"אתה נראה היום יותר טוב מהימים האחרונים. מה קרה?" שאל נועם השכן את גד שכנו מהדירה ממול.
גד ניסה כבר כמה פעמים להיגמל משתיית אלכוהול מופרזת, אך הפעם הוא בתהליך מבטיח.
"יש לי תשובה קצרה ותשובה ארוכה בשבילך", השיב גד "איזו מהן תעדיף?"
"היום יש לי פנאי לשמוע את התשובה הארוכה. זה פשוט מסקרן אותי"
"אם כך, בוא אלי לסלון, נשב על הספה ואספר לך. הסיפור הפעם מתחיל דוקא במסיבת יום הולדת של בני עזרי מכתה ד'. החלטנו אשתי ואני לפנק אותו הפעם, אחרי שבשנים האחרונות מסיבות ימי ההולדת שלו היו מצומצמות. קנינו הרבה ממתקים והפתעות לחברים שלו בכיתה, וקיימנו את המסיבה בכיתה עצמה עם המחנכת וכל התלמידים."
"ובכן, מה קרה שם?"
"כאן, נכנסה המורה לתמונה. היא פתחה בכמה משפטים לכבוד עזרי והוסיפה עוד משפט שסקרן אותי מאד: 'תלמידים יקרים. אתם זוכרים ודאי את מה שלמדנו על סוד האיפוק, על דחיית סיפוקים ועל המתיקות שיש גם בממתק אחד…אני סומכת עליכם שתתנהגו בהתאם במסיבה'. בזאת סיימה דבריה ואני היית סקרן לראות מה יקרה בפועל עם ההוראה המשמעותית הזאת של המורה"
"מה באמת קרה במסיבה עצמה?"
"אתה לא תאמין. אנחנו הכנו שקיות אישיות לכל ילד, מגשים של עוגות, חטיפים, סוכריות מסוגים שונים. בקבוקי שתיה בטעמים שונים. מה אתה חושב שהם לקחו מכל זה?"
"אני סקרן לשמוע ממך…"
"סוכריה אחת ופרוסת עוגה אחת וכוס שתיה אחד. אתה לא חושב שזה מוגזם? הרי מדובר בילדים בסך הכל?!"
"נכון, מדובר בילדים, והנטייה היא לא להגביל אותם, לתת להם ליהנות, אבל בעצם, ההיפך הוא הנכון. הבעיות בהרגלי תזונה אצל מבוגרים מתחילות בגיל הילדות, בהרגלים שהתקבעו אצלם על ידי הוריהם שלא היה להם כוח לריב אתם וכו' "
"למה אתה מתכוון?"
ניקח לדוגמה הרגלי שינה. מי שבילדותו לא הקפידו עליו הוריו לישון בשעה מסוימת, אלא מתי שירגיש עייף, כשישתעמם מהספר שהוא קורא, ילד כזה יתקשה אחר כך לישון בשעה סבירה. הדבר נכון ביחס לכל הרגל. ממתקים זה אחד הדברים המזיקים לבריאותו התקינה של הילד, לא רק לשיניו."
"אז מה דעתך על מה שהיה שם?"
"לדעתי, צריך לתת פרס למחנכת הכיתה שהגיעה להישג כה מרשים. לא די בכך שמחנכים לטוב, אלא צריך שיבצעו את ההוראות, שיפנימו. ומה שהיה במסיבת יום ההולדת של הבן שלך מראה שהם הפנימו וגם ביצעו.. אבל איך זה קשור לתהליך החדש שאתה עובר?"
"כן, הזכרת לי…כשראיתי את זה, לאחר שהתאוששתי מה'הלם' שבהתנהגות הילדים, החלטתי לקחת לעצמי משהו מזה. אמרתי שאם ילדים כה צעירים מסוגלים להתאפק ולהימנע מאכילת ממתקים רבים, אני חייב לנסות לפחות להמעיט בשתיית האלכוהול. הגענו הביתה אשתי ואני. הילדים עדיין היו בבית הספר. זאת היתה הזדמנות בשבילנו לדבר. סיפרתי לאשתי מה אני חושב כעת והתיעצתי איתה איך בפועל להתחיל את המהלך החדש. סיכמנו על כמה פעולות ראשונות שכבר יביאו אותי להתחלת דרך חדשה:
- להחזיר לחנות את הבקבוקים השלמים שבבית.
- להתרחק ממסיבות עם חברים שמגישים בהם אלכוהול.
- לקרא חומר על הנזקים שגורמת שתיית אלכוהול.
- להצטרף לחבורת תמיכה לגמילה מאלכוהול."
עברה חצי שנה מאז התחיל גד את תהליך הגמילה. נועם פוגש אותו יום-יום, אך מאז מסיבת יום ההולדת לא קיימו שיחה רצינית ביניהם.
"היום, לאחר חצי שנה אני רוצה לשמוע ממך פרטים על התהליך, שכני היקר גד"
"השיחה עם אשתי עברה לפסים מעשיים. הכנתי לעצמי תכנית יומית שמשולבים בה ארוחות המבוססות על מרכיבי מזון בריאים. אין לי קשר יותר עם שתיינים קבועים ואני נמנע מלהשתתף באירועים שבהם ידוע מראש על הגשת שתייה חריפה."
"לדעתי הנסיון הכי גדול שלך יהיה כשתגיע לחבר קרוב לביקור, והוא יציע לך כוסית אחת כשלידה עומד הבקבוק ואתה תדחה גם את הכוסית הבודדת בעדינות, ולא תתפתה כשיכור בשיר הישן:
"כולם אומרים שאני שיכור
וכולם צועקים – איזה בור
התאמינו?! רק
כוסית אחת שתיתי
ועוד כוסית קטנה טעמתי
ועוד כוסית קטנה לגמתי
עד כי דאגותי שכחתי
וקולי נשאתי:
הוי, חברים, תיירים הקשיבו נא לי
אומלל כמוני
עד אנה אסבול "
"לא, ידידי נועם. אין סיכוי. המסיבה לבננו עזרי נתנה לי "שיעור לחיים". אם ילדים כה צעירים יכולים לדחות סיפוקים והנאות, אני על אחת כמה וכמה!"
הצעת דיון
- מה לדעתכם הרגישה אמו של עזרי בתהליך החדש שעובר על האבא גד?
- איזו מידה הייתם מעניקים לגד על ההחלטה שלו ללמוד מהילדים?
- האם שמעתם פעם על נזק שנגרם משתייה חריפה? אם לא, בקשו לשמוע!
- האם גם לכם יש סיפור על דחיית סיפוקים או על הרגלים נכונים בצריכת ממתקים?
קרדיט תמונות: ענבים- Avi Morag