הדפסה
בשכונה שלנו יש מנהג מאוד נחמד: כל ילד שחוגג יום הולדת, באותו שבוע באים אליו כל הילדים האחרים לשחק איתו. זה יכול להיות בתוך הבית, בחצר או בכל מקום שיבחר, העיקר שהוא ייחשב המארח של אותו השבוע ושהוא ירגיש חשוב.
לפני כשלושה חדשים, הגיע תורו של דן להזמין את החבורה למשחק, זה היה השבוע שבו חל יום ההולדת של דן. מי שמכיר את דן, יודע שהוא מופנם וביישן, ולא מי שמתאים לו להזמין את כל החבורה אליו הביתה. דוד, אחד מהחברים, הרגיש בדבר והציע לדן להתחלף איתו בתור. דוד הציע שעכשיו הוא יארח את החבורה, ובתורו של דוד יארח דן את החבורה. דן הסכים ואף הודה לדוד. היו כאלה שהתפלאו: "מה קורה?", "זה לא תורו של דוד", "מדוע הוא מזמין אליו את החברים ולא דן?", אבל עד מהרה התפזרו השאלות, החברים הגיעו אל דוד, שיחקו יחד, והכל התנהל כמתוכנן.
לפני שהלכו ילד ילד לביתו נגשו מספר ילדים לדוד, לחצו לו את היד, והודו לו על הרעיון היפה שחשב וביצע ושבכך לא גרם מבוכה וצער לדן. תגובתו של דוד היתה מעניינת מאוד: הוא סיפר להם על אירוע לא קל שנקלע אליו לפני שנה ודן היה זה שעזר לו. דוד סיפר: לפני כשנה רכבתי על האופניים בשכונה ולפתע נתפסו שולי המכנס הימני שלי בשרשרת האופניים. נפלתי מיד, אך לא זו היתה הבעיה, אלא המכנסיים. לא הצלחתי להוציא את המכנסיים מהשרשרת ובמשך כעשר דקות אני "נאבקתי" עם השרשרת ללא הצלחה. ברגע זה, עבר בשכונה דן, הבחין מיד בבעיה וחש לעזרתי. הוא הזמין אותי אליו הביתה ותמך בי בידו האחת. ביד השניה, עזר לי לגרור את האופניים וכך הלכנו יחדיו עד שהגענו לחצר. שם, בעזרת אחיו הגדול, יהודה, שוחררו המכנסיים מהשרשרת ויכולתי לחזור הביתה ללא מבוכה ואי נעימות.
הבנתם, חברים? סיים דוד, זהו, פשוט היתה לי היום הזדמנות להכיר טובה לדן ומעניין שזה היה גם כן בנושא מבוכה…
דוד ידוע בחבורה שלנו בעוד סיפורים של נדיבות. הוא תמיד ראשון להסכים לבצע איזושהי משימה: במדורת ל"ג בעומר למשל הוא לקח על עצמו את ריכוז הנושא, בטיול השנתי ארגן חלוקת תפקידים בינינו ועוד.חשבתי שמתאים לכנותו בשם: "החבר הנדיב" על פי הסיפור הידוע "העץ הנדיב" . מה דעתכם?
שאלות לדיון
- מהי הכרת הטוב?
- מי הכיר טובה למי בסיפור שלנו?
- איזו הצעה הציע דוד לדן שחסכה מדן אי נעימות?
- האם גם לכם יש סיפור על הכרת הטוב?
קרדיט תמונות: עוגה – Jessica Diamond