סיפור ילדים: ראש העיר שהוציא את תושביו לחרות

"עד מתי תסבלו במפעל הזה?!" פנה אבי ראש העיר לפועלים במפעל השימורים "הזית הנבחר" בתמיהה רבה, בבקורו האחרון שם.

מפעל השימורים "הזית הנבחר" הוקם באופקים לפני חמש עשרה שנה על ידי ראובן, יזם ואיש עסקים ממרכז הארץ. תנאי העבודה היו טובים בתחילת דרכו של המפעל, אך עד מהרה הורעו התנאים והעובדים הגיעו כמעט ל"פת לחם" ממשכורת כה נמוכה שקיבלו. גם שביתות ומחאות שונות לא השפיעו על בעלי המפעל לשפר את התנאים.

אבי, ראש העיר, הוא תושב אופקים מאז היוולדו. הוא עבד בצעירותו בעיר, אז עיירה קטנה, במפעל לייצור ארגזי קרטון, והוא היום כמעט היחיד שמבין את מצוקת העובדים.

"מה אתה מציע, כבוד ראש העיר?" שאלו חברי הועד אותו בישיבה שקיימו אתו לאחר הביקור.

"כדי שתבינו מדוע אני כל כך מתרעם על ראובן בעל המפעל, אספר לכם את תולדות הקמתו"

"בבקשה, כבוד ראש העיר"

"ובכן, דעו לכם שלפני חמש עשרה שנה לא רצה אף משקיע להגיע הנה. אופקים היא עיירה הרחוקה ממרכז הארץ, והייתה אז קטנה מאד, והסיכויים שמפעל יצליח כאן, לא היו גדולים. לכן הציעה הממשלה עזרה כספית גדולה לכל משקיע ובעצם שילמה לו את עלויות הקמת המפעל, בתנאי שכל עובדיו יהיו אנשי אופקים ושלא יפטר אף אחד במשך חמש השנים הראשונות של המפעל. יש לציין שראובן עמד בתנאים עד לפני חמש שנים."

"ומה קרה לאחר חמש שנים?"

במשך חמש השנים הראשונות התבסס המפעל יפה ושיווק את תוצרתו לרוב יישובי הנגב. ההכנסות של ראובן היו יפות, אך הוא לא הסתפק בכך ורצה להשאיר לעצמו בלבד את הרווחים. ההגינות מחייבת שהצלחת המפעל תביא להגדלה במשכורות העובדים, אך הוא סרב למרות פניות רבות ואפילו איומים לסגירת המפעל.

אבי החליט לזמן למשרדו את ראובן כדי לנסות לשכנעו לשפר את תנאי העבודה של עבדי המפעל.

"אתה יכול ראובן, אולי, להזכיר לי בבקשה את גודל המענק הכספי שקיבלת מהממשלה להקמת המפעל"

"אינני זוכר בדיוק, אבל זה היה בערך 50.000 ₪", ענה ראובן בעלי המפעל.

"באיזו דרך אתה חושב לגמול לתושבי העיר על הטובה הגדולה שקיבלת?"

 "אינני מבין אותך, כבוד ראש העיר, הרי עצם העסקתם במפעל שלי, היא טובה גדולה וארוכת שנים!", התרעם ראובן.

"יפה שאתה מעסיק אותם, אך את התמורה לעבודתם הקשה אתה מקבל יום יום. התכוונתי למשהו מעבר לתשלום המשכורות חודשיות"

"למה בעצם אתה חותר, מה אתה דורש ממני?" הגיב ראובן בעלי המפעל במבוכה רבה, כשבלבו הבין שהוא נתפש כעת בחולשתו. במשך כל השיחה היתה ישיבתו של ראובן על הכסא לא רגועה. הוא הרגיש שראש העיר מעמיד אותו במבחן של הוגנות.

"בא נקצר את הדברים. שנינו מבינים מה הם הקשיים בהקמת מפעל, מצד אחד, ולאלו רווחים הוא יכול להגיע עם השנים, מצד שני. המפעל שלך נבנה בהשקעה עצמית קטנה ביותר מצידך. את רוב ההוצאות להקמתו קיבלת במתנה. כיום המפעל מצליח ביותר והוא מכניס לך רווחים כספיים גדולים. עליך להחליט עכשיו להגדיל את משכורות העובדים כבר מהחודש הבא. אם לא, דע לך שנחייב אותך לשלם למדינה את כל הסכומים שקיבלת"

ראובן יצא מתוח מאד מהישיבה עם ראש העיר, נסע לתל אביב, התייעץ עם אשתו וחזר למחרת עם החלטה ברורה.

"כבוד ראש העיר, החלטתי לקבל את דרישתך. החל מהחודש הבא יקבלו העובדים העלאה ב- 1000 ₪ במשכורתם"

סיפור ההצלחה של ראש העיר הגיע לאזני שר המסחר והתעשיה. הוא הזמין את אבי ראש העיר למשרדו בירושלים. והבטיח לו מענק כספי לעיר אופקים כהוקרה על דאגה כנה ויעילה של ראש העיר לתושביה.

"בפעילותך הנחושה מול אבי בעל המפעל, הוצאת את העובדים מעבדות לחרות!" הגדיר השר את פעילות ראש העיר אבי.

הצעת דיון

1. מה היתה מצוקתם של עובדי המפעל "הזית הנבחר"?
2. מה היה מקור הכספים להקמת המפעל באופקים?
3. איך הצליח ראש העיר לשכנע את מנהל המפעל להגדיל את משכורות העובדים?
4. האם גם אתם מכירים סיפור דומה של יציאה לחרות?

קרדיט תמונות: כרזה- MAKI-FOTOS