הדפסההאדם שמח לראות שכל מה שתכנן התבצע, ועוד יותר כשזה על הצד הטוב ביותר, כמובן. לקראת ביצוע המשימה הוא מתכונן עד שהוא חש שכל התנאים להצלחת המשימה שלו כבר קיימים, ונותר לו רק להמתין לביצוע. כך בענייניו האישיים, כך בניהול משפחתו וכך במסגרת תפקידו מחוץ לבית. ומה קורה כשלא הכל התבצע בדיוק כפי שתוכנן? מהי תגובתו כשברגע האחרון מישהו מהשותפים למשימה ביטל את השתתפותו? תחושות אכזבה, צער ולעתים אף תסכול ימלאו אותו. וככל שהמשימה, התפקיד, גדולים יותר, כך האכזבה באי מילואם תגדל יותר. פרשת "ויגש" מלמדת שגם כשקורה הדבר הגרוע ביותר, צריך להתמלא באמונה שהכל לטובה.
מה היה לטובה בפרשתנו
יוסף הגיע לבור העמוק במצרים, לבית הכלא, לשם הושלך באשמת שקר של אשת פוטיפר, משם עולה הוא לגדולה עד הגיעו למעמד הגבוה ביותר שעבד יכול להגיע אליו – משנה למלך מצרים. חשוב יהיה לסקור את המהלך שעשה יוסף עד הגיעו הנה, ואת יד ה' המלווה ותומכת בו בכל המהלך הזה:
- מוצא חן בעיני שר בית הסוהר – "וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף, וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד; וַיִּתֵּן חִנּוֹ בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית-הַסֹּהַר" (בראשית, לט:כא)
- מתמנה לתפקיד אחראי בבית הסוהר – "וַיִּתֵּן שַׂר בֵּית הַסֹּהַר בְּיַד יוֹסֵף אֵת כָּל הָאֲסִירִם אֲשֶׁר בְּבֵית הַסֹּהַר… אֵין שַׂר בֵּית הַסֹּהַר רֹאֶה אֶת כָּל מְאוּמָה בְּיָדוֹ, בַּאֲשֶׁר ה' אִתּוֹ; וַאֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה, ה' מַצְלִיחַ" (בראשית, לט:כב-כג)
- פותר חלום פרעה ומתמנה למשנה למלך מצרים – "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל עֲבָדָיו: הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱ'לֹהִים בּוֹ. וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱ'לֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ. אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי, וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי, רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ" (בראשית, לח:מ)
איננו יודעים את רחשי לבו של יוסף בכל הטלטלות האלה, אם היה חרד לגורלו אם לאו. הפסוקים לא מתארים זאת, אך מדבריו בכל שלב אליו הגיע או נקרא, בולטת היא אמונתו בהשגחת ה' עליו ושהכל לטובה. במבט לאחור, רואים אנו שלמרות התנאים הקשים בהם היה בכל השלבים מאז השלכתו בבור בדותן, דרך האשמתו על ידי אשת פוטיפר והכנסתו לבית הסוהר, לבור שבמצרים, ועד לעלייתו למלוכה, בכל דרך הייסורים הזאת הארוכה בת שלש עשרה השנים, ידע יוסף לזהות את יד ה' המוליכה אותו, משגיחה עליו והופכת את הרעה לטובה.
"להחליף משקפיים"
בחיי היום-יום שלנו קורים לנו אירועים שונים, חלקם מזוהים מיידית כטובים וחלקם נראים לנו על פניהם כלא טובים. כדאי שננסה "להחליף משקפיים" ולהתבונן באירועים האלה מזוית אחרת, אולי נצליח לזהות באחד מהם נקודת אור, מבט חיובי, ואולי אף יתברר לנו שלא רק שיש בו גם טוב, אלא לראות שלפעמים כל כולו קרה כדי להטיב עמנו. ניקח, למשל, שלש דוגמאות שגרתיות, פשוטות, ש"נופלים" אנו בהן:
- תינוק נופל, ממהרים להקימו. נכון, אך לפעמים כדאי לתת לו להתאמץ לעמוד בעצמו – כך יתחזקו אבריו.
- תלמיד מתקשה בשיעורי הבית. לא תמיד נכון "לעזור" לו בפתרון התרגילים. אדרבה, עם קצת הכוונה, כדאי שיתאמץ לבצע את המשימה בעצמו – כך יתקדם בלימודיו.
- יתרת חוב בחשבון הבנק. על פניו זה לא טוב. אך, כדאי לראות את הטובה שיכולה לצמוח מכך: עיון מחודש בכלכלת הבית שיביא, אולי, לא רק למניעת מצב זה, אלא אף למציאת דרך לחיסכון בהוצאות החודשיות וליתרת זכות בהמשך.
בהצלחה לכולנו!
היכן פוגשים ילדינו ערך זה
בניהול חיי היום-יום בבית, קורה שיש תקלות, נפילות, שיבושים בתכניות. מהי תגובת ההורים על כך? חשוב שתהיה שקולה ולא רגשית, "שלופה מן המותן", ואולי לעכבה, עד להתבוננות במה שקרה, בניסיון למצוא תוצאה חיובית ממה שקרה (הסקת מסקנות שימנעו הישנות הדבר וכדומה).
סיפור ילדים: הכל לטובה
הסיפור הוא על הורים שנמנעו מ"לעזור" לבתם בשיעורי הבית, במטרה להביאה להתאמץ ולעשותם בעצמה. הם היו עקביים בכך, ובזכותם הגיעה בתם למקום הראשון במרתון הבית ספרי.
קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com