הדפסה

סערה, בהלה, בלבול ודאגה רבה בכל העולם סביב הנגיף המסתורי "קורונה". במדינות רבות התחלואה רבה וגם האבדות בנפש. המודעות לחומרת הסכנה לא היתה עמוקה במספר מדינות ולכן הנזק בהן היה קשה. ולהיפך – מדינות שהזדרזו לנקוט באמצעי זהירות והאזרחים בהן שתפו פעולה, בולטות הן במיעוט הנזק. כך, במדינתנו היקרה, יש לציין לשבח את המודעות הגבוהה לנושא הקיימת ברובו הגדול של צבור האזרחים, גם בזכות ההירתמות המסורה של הנהגת המדינה לטיפול בבעיה ובראשם, ללא לאות, ראש ממשלתנו מר בנימין נתניהו.

צוותי מחקר רפואי עוסקים בהרבה מדינות במטרה למצוא את התרופה לנגיף זה ולפחות למזעור השפעתו. ברכתנו להצלחתם המלאה! כאן, במדור זה, שמנו לנו למטרה להתבונן בהיבטים הערכיים-מידתיים שניתן להבחין במצב קשה זה המקיף עשרות מדינות. למרות הקושי הרגשי, כדאי שנתבונן במסרים שניתן להעלות ממצב זה, ואולי אף לראות בהם "מתנות", בדיעבד, כמובן. 

• מזיק מסתורי "תמים". לנגד עינינו "מסתובב בנחת" נגיף הקורונה ופוגע בעשרות אלפי אנשים, מבלי שיש להם יכולת לברוח ממנו. האם קיימים בחיינו עוד "נגיפים" כמוהו? האם מודעים אנו לנזק שבשימוש המופרז ברשתות החברתיות, בנהיגה לא זהירה, בתזונה לקויה וכו'? אולי ניתנת לנו כעת ב"מתנה" הזדמנות לעצור את החיים לרגע ולהתבונן בשגרה היומיומית, ולבחון את צעדינו אחד לאחד, מתחילת היום ועד סופו, האם נהגנו כראוי ברכב, בתקשורת הבין-אישית, בתזונה וכו'.
• הרחקה. ההמלצות במצבנו כיום הן לשמור מרחק זה מזה (לפחות שני מטר) ואף להימנע מהתקהלות של לא יותר מעשרה אנשים (!). מהי המשמעות הערכית המתבקשת מהוראה זו? עד כה הושפענו מהתקשורת החברתית להיות קרובים וקרובים מדי זה לזה. ראינו כחלק מהעיסוק בשעות הפנאי להרחיב את המידע הרכילותי שלנו בקריאת מדורי רכילות, בשיחות טלפון וכו'. היום, בדרישה להרחקה, כדאי שנחשוב על הפרטיות שזכאי לה כל אחד מאתנו, ועל כך שאין "הכרח" לחתור לעולמו של האחר. לשמור על הזכות של כל אדם לשמור סודותיו האישיים ולראות בחומרה פריצה לעולמו הפרטי.
• בידוד.

1. על פי החוק, מי ששהה זמן מסוים בקרבת נשא הנגיף, מחויב לשהות ארבעה עשר יום בבידוד. זוהי בהחלט "גזרה" לא קלה. על פניו, זוהי תחושה לא נעימה ולאנשים עם מוגבלויות שונות, זוהי בהחלט גזרה קשה. תקוותנו שכל הנמצאים בבידוד עוברים את השבועיים בתנאים סבירים, לפחות. אך מהי המשמעות הערכית של מצב זה? אולי זוהי הזדמנות, אמנם כפויה, למבודד להתבונן בכל מיני דברים מחייו האישים שלא תמיד מצא פנאי לעיין בהם: ההשקעות הכספיות שלו בתחומים שונים – אם נעשו בשיקול דעת ראוי, העיסוק שלו בשעות הפנאי – אם לא ניתן לשפרו לטובת תחומים ערכיים יותר וכו'. בקיצור, זהו זמן איכות של חשיבה בוחנת, מעין חשבון נפש על שגרת חייו.
2. האמנם אדם נמצא בבדידות בחדרו? לא הרבה זמן יקח לשוהה בבידוד לגלות שאינו לבד. לא רק אם חבריו ובני משפחתו יעזרו לו, אלא גם אם מכל סיבה שהיא יימצא לבד בחדרו, יגלה שיכול הוא לפנות לכתובת העיקרית – אבינו שבשמים – ואז תגיע אליו עזרה ובגדול.

• לא הכל בשליטה. התרבות הכללית משדרת לנו, לא בצדק, שאין דבר שלא ניתן לשלוט בו, להכניעו לטובתנו. התפרצות הנגיף בעולם באופן כה מהיר וקטלני, הוכיחה לכולנו שלא הכל בשליטה. נכון לרגע זה, מספר חודשים לאחר התפרצותו בסין, סמל המעצמה הכלכלית, לא נמצאה תרופה לטיפול ישיר ומהיר בנגיף. זוהי אם כן ההוכחה שלמרות היות האדם יצור משוכלל ביותר, עם יכולת פיתוח מדעי וכללי גדולה, הוא עדיין מוגבל מלשלוט בכל הבעיות המתעוררות. יש כנראה (בוודאי!!!) מנהיג לכל העולם הזה, שיש בידו השליטה גם בנגיף, והוא, אם וכאשר ירצה, יסייע לחוקרים לפתח את התרופה למלחמה בנגיף.
• קצב החיים. עולם המדיה והתקשורת מפותחים ביותר בימינו. מידע מסוים מגיע תוך שניות לכל רחבי העולם. הזהירות הרבה המחויבת בכל הנוגע להימנעות מהדבקה מהנגיף מחייבת אותנו קצב אחר. קצב החיים המהיר (ולפעמים גם מטורף…), נאלץ להירגע ולהכיל את קצב החיים הסביר והנורמלי, של מתינות, חשיבה של צעד אחר צעד. נכנסים אנו לאט לאט לקצב חיים מחושב, אחראי, כך שכמעט כל צעד במהלך היום דורש שיקול דעת, בדיקה מזיהום אפשרי וכו'.
• אחריות. התפשטות הנגיף במהירות כה גדולה מחייבת זהירות מצד כל אדם שלא להגיע לקרבת חולים, אך גם מטילה אחריות על החולים שלא להתקרב לבריאים. המצב הזה מעורר בנו את תחושת האחריות ואת היחס אליה כערך לחיים בכלל. שטות אחת של אזרח סיני באיזשהו "חור" בעולם גרמה לאסון כה גדול למאות אנשים ברחבי העולם!!!
• "והצנע לכת". המציאות הנוכחית מחייבת שמירת מרחק בין בני אדם, אך החיים נמשכים ואירועים צריכים להתקיים. והנה התקיימו בימים אלה חמש חתונות בתנאים צנועים ביותר… מעט מאד אנשים הורשו להשתתף כשהם שומרים על כללי הזהירות, כמובן, ובכללם – שמירת נגיעה ואף על מרחק של שני מטר זה מזה. בעלי השמחה לא וויתרו על קיום החתונות, כי, כמובן, ערך החתונה עולה על הכל. הם לימדו אותנו בכך מהי צניעות אמתית ושאפשר לקיים חיים נכונים בצניעות הראויה.
• אויב סמוי. נגיף הקורונה נחשב בהחלט לאויב נוראי, אך, מה לעשות, הוא סמוי, והלחימה בו קשה. האירוע הקשה הזה מעורר בנו חשיבה ביחס לאויבים סמויים אחרים המשתלטים עלינו דוגמת ההתמכרות לרשתות החברתיות, לאלכוהול ועוד. חשוב שנפתח מול כל מי שלא בדיוק מקדם את איכות חיינו, זהירות רבה, ואף ללחום בו אם צריך.
• התנדבות. במצב זה בו שרויים מאות אנשים בבידוד, עורר את לבם החם של רבים מעם ישראל להתנדב ולעזור להם בדרכים שונות. אחת מחברות ההובלות, למשל, התנדבה לתת שירות לכל מי שצריך מהמבודדים. באיטליה, למשל, עמדו אנשים השרויים בבידוד במרפסות בתיהם ושרו ונגנו לאזני עמיתיהם בדירות שממול.
• אחוות עמים. ראש הממשלה קיים התייעצות עם נציגי מדינות רבות ביחס להשלכות הנגרמות מהתפרצות הנגיף. ובזכות שיתוף הפעולה התעוררה אחוות עמים שבה מסייעת כל מדינה לחברתה בעצות וכדומה.