הדפסה"אמא, בעוד שבועיים יתקיים טכס מיוחד בבית הספר" מיהר נועם לספר לאמו נעמה, בשובו הביתה מבית הספר "קיבוץ גלויות".
"תוכל לפרט, בבקשה?"
"ודאי, אמא, פשוט אני נרגש …מנהלת בית הספר טרחה היום ונכנסה לכל כיתה ובישרה כי הנהלת בית הספר החליטה להעניק שי ותעודת הוקרה לאורי אב הבית."
"על מה? מדוע?"
"המנהלת לא פרטה לנו, רק הודיעה שמכתב מפורט יישלח לכולם הביתה."
"ומדוע אתה כל כך נרגש?"
"אמא, לא רק אני נרגש. כל החברים בכיתה צווחו 'וואו' כששמעו את הבשורה הגדולה הזאת. כבר הרבה זמן אנחנו מדברים על כך שראוי להעניק לו, לפחות, תעודת הוקרה. הוא פשוט מדהים . קודם כל, הוא מקפיד לומר לכל אחד 'שלום'. כשהוא פוגש בכיתה שהתורנים לא ניקו אותה כראוי, הוא לא נוזף בהם, רק פשוט מתאר בפניהם את התחושה של עובדי הנקיון, משהו הדומה לאכזבתה של אמא מילדיה כשלא ניקו את חדרם כנדרש."
מכתב המנהלת היגיע ובו תארה בפירוט את עבודתו הרבה של אורי בתחום תפקידו כאב בית, ועל המניע להחלטה להעניק לו שי ותעודת הוקרה. המשפטים החשובים והמכריעים בתאור היו:
"מי שיבקר בבית הספר בתחילת השנה, באמצעיתה ובסופה לא יראה הבדל במראה בית הספר. תמיד הוא ייראה נקי ומסודר, מטופח ונעים לשהיית התלמידים בו"
"אך מהו סודו של אורי?" שאלה אמא נעמה
"גם אנחנו לא יודעים. אולי נגלה זאת בטכס עצמו"
המנהלת הקימה ועדה מיוחדת מקרב המורים, לארגון הטכס, ובקשה שהועדה תשתף את תלמידי בית הספר בכל מה שרק ניתן. אכן התלמידים השקיעו את מירב מרצם בקישוט אולם האירועים וארגון מקומות הישיבה ועוד. לקראת הענקת השי ותעודת ההוקרה, בקשה המנהלת מאורי אב הבית:
"אתה רואה את ההתרגשות והשמחה של כולנו, אולי תשתף אותנו בסוד ההצלחה שלך בתפקיד: מה אתה עושה כדי לשמור על בית הספר מטופח ונקי תמיד?"
"ראשית, אני נבוך מכל מה שקורה כאן. אינני חושב שמגיע לי משהו. בסך הכל אני משתדל למלא את תפקידי. ואם בכל זאת המנהלת שואלת על 'סוד' העבודה שמלווה אותי, אומר, בעיקר לתלמידים: 'התבוננות'. פשוט, אני עוצר את עצמי מדי פעם ושואל את עצמי: 'האם בית הספר נראה יפה כתמיד? האם לא נכנסת לשגרה?' שאלות אלה עוזרות לי לרענן את פרטי תפקידי ולמלא אותם. ומאחר ואני בודק את עצמי לעתים תכופות, לא מצטברת הרבה עבודה, כך שאני מספיק לתקן ולהשלים את החסר בלי שהדבר יורגש כל כך"
"לסיום, מה אתה מאחל לכולנו, אורי?"
שתמיד תהיו רעננים כדי לבדוק שגם מה שאתם עושים עדיין רענן ולא התיישן ולא התבלה…"
הצעת דיון
- מדוע חשבו נועם וחבריו שאב הבית אורי ראוי להוקרה כבר מזמן?
- על מה קיבל אורי שי ותעודת הוקרה ממנהלת בית הספר?
- מה הוא ה"סוד" של אב הבית?
- האם גם אתם נפגשים עם ערך ההתבוננות בחיי היום-יום שלכם?
קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com
נהנתי מקריאת המאמר והסיפור.
החומרים המצויינים שלכם טובים למבוגרים לא פחות מלילדים.
יישר כח!
אהבתי מאוד. תמשיכו לעלות סיפורים כאלה