הדפסהחברה מתוקנת מקימה מוסדות שונים לניהול החברה באופן תקין. שלושה מוסדות נחשבים בסיסיים לכל חברה: רשות מחוקקת, רשות שופטת ורשות מבצעת. בלעדי מוסדות אלה החיים באותה מדינה יהיו קשים, כי כל אחד ינהג ככל העולה על רוחו, יעשה דין לעצמו ועוד מרעין בישין. פרשת "ויקרא" מלמדת שהמוסד העליון והחשוב שבמוסדות הוא ה"סנהדרין", כלומר בית הדין הגבוה. בתורה הוא מכונה "עיני" הקהל.
"עיני" העם בפרשתנו
רשות שופטת היא רשות האחראית על טיפול בכל ענייני המשפט, ממינוי שופטים ועד לפסיקת דין. במדינת ישראל קיימים שלוש רמות של בתי משפט: שלום, מחוזי ועליון. במשפט התורה קיימים שלושה סוגי בתי דין: בית דין לענייני ממונות בהרכב שלושה דיינים, בית דין בהרכב עשרים ושלושה דיינים, המוסמך לדון דיני נפשות והנקרא "סנהדרין קטנה" ובית דין הגדול הנקרא "סנהדרין גדולה" בהרכב שבעים ואחד דיינים האחראי על עניינים כללים של עם ישראל.
בית הדין הגדול, הסנהדרין, היה גם פוסק הלכות כלליות לעם ישראל. האחריות הצבורית מתוקף סמכותו היא גדולה, כי פסיקה הלכתית שלו מחייבת את כל העם. קורה שגם אנשים גדולים טועים… כמו שכל אדם עלול לטעות. אם הטעות היתה בשגגה, חייבים הם להביא קרבן חטאת על שגרמו לכל הציבור לעבור עברה. אין כאן המקום להיכנס לפרטים הנדרשים לחיוב הקרבן, אך חשוב לדעת שיש אפשרות שתוטל חובה על הסנהדרין לכפר על החטא שגרמו. מעניין לעקוב אחר ההתנסחות בתורה בנושא זה. להלן נעתיק את לשון הכתוב בשילוב הדגשים על המלים המיוחדות בסגנונן. (הערה: הציטוט לא מכיל את כל תיאור ההקרבה, רק את עיקרה):
"וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל, יִשְׁגּוּ, וְנֶעְלַם דָּבָר, מֵעֵינֵי הַקָּהָל; וְעָשׂוּ אַחַת מִכָּל מִצְוֺת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְאָשֵׁמוּ. וְנוֹדְעָה הַחַטָּאת אֲשֶׁר חָטְאוּ עָלֶיהָ, וְהִקְרִיבוּ הַקָּהָל פַּר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת, וְהֵבִיאוּ אֹתוֹ לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד. וְסָמְכוּ זִקְנֵי הָעֵדָה אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הַפָּר לִפְנֵי ה'… וְהוֹצִיא אֶת–הַפָּר, אֶל–מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וְשָׂרַף אֹתוֹ, כַּאֲשֶׁר שָׂרַף אֵת הַפָּר הָרִאשׁוֹן: חַטַּאת הַקָּהָל הוּא. (ויקרא, ד:יג-כא)
הקרבן על עברה בשוגג שעברו חברי הסנהדרין מתואר כאן כקרבן ציבור. כלומר, אם הם חוטאים, נחשב הדבר כאילו "עדת ישראל" כולה חטאה. לכן, עליהם, "זקני העדה", לסמוך את ידיהם על ראש הקרבן (=להתוודות) בשם כל ישראל. הם מכונים בפסוק בתואר מיוחד וייחודי להם בלבד – "עיני הקהל", כי הם מהווים מקור לראייה הנכונה של ההלכה, של ההליכה בחיים בדרך הנכונה – ה"עיניים" של העם.
מדוע מכונה ההנהגה הרוחנית בשם "עיני הקהל"?
העיניים בגופנו מובילות אותנו לכל מקום שנרצה, מקום שחשבנו והחלטנו שטוב לנו להגיע אליו. גם לנשמה צריך שיהיו "עיניים" טובות שיובילו אותה (יחד עם הגוף, כמובן…) אל מקום טוב, מקום שבו יהיה נעים לנשמה לשהות בו. אדם מישראל מחויב בידיעת ההלכות, החוקים הנדרשים לקיום חיים מתוקנים. זהו במישור האישי, המשפחתי. אך, ישנם נושאים ציבוריים, כלליים, שעליהם מופקדת ההנהגה העליונה – הסנהדרין. ההנחיה שלהם מחייבת את כולם בביצוע נאמן. בדומה לקשר החיוני והטבעי של העיניים לגוף, מתיחסת התורה ל"עיני" הקהל, כחלק מה"גוף" הכללי – עם ישראל, כמו שהעיניים בגופנו מתפקדות בתחושת שליחות של המוח, כך רואה התורה את תפקוד מנהיגי העם כשליחים נאמנים של ה' העושים שליחותם מתוך ענווה והתבטלות לעם, לכן מכונים הם בתואר הראוי "עיני" הקהל.
"עיני" העם בימינו?
בימינו קיימת אמנם הנהגה רוחנית עליונה בדמות הרבנות הראשית, והיא אכן מופקדת על התנהלות נכונה בעניינים כלליים של העם, אך לא ניתן לכנותה בשם "עיני" הקהל, כי, לצערנו הרב, אינה מקובלת על הקהל כולו (לפחות, לא על מי שאינם מגדירים עצמם כדתיים), כלומר, לא כל הקהל, העם, רואה בה חלק טבעי ומהותי מ"גופו". בכל זאת, התקווה היא שהעם ישתדל להצמיח בבוא העת הנהגה רוחנית עליונה שיראה בה חלק מגופו ושתזכה לכינוי "עיני" הקהל.
היכן פוגשים ילדינו ערך זה
הורים מחנכים את ילדיהם למשמעת ביחס להוראותיהם. ילדים ממושמעים לא תמיד עושים זאת מתוך יחס מכבד להוריהם, אלא מתוך יראה וכדאיות. הורים המעוניינים לשנות יחס זה ולהביא את ילדיהם ליחס הערכה שלהם את ההורים, ישתדלו לגלות יותר יחס חיבה לילדיהם, אף על דברים פעוטים, כך שבמשך הזמן יחושו הילדים את הוריהם כחלק בלתי נפרד מהם, עד שהעיניים של ההורים ייראו כ"עיניים" שלהם, כלומר, הדאגה של ההורים לילדיהם תקרין על הילדים תחושה דומה לזו של עיני הגוף שלהם עצמם.
סיפור ילדים: "עיני" העם
הסיפור הוא על עליית יהודים מאתיופיה ב"מבצע משה". מנהיג הקהילה ליווה אותה מגונדר ועד העלייה ארצה. לאורך כל התקופה הארוכה ורבת הייסורים והטלטלות, היו בני הקהילה נאמנים להוראותיו ולקבל את כל הנחיותיו. הנאמנות כה בלטה עד שאחד התלמידים ששמע את סיפורם חשב שניתן לכנות את המנהיג הזה "עיני" הקהל, בזכות הנאמנות ללא עוררין שזכה לה.
קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com