"אבא, עדיין לא ברכת אותי, אולי שכחת?" פנה יוסי לאביו אבי בליל שבת.

"תודה יוסי, לא שכחתי רק הייתי עסוק בהסבר לאחותך לאה על מנהג הברכות בליל שבת."

"ומה אתי? לא מגיע גם לי הסבר?"

"צודק, בוא שמע. שים לב מהו נוסח הברכה:  'ישימך א'להים כאפרים וכמנשה. יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחונך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום'. בעצם, אין כאן נוסח אישי, שלי האבא, אלא שימוש בברכות שנאמרו בעבר"

"מדוע? מדוע אינך מברך אותנו בלשונך, כפי שאתה רוצה, אלא משתמש בברכות אחרים?"

"ליל שבת הוא זמן מאד מיוחד. יש חשיבות לנצל זמן זה להתחברות עם דברים גדולים. לכן הנהיגו לנו חכמינו זכרונם לברכה, לברך את הילדים בברכה שברך יעקב אבינו את נכדיו, בני יוסף, ובברכת הכוהנים הנאמרת לעם ישראל מדי יום על ידי הכוהנים".

"אבא, אני נזכר שבפסח האחרון נסענו לכותל המערבי והיתה שם ברכת כוהנים משותפת. כמה כוהנים היו שם, לדעתך?"

"אינני יודע, לא נהוג לספור, אבל ודאי כמה מאות"

"מהי החשיבות להגיע ביום זה לכותל ולהתברך על ידי הכוהנים?"

"יוסי, יש כאן רעיון מעניין מאד. לפני הברכה, מברכים הכוהנים את הברכה הבאה: 'ברוך אתה ה' א'להינו מלך העולם אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצוונו לברך את עמו ישראל באהבה'. זהו נוסח מיוחד שלא קיים בשום ברכה. המילה המיוחדת ביותר היא 'באהבה'. כלומר, הכוהנים מצווים להרגיש אהבה לעם ישראל. אם לא – אינם רשאים לברך"

"מדוע כל כך חשובה ההרגשה הזאת?"

"כי רק מי שאוהב את השני, ברכתו תתקיים במתברך"

"אבל, גם בבית הכנסת שלנו מתקיימת ברכת כוהנים, מהי אם כן החשיבות להגיע לכותל?"

"נכון, הכוהנים מברכים את כל עם ישראל בכל מקום שהוא נמצא, אבל כשבאים לכותל חשים את האהבה העוצמתית הפורצת מלב הכוהנים המברכים, ומתמלאים גם כן בתחושת אהבה לכל אחד מישראל"

"וואו, כמה זה נכון, הרגשתי באמת משהו מיוחד כשהיינו שם. אבל בוא נחזור, בבקשה, לעניין הברכות שלך בליל שבת. מדוע כשאנחנו בבית לידך, אתה לא מעדיף לברך אותנו במלים שלך?"

"יוסי, ישנו עוד פרט אחד שעלי להוסיף לך ואז תבין. כשציווה ה' את הכוהנים לברך את ישראל, סיים דבריו במלים 'ואני אברכם'. כלומר, צריכים הכוהנים לזכור שהם נחשבים כמעבירים את ברכת ה' לעם ישאל. ה' הוא מקור הברכה וממנו מעבירים הכוהנים את הברכות היפות לכל ישראל. לכן, תבין כעת את חשיבות הברכות האלה. כשיעקב אבינו ברך את נכדיו וכשהכוהנים מברכים, הברכות נאמרות באהבה רבה. אני אמנם אוהב אתכם תמיד אבל כשאני מצטט את הברכות האלה אני מתמלא בתחושת אהבה גדולה כלפיכם. האהבה היא סוד הצלחת הברכה. אם רוצים אנו שהברכה  תתקיים, עלינו להתמלא באהבה למתברך"

"אבא, נתת לי שיעור קצת ארוך בנושא הברכות"

"נכון, לא תמיד מזדמן לנו ללמוד. הפעם זה היה בנושא כל כך חשוב ושמזדמן כל ליל שבת"

"קודם כל, תודה לך אבא על ההסברים היפים שנתת לי. אבל מה לדעתך אני יכול לעשות עם זה, הרי אנחנו לא כוהנים?"

"נכון, יוסי, אבל למדת מכאן כלל חשוב שאם רוצים שהברכות יתקיימו צריכים להתמלא באהבה למקבל הברכה ואז לברכו"

הצעת דיון

1. על איזה מנהג מסופר כאן?
2. מהי המילה העיקרית בברכת הכוהנים, לדעתו של אבי? מדוע?
3. האם גם במשפחתכם נוהגים לברך את הילדים בליל שבת?
4. מהו המיוחד בברכת הכוהנים שבכותל המערבי? מדוע רצוי להתברך אז?

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com