"אבא, מתי ניסע לסבא וסבתא?" שאלה יערה, לאחר דחיות חוזרות ונשנות מצד אביה, יואב לוי
"יערה, את יודעת שכולנו רוצים לנסוע אליהם והיינו אמורים לנסוע כבר לפני שבועיים, אבל ישנם עיכובים של הרגע האחרון כמו תקלות ברכב ואחרות"
"ומה עכשיו? הרכב כבר תקין?"
"כן, ואם לא יהיה עיכוב אחר, נראה לי שביום ששי הקרוב נוכל לנסוע אליהם, אם זה מתאים גם לאמא, כמובן"
"וואו, איזה כיף! תודה לך אבא"
יערה מיהרה לבשר גם לאחים ואחיות שלה המצפים גם הם לנסיעה זו. גם הם הביעו קריאות שמחה, כי כבר חצי שנה עברה מהביקור האחרון אצלם, בכפר סבא.
משפחת לוי גרה ברמת גן והנסיעה לכפר סבא אורכת בדרך כלל ארבעים דקות.
"נועה, מה דעתך על נסיעה להורים שלך ביום ששי הקרוב?" שאל אבא יואב את אמא נועה
"בשמחה, אבדוק רק אם זה מתאים גם להם"
"ילדים יקרים, אמא בדקה אם מתאים לסבא וסבתא לארח אותנו לשבת הקרובה. התשובה חיובית ונוכל בהחלט לנסוע אליהם ביום ששי הקרוב."
יום ששי הגיע. השעה שלוש אחר הצהריים. הילדים מוכנים לנסיעה עם הציוד האישי שלהם וגם ההורים עם המזוודה הגדולה ועוגות שהכינה אמא נועה.
אבא יואב עובד ככונן אמבולנס במד"א והתורנות שלו נועדה ליום ראשון.
כולם נכנסו לרכב, יואב מניע ויוצאים לדרך
בקילומטר העשירי על כביש 6 מקבל יואב צלצול לפלאפון. בדרך כלל יואב לא עונה לפלאפון באמצע הנסיעה, גם לא בדבורית.
"נועה, קבלי בבקשה את השיחה" פנה יואב לאשתו. נועה הפעילה את הרמקול כדי שיואב יוכל לשמוע גם כן את השיחה.
"שלום, כאן אשתו של יואב. הוא כעת נוהג ואינו יכול לדבר, האם זה דחוף?"
"אינני יודע אם זה דחוף, אבל חשוב לי לדבר עם יואב עצמו"
"הלו, כאן יואב. מי מדבר, בבקשה?"
"יואב, שלום. כאן מנהל סניף מד"א ברמת גן, אני מבקש ממך…"
השיחה נקטעה…יואב סטה עם רכבו מנתיב הנסיעה והתנגש במגן שבצד הכביש. ניידת משטרה שעברה במקום נעצרה.
"הכל בסדר?" שאל השוטר.
אנחות של כאבים נשמעו מהילדים ומיואב. התברר ששני ילדים ויואב סובלים ממכות "יבשות". הם נזקקו לפינוי לבית חולים סמוך. אמבולנס שהוזעק למקום פינה אותם.
לאחר יומיים של טיפול ומנוחה השתחררו כל בני משפחת לוי הביתה. בשיחה משפחתית שקיימו ההורים עם ילדיהם לאחר כשבוע מהתאונה, ביקש יואב לתאר בפני כולם את תחושותיו.
"בתפקידי כנהג אמבולנס פיניתי לא מעט נפגעי תאונות דרכים. בחלק מהתאונות סיבת התאונה, כפי שנבדקה על ידי חוקרי המשטרה, היתה הסחת דעת של הנהג, כתוצאה משיחה במכשיר הפלאפון. תאונות כאלה גרמו לי להיות זהיר יותר בנסיעות שלי, גם הפרטיות, ואתם יודעים שאני מקפיד שלא לדבר בפלאפון גם לא בדבורית. והנה התאונה שלנו נגרמה בדיוק בגלל שיחה בפלאפון למרות ששוחחתי דרך הרמקול ולא החזקתי את המכשיר בידי. המסקנה שלי מהתאונה שעברנו, היא, שחייבים להיזהר עוד יותר ולא לשוחח כלל בפלאפון בשעת הנהיגה, גם לא דרך הרמקול. במלים אחרות – לכבות את המכשיר למשך כל הנסיעה."
"אבא, כל הכבוד לך על החלטה אמיצה שכזו. בדיוק רצינו לומר לך שמכשיר הפלאפון עם כל חשיבותו הוא יכול להיות מסוכן מאד בנסיעה וחסכת מאיתנו להציע לך הצעה זו…" הגיבו הילדים בנימה של רגיעה בשמעם על החלטת אביהם החשובה.
היכן נוגע הסיפור שלנו בפרשת השבוע?
"ילדים יקרים, שמיו לב" הוסיף יואב. "השכרות של נח שגרמה נזק רב לו ולמשפחתו, מלמדת שגם יין המשמח אנשים בדרך כלל, עלול לגרום נזק אם לא משתמשים בו נכון. בדומה לו מכשיר הפלאפון החכם כל כך ומסייע רבות גם להצלת חיים, עלול לגרום נזק חמור בשימוש לא נכון בו. בכל אופן, לא שכחנו מהנסיעה לסבא וסבתא. היא תתקיים בעזרת השם כשנרגיש חזקים יותר" סיים יואב.
הצעת דיון
- האם יואב מורגל היה בשיחות במכשיר הפלאפון בנהיגה עצמה? בדבורית?
- מהו הדמיון לדעתכם בין מכשיר הפלאפון ליין בהקשר של אופן השימוש בכל אחד מהם?
- מהו הפתרון לדעתכם לשיחות דחופות המגיעות במהלך הנסיעה לפלאפון? למשל למכשיר של רופא?
- האם יש לכם דוגמה נוספת לאמצעי קיום (כלי או מאכל/משקה) שבדרך כלל נחשב לחיובי, אך בשימוש לא נכון עלול לגרום נזק?
קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com