סיפור ילדים: הנזק שנגרם לרונית מלשון הרע

"המורה, שוב הציקה לי רונית בהפסקה" התלוננה יערה בפני מורתה מיכל. 

המורה הזמינה בהפסקה את שתי הבנות רונית ויערה לשיחת בירור.

"שימו לב. שתיכן תוכלו לספר את מה שיש לכן, רק, אנא, כבדו זו את זו ואל תיכנסו האחת לדברי חברתה. יערה, ספרי בבקשה מה בדיוק קרה."

"שיחקנו 'כדור עף', ולפתע פרצה רונית למגרש וחטפה את הכדור ממני."

"רונית, מה יש לך לומר?"

"מה שאמרה יערה זה נכון, אבל פשוט נמאס לי שלא משתפים אותי במשחקים"

כאן הפסיקה המורה את השיחה ובקשה מרונית לצאת לחצר. יערה התבקשה להתעכב.

"יערה, שמת לב שרונית הודתה בכך שהציקה לכך? אך, בעצם, היא הציקה לכל הקבוצה ששיחקה. כך היה גם נשמע מדבריה. אינני יודעת אם את זוכרת את השיחה שלי בתחילת השנה בקשר למספר בנות בכיתה. רונית היא אחת מהן. לצערנו, יש בנות שלא גדלות בבית מסודר כמו רוב הבנות. אצלן, או שרק אמא נמצאת בבית, או שחסר לילדים צרכים בסיסיים כמו פרטיות, משחקים, כי הבית מאד קטן, כך שמגיעות לבית הספר בנות שהמשחקים בחצר הם ההזדמנות היחידה שלהן למשחק טוב עם חברות עם כללים נכונים. ההצקה של רונית נבעה ממצוקה. היא ציפתה מאד שישתפו אותה, אך זה לא קרה. לכן, אני מבקשת ממך שלא תיפגעי, אלא תביני מהיכן באה ההצקה של רונית. זאת לא הצקה אישית אלא הבעת מחאה על אי השיתוף במשחק הקבוצתי שהיה לכן. אני מבקשת שתחשבי על מה שדיברנו ובכל אופן לא תשוחחי על כך עם אף אחד מבלעדי."

יערה יצאה מהשיחה כעוסה. היא לא קבלה את ההסבר של המורה ועדיין חשה פגועה. המורה ציפתה שיערה תפנים במשך היום את הדברים ותבין את ההסבר שלה. במקביל, שוחחה המורה גם עם רונית. היא שמעה ממנה על תחושת הצער שיש לה מהחיים בבית ועל הציפיות שלה מחיי החברה עם הבנות בבית הספר, וכשזה לא קורה היא נתקפת לעתים ביצר נקמה קטן.

"רונית, אני מבינה אותך בהחלט, אך יש לי בקשה ממך: מכאן ולהבא, אם יקרה בעתיד שאת שוב חשה פגיעה מהתנהגות הבנות, פני אלי בבקשה ואל תגיבי ככל העולה על רוחך"      

המורה ציפתה שבכך נרגעו הרוחות. היא תכננה לשוחח עת יערה ורונית יחד בעוד מספר ימים לוודא שהתחושות מהאירוע נמוגו, אך יערה הפתיעה אותה לרעה…

יערה חזרה הביתה בתחושת פגיעות גבוהה. כאמור, היא לא קבלה את ההסבר של המורה ופנתה להוריה לעזרה.

"יערה, נראה לי שלא אוכל לטפל בבעיה עד השבוע הבא. את יודעת שהתחלתי עבודה חדשה ואני מאד עסוקה בימים אלה." הגיבה אמא לתלונת יערה.

ליערה היה קשה לקבל את תגובת אימה והחליטה שעד השבוע הבא היא תדאג שכל החברות יתלוננו גם הן על רונית בפני המורה. בהפסקת "עשר" קיבצה יערה סביבה את חברותיה, אלה שהשתתפו במשחק והופרעו על ידי רונית.

"בנות, שימו לב. אתן זוכרות שרונית הפריעה  לנו בהפסקה לפני יומיים? מי שעדיין מרגישה שנפגעה אני מציעה לה שתיגש למורה. אני ניגשתי אליה. היא הסבירה לי משהו וקשה לי לקבל את ההסבר."

חברותיה של יערה שמעו בקשב רב את הדברים. הם הזדהו עם תחושת הפגיעות שלה ואף הוסיפו סיפורים מהעבר על הצקות נוספות שהציקה רונית להן כקבוצה וגם למספר בנות ברמה האישית.

"מה חושבת לה רונית, שמותר לה הכל?! אני חושבת שאם היא לא תיענש, לא נסכים לשתף אותה יותר במשחקים שלנו", הכריזה בקול אחת הבנות.

האווירה "התחממה" ולמרות שהשיחה התקיימה שלא בנוכחות רונית. הדברים הגיעו לידיעתה. היא ניגשה אל המורה והתלוננה על התארגנות הבנות כנגדה.

המורה הזדעזעה מהאירוע. היא חשבה שהסיפור בין רונית ליערה נשאר ביניהן ואף עומד להתמוסס, אך נוכחה לדעת שיערה "ליבתה את האש". היא הזמינה את יערה בדחיפות לשיחה, נזפה בה על שהרשתה לעצמה לעורר מתח ותלונות, וגם מעט שנאה כלפי רונית, אחרי שהבהירה לה שהענין צריך להישאר בינה לבין המורה.

המורה החליטה לקיים שיחת חינוך עם כל הכיתה ודאגה מראש להיעדרותן של רונית ויערה משיעור זה.

"בנות יקרות. קבלנו השבוע שיעור בנושא 'לשון הרע'. שימו לב איזה נזק נגרם לרונית כתוצאה מהפצת הסיפור בקרב כל הבנות. נכון שרונית פגעה במשחק, אך לא היתה זו פגיעה ישירה בכן, אלא הבעת מחאה שלא משתפים אותה במשחק. בכל אופן, אם קורה שבת נפגעת מחברתה, אסור לנפגעת להעביר את הסיפור בין החברות, אלא לפנות אלי. זאת הבהרתי גם ליערה ואני מטפלת בבעיה של ההפצה. לכן אבקש לומר שהנזק שנגרם כעת לרונית הוא הרבה יותר ממה שמגיע לה. לשון הרע הוא גם על עובדות אמתיות, ובכל זאת, אסור לספר על אחרים דברים רעים."

לאחר השיחה הכללית עם הבנות הזמינה המורה את יערה לשיחה אישית.

"יערה, אני מתפלאת עלייך. אני מכירה אותך כתלמידה אחראית והנה נהגת השבוע באופן ממש לא אחראי. דעי לך שגרמת נזק קשה לרונית. כעת אני מבקשת להזמין הנה את רונית ואת תבקשי ממנה סליחה כנה בפני, ותבטיחי לה שהנושא כבר מאחורייך ולא תדברי עוד עם אף אחד בענין זה. בנוסף, אבקשך להגיש לי חיבור מחר בנושא 'הנזקים האפשריים מ'לשון הרע'."

רונית הוזמנה לפגישה המשולשת עם המורה, יערה ביקשה את סליחתה והיא הסכימה. שתיהן נפרדו בחיבוק עמוק שביטא את הסליחה ההדדית ביניהן.

היכן פוגש סיפורנו את פרשת השבוע

מרים הנביאה, אחותו הגדולה של משה, חטאה בסיפור לשון הרע על משה. ה' הקפיד מאד עליה ולמרות שכוונתה היתה טובה, נענשה בצרעת. מכאן למדנו עד כמה חמור חטא זה ועד כמה צריכים להתרחק מכל סוג של דיבור רע על חבר.

הצעת דיון

1. מי נכשלה בלשון הרע? מדוע?
2. האם אתם הייתם מסתפקים בהסבר של המורה על התנהגות רונית?
3. מתי מכשיר הפלאפון עלול להכשיל אותנו?
4. האם גם אתם התמודדתם עם איסור לשון הרע? שתפו.

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com