אחד התנאים לקיום חברה הוא הנאמנות לאמת: אמת בדבור, אמת במסחר, אמת במשפט ועוד. לעתים נאלץ אדם לשקר. יתכן והוא עצמו מרגיש מאד לא נוח עם זה, אבל ודאי שלמי ששיקר לו, זה לא נעים וכשהלה יגלה זאת הוא ייפגע וגם אמונו בדובר השקר ייפגע. פרשת "ויחי" מלמדת אותנו שיש יוצא מן הכלל בענין חשוב זה. אם מטרת הדובר היא שמירת שלום או הבאת שלום מותר לו לשקר. כך נהגו האחים כשפחדו מעונש קשה על חטא יוסף. ידועים הספורים על אהרן הכהן שהיה רודף שלום, וכדי להשיג את השלום היה אומר לכל אחד מהצדדים שרבו, שחברו מעוניין להשלים אף שזה לא היה נכון לאותו רגע.
פחד האחים מעונש
לאחר שהבינו האחים שהם נענשים משמים על התנכלותם לאחיהם יוסף, כמו שנאמר:
"וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת. (בראשית, מב:כא),
וכן ראו את השגחת ה' עליו, עד כדי גידולו להיות משנה למלך מצרים, חששו שמא ייענשו על מעשיהם הרעים, למרות שכבר ביטא יוסף בפניהם את מחילתו וניחם אותם באמרו:
"וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱ'לֹהִים וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (בראשית, מה:ח)
כל עוד היה יעקב אבינו חי, חשבו שגם אם יש ליוסף כוונה להענישם, לא יעשה זאת בחיי אביו, מפני כבודו של האב. אך, כעת, לאחר מותו, חששו מאד שמא ייענשו ולכן ראו בכך פיקוח נפש שמתיר להם לשקר כדי לחיות!
אהרן הכהן אוהב שלום ורודף שלום
נראה שאהרן הכהן למד מהאחים לאמץ מידה זו של השגת שלום גם במחיר של שקר. וכך מספרים לנו חז"ל על הרגלו של אהרן הכהן:
"… שני בני אדם שעשו מריבה זה עם זה, הלך אהרן וישב אצל אחד מהם, אמר לו: "בני, ראה חברך מה הוא עושה – מטרף את לבו, וקורע את בגדיו, אומר אוי לי היאך אשא את עיני ואראה את חברי, בושתי ממנו, שאני הוא שסרחתי עליו (פגעתי בו)'. היה (אהרן) יושב אצלו עד שמסיר קנאה מלבו.
והולך אהרן ויושב אצל האחר ואומר לו: 'בני ראה חברך מה הוא עושה, מטרף את לבו וקורע את בגדיו, אומר אוי לי, היאך אשא את עיני ואראה את חברי, בושתי הימנו, שאני הוא שסרחתי עליו (פגעתי בו).' הוא יושב אצלו עד שמסיר קנאה מלבו. כשנפגשו זה בזה גפפו ונשקו זה לזה" (אבות דרבי נתן יב,ד)
שלום עכשיו
הבה ונאמץ ללבנו את הנהגתו שלך אהרן הכהן, שלא רק אהב שלום אלא רדף שלום, כלומר, לא שקט ולא נח עד שהשיג את השלום בין איש לרעהו ובין איש לאשתו, בכך נזכה להימנות על תלמידיו כדברי הלל במשנה:
"הלל אומר, הוי מתלמידיו של אהרון, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" (אבות, א:יב)
סיפור ילדים: בדרכו של אהרן
הסיפור עוסק בויכוח בין שכנות שהתפתח לריחוק ממושך ביניהן. בעקבות היכרות עם דמותו של אהרן הכהן, שהרבה שלום בין הבריות, יזמה שכנה שלישית פגישה עם אותן שכנות והחזירה את האחוה והריעות ביניהן.