"מה היה כל כך גרוע בנקיון הכתה?!" שאלה רבקה את גלית במרירות. שתיהן תלמידות כיתה ו' בביה"ס "מוריה" והשבוע היו תורניות הכיתה ואחראיות על נקיונה.
"האמת, גם אני לא יודעת מה הכעיס כל כך את המחנכת דוקא השבוע. הכיתה לא נראתה היום מלוכלכת יותר מהשבועות האחרונים" השיבה גלית כשהיא שותפה לפליאה הגדולה.
"הייתי מוכנה לוותר על הביקורת, לו היתה זו היחידה, אבל ההקפדה שלה עלינו היא בכל שבוע בו שתינו תורניות. אני חייבת להזמין שיחה איתה" החליטה רבקה.
"שלום המחנכת. ביקשנו להיפגש איתך על משהו שמציק לנו כבר הרבה זמן" פתחה רבקה את הפגישה על המחנכת רויטל.
"כן בנות יקרות, אני מרגישה שאתן נסערות. על מה? מה כבר קרה? אתן הרי כל כך טובות בכל!" הביעה המחנכת תדהמתה.
"המורה, את צודקת אין לנו תלונות על חברות שלנו. אנחנו ביחסים טובים עם כל בנות הכיתה. הבעיה שלנו היא בתורנות. משום מה, בכל שבוע שבו אנחנו תורניות, יש עלינו תלונות ביחס לנקיון הכיתה. רצינו לשמוע פעם אחת מדוע. מדוע מראה הכיתה דווקא בשבוע שלנו גרוע מכל השבועות? מה כבר גרוע כל כך בעבודה שלנו?"
"וואי, לא חשבתי שעל זה בקשתן להיפגש. לא התכוונתי בביקורת שלי לומר שהכיתה מלוכלכת, אלא שהיא יכלה להיראות יותר נקיה"
"סליחה, אבל לא זה מה שהרגשנו. חשבנו שמאוכזבים לגמרי מכל העבודה שעשינו. וחוץ מזה נשמח לדעת מה עוד ניתן לשפר במראה הכיתה שלא עשינו." השיבה רבקה.
"ברשותך, המורה, לי יש עוד מה להוסיף" ביקשה גלית. "שמתי לב שהכיתה נראית בתורנויות אחרות לא יותר טוב מהשבוע שלנו ורק לנו את מעירה. נשמח לדעת מדוע"
"טוב, בנות יקרות. נראה לי שאני צריכה להקדים לתשובתי הסבר על מעלתם של אנשים טובים. כמו שלמדנו כמה פעמים ישנם אנשים שמצפים מהם יותר מאחרים. אלה אנשים מיוחדים, פשוט, בעלי מדות טובות והרגלים חזקים שניתן לסמוך עליהם בהרבה משימות. כשהם שוגים בהתנהגותם ועושים טעות, ההתיחסות לכך היא לא רגילה. יש מעט הקפדה עליהם כי מצפים מהם ליותר. לא מפני שלא מוכנים לוותר להם, אלא, אדרבה, כי רוצים שישתדלו להשתפר יותר. ההקפדה היא לטובתם. מסיבה זו הערתי לכן על נקיון הכיתה. בעצם, הכיתה נראתה כמו בכל שבוע, אבל מכן ציפיתי ליותר. למשל, להכין את הכיתה ליום המחרת בטורים ישרים, וכן לנקות את שולחן המורה במגבון לח. כך אני מכירה אתכן, כבנות נקיות ומסודרות וזה היה רק טבעי לצפות שכך תיראה גם הכיתה בשבוע התורנות שלכן. בכל זאת, אני מתנצלת בפניכן אם הגזמתי בהערותיי"
"לא, לא, המורה. לא התכוונו שתתנצלי, חלילה, רצינו רק לקבל הסבר והנה הוא הגיע במפורט. תודה לך על החינוך הטוב שאת מעניקה לנו בהשקעה רבה ובאהבה".
הצעת דיון
- האם השאירו רבקה וגלית כיתה מלוכלכת?
- לאלו שתי משימות בסידור הכיתה ציפתה המורה מרבקה וגלית?
- האם יכלה המורה לצפות מרוב התלמידות שבכיתה לבצע משימות אלה? מדוע?
- האם גם לכם יש דוגמה להקפדה על מישהו הזהיר בהתנהגותו? ספרו על כך.