סיפור ילדים: מה הבדיל בין שני המתמודדים

עיריית חדרה נוהגת זה עשר שנים לקיים חידון תנ"ך יישובי. לחידון זה נרשמים תלמידים מכל בתי הספר בעיר, ממלכתיים וממלכתיים דתיים. החידון הוא על חלקים מחמשה חומשי תורה וכן על פרקים מהספרים יהושע, שופטים ושמואל.

"אמא, החידון יתקיים בעוד חודש ימים. החלטתי לוותר קצת על משחקים אחר-הצהריים לטובת הכנה לחידון." הכריז דן בפני אמו יערה.

"יפה מאד. אני מאד מעריכה את זה, דן. מקוה שלא יהיה לך קשה" כך ברכה אמא יערה, מתוך היסוס וחשש שדן לקח על עצמו משימה גדולה מדי, מאחר והוא לומד בבית הספר הממלכתי על שם בן גוריון, בו לומדים מעט תנ"ך.

בינתיים, הגיע אבא יניב הביתה. יערה שתפה אותו בענין החידון.

"יניב, מצד אחד אני מתפעלת מדן ומברכת אותו על החלטתו, אך נראה לי שהפער ביידע בינו לבין תלמיד ממוצע מהחינוך הממ"ד הוא די גדול, כך שהוא עלול להתאכזב."    

"על מה את מבססת את השערתך?"                                                                                                                                            

"ראשית, מדובר במספר פרקים שגדול פי שניים לפחות ממה שלומדים בממלכתי. שנית, המורים בממ"ד מאד מעודדים את המתמודדים ומשחררים אותם מהרבה שעות לימוד כדי שיצליחו בחידון"

"נראה לי שאנחנו נוגעים בנקודה מאד רגישה. מדובר בחידון בנושא כל כך חשוב. יש לי חשש שאם נרפה את ידיו של דן, הוא עלול להבין זאת לא נכון, ולחשוב שכאילו לימוד לחידון תנ"ך לא כל כך חשוב"

"אז מה אתה מציע, יניב?"

"נראה לי שהטוב ביותר הוא שנקרא לו ונשוחח אתו ישירות בנושא"

"כל הכבוד לך על האומץ לדבר בנושא כה חשוב זה בשיחה גלויה"

"דן, מה שלומך?" פתח אבא ושאל

"קצת עייף, אבל מצוין"

"ממה אתה עייף ומה מצוין כל כך. אני לא רגיל לשמוע ממך מילה זו…"

"אני עייף בגלל השעות הרבות שאני לומד לקראת החידון, אבל קורה דבר מעניין, שלמרות העייפות לא יורד לי החשק. להיפך, זה מעניין אותי ונותן לי חשק להוסיף ולקרא עוד ועוד"

"אתה רוצה לשתף אותנו אולי במשהו מעניין שקראת?"

"בשמחה. עכשיו קראתי על שאול ודוד. שמתי לב שלמרות ששאול ניסה להרוג את דוד כמה פעמים, דוד לא ניסה לתקוף אותו חזרה"

"חשבת על זה, דן? מה גורם לדוד להתאפק מלהשיב לשאול על רדיפתו הקשה?"

"אינני יודע לומר מהי הסיבה, אבל אני כבר רואה שמדובר באדם מיוחד, מי שמצליח להתגבר על דחף של נקמה"

"תזכיר לי דן לשוחח אתך בהזדמנות אחרת בנושא הזה. כעת אמא ואני רוצים רק לדעת באמת מה גורם לך להשקיע כל כך הרבה בהכנות לחידון, פרקים רבים שלא למדת כלל ושאתה פוגש אותם לראשונה, בעוד שאתך מתמודדים תלמידים שלמדו בבית הספר את הפרקים האלה ואולי יהיה להם קל יותר להצליח"

"אבא ואמא, אני רוצה לספר לכם שמאז שזכה תלמיד בית הספר הממלכתי במעלות בתואר 'חתן התנ"ך העולמי' התעורר בי חשק לנסות. החלטתי כבר לפני שנתיים לקרא כל יום פרק בתנ"ך. לא גיליתי לכם, כי לא רציתי. נכון שהרבה מאד פרקים לא למדתי בכיתה, אך הם לא חדשים לי לגמרי."

" 'וואו', דן, הפתעת אותנו ממש. רק על הפתעה זו כבר מגיעה לך מתנה מכובדת. עצם לימוד תנ"ך חשוב מאד גם אם לא זוכים בשום פרס." הגיבה אמא יערה.

"טוב, דן. לא נעכב אותך עוד, הזמן שלך יקר, שוב ללימודך הטוב" סיים יניב את השיחה המשולשת

"יערה, שמת לב מי זה דן שלנו?… פשוט לא הכרנו אותו ביחס ללימוד תנ"ך…"

החידון התקיים. לשלב הגמר עלו גלעד מבית הספר "מימון" ו…דן מבית הספר ע"ש בן גוריון. המתח בציבור היה גדול. זו הפעם הראשונה, מזה עשר שנים, שמגיע תלמיד בי"ס ממלכתי לשלב הגמר. אך זו היתה ההפתעה הקטנה. ..

"הריני שמח להכריז לצבור שהזוכה במקום הראשון, בתואר 'חתן התנ"ך לשנת תשע"ח' הוא דן לוי מבית הספר ע"ש בן גוריון" הכריז יושב ראש חבר השופטים.

הוריו ואחיו של דן לא ידעו את נפשם…הם רצו לבמה הרימו את דן על הכתפיים ורקדו אתו יחד עם חבריו לכיתה וצוות המורים"

ראש העיר הוזמן לבמה להעניק לדן ולסגנו את הפרסים. לאחר ברכתו הכללית למתמודדים אמר דברים ישירים לדן:

"האמת היא שגם אני הופתעתי ביותר מזכייתך. אך מיד נזכרתי בשמו של בית הספר בו אתה לומד. רובם לא יודעים מה היה יחסו של ראש ממשלתנו הראשון לתנ"ך. הבה אצטט לכם מדבריו בשבח התנ"ך:

"מאז באתי לארץ עוצבתי בעיקר מהתנ"ך, שרק פה, בארץ, החילותי להבין אותו בכל עומקו, והושפעתי ממנו יותר מכל ספר וספרות אחרים – יהודיים ולא יהודיים." זהו משפט אחד מתוך רבים שאמר דוד בן גוריון ז"ל בשבח התנ"ך שניתן לראותם בקישור הבא: https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=23611 דן, זכית להתחבר לדבריו אלה של בן גוריון וחיבקת ללבך את התנ"ך בחודשים האחרונים. אני מאחל לך שתזכה להמשיך ללמוד תנ"ך כל חייך ולקבל ממנו תובנות לחיים." 

היכן פוגש סיפורנו את הפרשה

דן זכה להפנים את ערך לימוד התנ"ך מגיל צעיר כששמע על תלמיד שהתאמץ ללמוד תנ"ך והצליח. בענין זה מלמדת אותנו פרשת השבוע שתינוקות המשתתפים באירוע מרשים לכבוד התורה, נחקק אותו רושם בלבם לאורך ימים.

הצעת דיון

1. מה היה סודו של דן?
2. האם הבקיאות בתנ"ך תלויה בלימוד בבית הספר? נמקו תשובתכם על פי הסיפור.
3. מה סיפר ראש העיר על דוד בן גוריון?
4. האם אתם קוראים בקביעות פרקים בתנ"ך? שתפו

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com