהעבודה. בסדר?"

"טוב אמא"

בערב, ישבה המשפחה לאכול ארוחת ערב. רבקה העלתה את הנושא ובקשה מלאה להרחיב ולתאר את הקושי שלה עם הסיפור הזה.

"אבא, אני לא אחזור על כל מה שספרתי לאמא, רק שתבינו שקשה לי יותר לשבת ליד תלמידה שכל הזמן רוטנת על מצבה בכיתה. אני לא מצליחה להתרכז בשיעורים. זה גם עושה לי רע במצב רוח"

"לאה, הבנתי את הקושי שלך. זה מזכיר לי סיפור דומה עם חבר לעבודה שקלטנו לפני חודשיים. גם הוא הגיע עלה ארצה כשהוא לא יודע עברית, והיה לו קשה להיקלט בתוכנו"

"מה עשיתם בעניין הזה?" שאלה אמא רבקה

"ואז, הבריק לי רעיון, להזמין אותו אלינו לביקור יחד עם משפחתו. אתם זוכרים את יעקב שהתארח אצלנו לפני חודש? עליו אני מדבר. אתם ודאי לא חשבתם שהוא עלה ארצה לפני חודשיים בלבד. הוא פשוט החליט להשקיע הרבה בלימוד השפה, והיום הוא מדבר ומבין לא רע . כעת קל לו יותר עם החברים לעבודה"

"אבא, מה זה קשור? אני מספרת על תלמידה שיושבת לידי והמצוקה שלה משפיעה עלי"

"אני מציע שתזמיני אותה אלינו יום אחד לשעות אחרי הצהריים. היא תכיר את אמא ואז אולי נבין יותר מה ניתן לעזור לה"

הרעיון התקבל על לאה, אלא שהיה לה קשה במצה הזה לפנות ישירות אל רחל. היא בקשה מאמא רבקה לתווך בענין ולפנות בשמה למורה להזמין את רחל אליהם. רבקה התקשרה למורה, סיפרה לה על השיחות שהתנהלו בבית בענין רחל, ובקשה להפגיש בין רחל ולאה ולגרום להזמנה טבעית של לאה את רחל.

"לאה, בוקר טוב. אני רוצה להודות לך על השכנות שלך הטובה עם רחל. אני מבינה שעדיין קשה לך לתקשר איתה בגלל השפה, לכן הרעיון שהיא תבקר אצלכם יוכל לעזור מעט בנושא. את מוכנה לפנות אליה ישירות ולהזמין אותה?" פנתה המורה בבקשה אל לאה

"כן, אבל יחד איתך, המורה"

"אין בעיה. בואי נקרא לרחל ונספר לה על ההזמנה המיוחדת שיש לה…"

המורה קראה לרחל ואמרה לה שיש משהו ללאה לומר לה.

"רחל, אני מזמינה אותך אלינו הביתה, מחר אחרי הלימודים לביקור." פנתה אליה לאה.

"תודה" השיבה רחל

היתה זו המילה הברורה היחידה שיצאה מפי רחל אל לאה. מילה זו הספיקה לסלק מלאה את תחושת המבוכה, כי היא לא ידעה איך תקבל רחל את ההזמנה.

רחל הגיעה בלווי לאה אל ביתם. אמא רבקה פינתה את עצמה מעיסוקיה לטובת האירוח והשהייה היתה אכן נעימה. הבנות העסיקו עצמן בהכנת שיעורי בית, במשחקים, ובין הפעילויות היתה גם ארוחת צהריים משותפת למי שהיה אז בבית: אמא, לאה , רחל ועוד שני אחים קטנים של לאה.

"רחל" פנתה רבקה אליה: "מה שם משפחתך בבקשה?"

"בן ארצי"

"וואו, איזה שם יפה ומשמעותי. האם זה היה גם שם המשפחה שלכם בחוץ לארץ?"

"לא. ההורים החליטו לשנות אותו לכבוד העלייה לארץ ישראל ולכבוד זה שהתגיירנו"

"כל הכבוד על האומץ. לא כל אחד אוהב ומוכן לשנות את שם משפחתו. אני מבינה שההורים מאד מחוברים לארץ. נכון?"

"כן. אחרי הגיור בחוץ לארץ, אבא היה פעיל עלייה, ובזכותו עלו עוד כמה משפחות"

בינתיים, הגיע גם אבא של לאה מהעבודה. הוא הצטרף לשיחה ושמע קצת מרחל על תהליך הקליטה שלהם, ועל הסיפורים ששמעה בחוץ לארץ על ארץ ישראל.

"רבקה, אני רוצה להודות לכם על האירוח המקסים שנתתם לי. עלי לחזור הביתה. תודה"

"לאה, בואי. רחל יוצאת עכשיו עם אבא ברכב לביתה. התלווי נא אליהם"

לאה נסעה עם רחל וכל הדרך לא הפסיקה רחל להודות ללאה על האירוח וכמה היתה  נעימה לה השהייה בביתם.

אבא ולאה חזרו הביתה וההורים בקשו לשוחח עם לאה

"לאה, הביקור של רחל היה מרגש מאד. התרשמתי מהעדינות שלה, ובכלל מהאישיות שלה. זכית לחברה טובה." סיכמה רבקה את הביקור מבחינתה.

"אמא, אני חייבת לומר שמשהו השתנה אצלי. את צודקת. היא מרשימה מאד באישיות שלה. נכון שקצת קשה לה השפה אבל היא מתאמצת ונקוה לעזור לה בזה."

"שמתם לב לשם המשחה שלה?" הוסיף אבא לתאר גם הוא את התרשמותו. אמנם לא הייתי אחר הצהריים בבית, אבל הנסיעה אל הבית שלה השלימה לי  מעט. שם המשפחה מבחינתי אומר הרבה על המשפחה. יש כאן משפחה מאד ציונית שבחרה שם כל כך יפה ומשמעותי לבטא את החבור שלה לארץ ישראל. אני מציע שבשבועות הקרובים היא תתארח אצלנו פעם בשבוע וזאת תהית התרומה שלנו לקליטה שלה בארץ."

"אבא, תודה על הרעיון גם אני חשבתי על זה. נקוה שההורים שלה גם כן יסכימו."

לאה הגיעה למחרת לבית הספר כולה קורנת מהתרגשות מהביקור של רחל בביתה. היא שיתפה את המורה ואת חברותיה ובסך הכל היה לכולם "שיעור" בקליטת עלייה ובאהבת הגר.

הצעת דיון

1. מהי הסיבה שהציקה ללאה, עליה התלוננה בפני אימה?
2. מה הציעו ההורים ללאה לעשות להקל על קשיי הקליטה של רחל?
3. ממה התפעל האבא בהקשר למשפחה של רחל? מה הוא למד מזה?
4. האם גם לכם יש חוויות של קליטת עולים? גרים?

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com