הדפסה"אמא, בשבוע הבא יחול 'ט"ו בשבט', קנית כבר פירות? אל תשכחי להוסיף פסיפלורה, בבקשה" ביקש דן מאמא רחל
"ודאי, בכל שנה אני מסתובבת בשוק לחפש פירות חדשים וכאלה שלא היו לפני כן על שולחננו. אבל ההעדפה שלי ושל אבא היא פירות 'שבעת המינים', כמובן"
"אמא, מעניין שבדיוק היום סיפרה לנו המורה שבארץ גדלים תשעה סוגים של תמרים!"
"מעניין מאד. ידיעה נוספת וחשובה על התמרים היא שיבול התמרים שלנו הוא מהמשובחים בעולם. ומה מהם אתה הכי אוהב?"
"את זן 'חדראווי', כי הוא מזכיר לי במתיקות שלו את השוקולד"
"ואני את המג'הול. עליו גדלתי מהיותי ילדה"
"רגע, כמעט שכחנו, דן, בשבוע הבא אתם מקבלים תעודות, נכון?"
"נכון, אמא, אני לא כל כך מתרגש מזה כמו מ'ט"ו בשבט' "
רחל, כמו כל אמא, ציפתה לראות את התעודה של דן. אולי היא "תשעמם" אותה כתמיד, בגלל המצויינות של דן, אבל מאד נעים לה לחוות שוב ושוב את קריאת הציונים מהתעודה, ובעיקר את החלק המילולי.
ט"ו בשבט הגיע , חג למשפחה. כולם הגיעו עם תעודות. המשפחה ישבה ל'סדר ט"ו בשבט' ולאחריו התיחסו ההורים לתעודות ילדיהם.
"וואו, דן, אתה מפתיע אותנו כל פעם מחדש…" הביעו ההורים את התפעלותם מהישגי בנם.
ההישגים של דן היו גבוהים במיוחד, בעיקר, בהשוואה לרמת הכיתה. המחנכת בקשה לפגוש את ההורים ולעמוד על תנאי הלמידה של דן, אולי תוכל לקחת מהם קצת המלצות לתלמידיה. הפגישה התקיימה בהשתתפות דן.
"שלום לכם, הורים יקרים. זימנתי את הפגישה הזאת קודם כל כדי לשבח בפניכם את דן על הישגיו היפים. אבל גם כמורה שיש לה תלמידים רגילים, חשבתי שכדאי לשמוע מכם, וגם מדן, כמובן, מה הם הרגלי הלמידה שלו בבית" פתחה המחנכת את השיחה.
"גם אנחנו רוצים להודות לך, בהזדמנות זו, על עבודתך המסורה בכיתה בכלל ועל העידוד שמקבל דן ממך" הגיבה רחל, והמשיכה: "דן, אכן שוקד בבית על לימודיו. לא פונה לחברים ולא למשחקים לפני שסיים את המשימות היומיות שלו. לקראת מבחן הוא משקיע זמן רב לחזרה על החומר"
"אני שמחה לשמוע מכם על הרגליו הטובים. אני רוצה להוסיף שבזכות הישגיו היפים, נעזרתי בו במחצית הזאת לסייע לחברים הזקוקים לכך, בעיקר בחשבון ובאנגלית"
"ובכן, דן, מה בעיקר תרם להישגיך הטובים?" שאלה המחנכת את דן
"אינני יודע מה אתם בודקים כל כך, אני מרגיש שהעיקר הוא הלימוד המשותף שלי עם החברים, לפי תכנית שאני מקבל מהמורה"
"ומה עם ההתמדה שלך בבית?" שאלה אמא
"נכון, אבל בלימוד עם החברים אני בודק את היכולת שלי להסביר את החומר, וכך אני יודע אם אני זקוק לעוד חזרות"
"הורים יקרים, גיליתי היום עוד משהו חשוב אצל דן, ואולי חשוב יותר מהישגיו הלימודיים. הוא פשוט נוהג בענווה. איננו מיחס לעצמו את ההצלחה, אלא לחבריו שגורמים לו לתגבר את החזרות על לימודו. אשריכם! אשריך דן שמאמץ אתה לעצמך מידות טובות"
היכן פוגש סיפורנו את הפרשה?
בפרשת השבוע מתעלם יוסף מההערכה של פרעה אותו על יכולתו לפתור חלומות, ומיחס את הצלחתו זו לה', שחנן אותו דעה.
הצעת דיון
- איזה סוג תמרים אתם אוהבים?
- מדוע חושבת המורה שדן נוהג בענווה?
- האם גם אתם משתדלים להצליח בלימודים? מה אתם עושים לשם כך? שתפו
- את מידת הענווה פגשתם אולי גם מחוץ לתחום בית הספר? היכן?
קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com