"תלמידים יקרים, בשורה גדולה לי לכם. נבחרת הכדורסל של בית ספרנו זכתה במקום הראשון בתחרות היישובית ועלתה לשלב המחוזי. תמיד ידעתי שאתם משקיעים בלימודים, אך הפעם גיליתי שזה גם במשחק הכדורסל" במלים אלה בישר מנהל בית הספר "האמת והשלום" , מר ראובן, על הישגי תלמידי בית הספר בתחרויות שהתקיימו בחדרה. את דבריו השמיע בכנס החודשי של בית הספר. הפעם הוא הזמין לבמה גם את חברי הנבחרת ואת יוסי – המורה להתעמלות – להענקת תעודות הוקרה במעמד כל התלמידים והצוות החינוכי. לאחר מכן הוזמנו הזוכים לחדר המנהל לשיחה קצרה בנושא.
"מנהלנו היקר, ראשית, תודה על העידוד והברכות שלך לנו. רצינו לומר שהצלחתנו היא הצלחת בית הספר, צוות המורים ובעיקר הצלחתך שלך." כך פתח נציג התלמידים, נועם, את דבריו, והמשיך: "לקראת המשך דרכנו בתחרויות, רצינו לבקש מהמנהל בקשה מיוחדת"
"בבקשה, תלמידינו היקרים. אשמח לשמוע ואשתדל למלא את הבקשה"
"כפי שהמנהל יודע, בנוסף למיומנות הגדולה שלנו במשחק שהיא פרי הצלחתו של יוסי המורה להתעמלות, משתדלים אנו להתנהג לאורך כל המשחק בהגינות וביושר. לצערנו, לא ראינו זאת בקבוצות אחרות, לכן, מתוך אכפתיות להמשך דרכו של בית הספר, אנחנו מבקשים שבית הספר יזמין שלטים גדולים שיוצבו מסביב למגרש הכדורסל ועליהם יירשמו כללי התנהגות בסיסיים. כללים אלה יהיו תמיד לנגד עיני התלמידים, בהפסקות ובשיעורי התעמלות, כך שבמשך הזמן יפנימו כולם את הכללים החשובים"
"אני חייב לומר לכם, תלמידי היקרים, שאני מופתע מעצם החשיבה הבוגרת שלכם. כבר בכיתה ו' לחשוב ברמה כה גבוהה של אחריות ואכפתיות, זה לא רגיל וראוי לשבח. אשמח אם תכינו רשימת כללים יחד עם המורה יוסי ותגישו אותה אלי. אני מבטיח לכם לבצע את המשימה החשובה הזאת בהקדם, בעזרת השם"
"תודה לך מנהלנו היקר. כשנראה את השלטים מוצבים מסביב למגרש נשמח מאד…"
התלמידים זימנו פגישה עם המורה יוסי. לפגישה זו, הביא אתו המורה את הספר "משחק החיים" של הכדורסלן דורון שפר. בישיבה סיפר יוסי לתלמידיו על דורון ועל ספרו וכך אמר: "בדרכו הייחודית דורון ממשיל את משחק הכדורסל למשחק החיים ומשתמש בו ככלי חינוכי…שיכול לעזור לנו לנצח במשחק הרבה יותר גדול וחשוב מזה שמתנהל על מגרשי הספורט, במשחק החיים עצמם. כלומר, הכללים שאותם ננסח תהיה להם תועלת לא רק למשחקי הכדורסל, שיהיו מעתה יותר נעימים והוגנים, אלא יהיו להם מסרים לחיים שלנו בכלל, להתנהגות שלנו במשך היום: בבית , ברחוב ועם חברים"
לאחר ישיבה ארוכה התקבלה הסכמה על שלושה היגדים:
- "את השאגות נשאיר לאריות"
- "לא קלעת לסל – אך כן קלעת לכלל"
- "במגרש אין יריבים – יש אוהבים"
חברי הנבחרת ניגשו אל המנהל ומסרו לו את הצעותיהם. המנהל קרא את ההיגדים ואמר:
"תלמידים יקרים, כמה שמחים אנו בכם! חשבנו שזיכיתם את בית הספר בתחום הכדורסל בלבד, אך הזכייה האמיתית היא בהתנהגות המופתית שלכם. אני יכול לומר בוודאות ובאחריות שאתם כבר כעת מתנהגים על פי ההיגדים האלה, לא רק בשיעורי ההתעמלות, אלא בכלל. עלו והצליחו!"
היכן פוגש סיפורנו את הפרשה
"תלמידים יקרים" המשיך המנהל את דבריו. "אוסיף עוד רעיון קצר: דעו לכם שההצעה שלכם להכין שלטים ייחודיים אלה מזכירה לי את כללי ההתנהגות שדורשת התורה מהכוהנים. אמנם אינכם כוהנים ולא מדובר כאן על בית המקדש, אך למדים אנו שכל נושא תפקיד ייחודי, חייב להתנהג ברמה גבוהה יותר מהמקובל בחברה"
הצעת דיון
- מה היה חשוב לחברי הנבחרת לבקש ממנהל בית ספרם?
- איזה ספר הזכיר המורה יוסי כשחיזק את תלמידיו בענין התנהגות נאותה במשחקים?
- האם גם בבית ספרכם מקפידים על כללי התנהגות בתחרויות בין קבוצות? שתפו
- תנו דוגמה להתנהגות ייחודית של נושא תפקיד שאתם מכירים: שופט, ראש עיר, מנהל בית ספר, רב בית כנסת
קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com