בית הספר "נועם המידות" ידוע בעיר חדרה כבית ספר המשקיע מאמצים רבים בחינוך התלמידים. על אחד האירועים הלא-נעימים יסופר כאן.

"תלמידים יקרים, בוקר טוב" פתחה אסנת, מנהלת בית הספר "נועם המידות" את דברה. "לאחרונה קרו שני מקרים שבהם נפגעו שני תלמידים שלנו מכיתה ב' כתוצאה מרכיבת אופניים בתחום בית הספר. אני מזכירה לכם שאמנם אני מרשה להביא אופניים, אך זאת בתנאי שהתלמיד מקפיד על שלושת הכללים שפרסמנו. לכן, הפעם, אמנם, אני לא מרחיקה מבית הספר את התלמידים שהיו מעורבים בתאונה, אך מזהירה בזאת שזה עלול לקרות למי שלא ייזהרו בעתיד"

נציג מועצת התלמידים ניגש למנהלת לאחר הכנס ושאל:

"מדוע לא נענשו אותם פוגעים, היה אולי כדאי להענישם כדי להרתיע?"

אתה צודק, עקרונית, אך בבדיקת הפרטים התברר שהפגיעה היתה בגלל שהאופניים היו זרוקות במגרש, לא נעולות על פי ההוראות, אך התלמידים עצמם, בעלי האופניים, לא רכבו עליהם. בעלי האופניים אמנם לא הורחקו מבית הספר, אך נענשו בעונש ראוי."

השימוש באופניים רווח בקרב התלמידים, כי הרבה מהם גרים רחוק מבית הספר.

"תלמידים יקרים, שלום" פתחה טובה מחנכת כיתה ו' את השיעור. גם אני האזנתי הבוקר להכרזת המנהלת אסנת. כדי שלא נגיע לתאונות של ממש, בהם תלמידים שלנו יפגעו, חלילה, בחבריהם, נחזור כעת על שלושת הכללים, נשנן אותם לעצמנו וכך נימנע מכל תאונה:

1. ההיתר להביא אופניים לבית הספר הוא רק למי שגרים במרחק של יותר מחצי שעה הליכה לבית הספר.
2. כשמגיע התלמיד לבית הספר, עליו לנעול את האופניים למשך כל יום הלימודים בחצר בית הספר במתקן שנועד לכך.
3. הרכיבה חזרה הביתה בתום יום הלימודים, מותרת רק לאחר שאחרון רכב ההסעות עזב את מתחם ההסעות."

המחנכת טובה בדקה שכל התלמידים יודעים את שלושת הכללים וגם מבינים את משמעותם. אך חודש ימים מאז, קרתה תאונה בתחום בית הספר.

"המורה, נראה לי שצריך לקחת את דוד לקופת חולים…" מיהר יוסי מכיתה ו' להודיע ליעל, תורנית החצר, על פציעת אחד התלמידים מאופניים.

דוד נפצע ברגלו מפגיעת אופניים. הפציעה אמנם לא היתה קשה. הוא נחבש ברגלו ונשלח למנוחה בביתו ליום אחד. רוכב האופניים היה תלמיד כיתה ו', שעבר על הכלל שאין לרכב על האופניים בתחום בית הספר.

למחרת, נפצע תלמיד נוסף, בתום יום הלימודים מפגיעת אופניים של תלמיד מכיתה ו', גם כן. הוא לא המתין עד שרכב ההסעות האחרון ייסע, אלא מיהר לרכב על האופניים.

מנהלת בית הספר, טובה, כינסה את תלמידי בית הספר והודיעה על ענישת שני התלמידים הפוגעים.

"תלמידים יקרים. בבית ספרנו הרשינו כבר מתחילת השנה להביא אופניים, אך בתנאי שהרוכבים יקפידו מאד על שלושת הכללים. השבוע, נפצעו תלמידים כתוצאה מרכיבה רשלנית של שני תלמידים מכיתה ו'. תלמידי כיתה ו' זכו לתרגול משמעותי של הכללים, בנוסף לכך שהם מפורסמים בכל מרחבי בית הספר. בכל זאת, זלזלו תלמידים אלה בכללים. לכן, הפעם, החלטתי לנקוט בעונש גדול ומשמעותי. הם מורחקים מהיום למשך שבוע ימים. ובמהלך שבוע זה גם יבצעו מספר משימות שיביאו אותם לזכור ולא לשכוח את כללי הבטיחות. אני מקווה שיותר לא נשמע ולא נדע על תאונות אופניים ועל תאונות בכלל ומקווה שבכך נהיה ראויים לשם בית הספר – 'נועם המידות' "

היכן פוגש סיפורנו את פרשת השבוע

בפרשת השבוע מספרת התורה שמשה רבנו נהג בתקיפות כלפי קרח ועדתו שערערו על הנהגתו, גם בסיפורנו נהגה המנהלת בתקיפות כלפי תלמידים שזלזלו בכללי הבטיחות של בית הספר.

הצעת דיון

1. מדוע נהגה המנהלת בתקיפות ביחס לשני התלמידים מכיתה ו' ?
2. מדוע לא הרחיקה המנהלת את התלמידים במקרה הראשון?
3. האם גם בבית ספרכם מרשים להביא אופניים? שתפו
4. האם כללי הבטיחות של בית הספר "נועם המידות" מוכרים לכם? תרצו לחדש עוד כללים? שתפו

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com