הדפסהאופיו ומהותו של מנהיג מסור הוא בנטילת אחריות מלאה לכל צרכי המונהגים. פרשת "כי תשא" מלמדת אותנו על רמת אחריות גבוהה ביותר אצל משה, המנהיג הגדול של עם ישראל בכל הדורות. הוא היה מוכן למסור נפשו על הצלת עם ישראל ממיתה.
מי הוא "מנהיג"?
"מנהיגות היא יכולתו של אדם או קבוצת אנשים להוביל אנשים אחרים אל עבר מטרה משותפת במינימום סמכות" (ויקיפדיה). מנהיג יכול להיקרא ראש משפחה, ראש עיר, ראש ממשלה. המשותף לכל מנהיגים אלה ודומיהם הוא שלכל אחד מהם יש שותף מסוים לאחריות: אם אלה שני ההורים בבית, חברי העיריה או השרים בממשלה, מה שמסיר חלק מהאחריות בפועל מהמנהיג, או לפחות מקל בתחושת האחריות. מרכיב נוסף המקל על ההנהגה במסגרות אלה, הוא העובדה שקיימים כבר בעולם דפוסי התנהגות לכל מסגרת, מניסיון העבר. אף אחד לא נדרש להמציא חוקים או כללי התנהגות של הפרט באותה קבוצה מונהגת.
מה היה ייחודה של הנהגת משה רבנו?
משה רבנו קיבל לאחריותו עם שלם, שמעריכים את גודלו בכשלושה מילון נפש, שזה עתה יצא מעבדות קשה של מאות שנים, לא מורגל לכללי התנהגות בסיסיים של יחיד בקבוצה וכל שכן של עם. על משה היה "להמציא" את כל כללי ההתנהגות הבסיסיים למונהגיו. אמנם ה' הנחה אותו בצמידות רבה, וכל מה שרצה יכל לשאול אותו, וגם היו הרבה נסים במדבר שהקלו על קשיי ההנהגה. למרות זאת, היתה ההנהגה בפועל קשה ביותר: הרבה תלונות, איומים קשים כלפי משה, כגון "עוד מעט וסקלוני" (=ירגמו אותי באבנים). עם ישראל בהגדרתו כ"עם קשה עורף" (=שמתקשה לקבל הנהגה), היה סרבן לקבלת הוראות.
חטא העגל
לאחר מעמד הר סיני שבו קיבל עם ישראל את התורה ושמע את עשרת הדברות, עלה משה רבנו להר לקבל מה' את לוחות הברית. העם המתין למשה בציפיה רבה, וכשהתעכב מלרדת ביום הארבעים, הציקה להם מאד עובדת היעלמותו של משה. מתוך מצוקתם הרבה, קמו ועשו להם עגל זהב, ורקדו סביבו תוך שהם מכריזים: "אלה א'לוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים". בעקבות זו חלה הדרדרות עד כדי החלטה קשה של ה' להחליף את העם בעם אחר שיצא ממשה:
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה: רָאִיתִי אֶת-הָעָם הַזֶּה, וְהִנֵּה עַם-קְשֵׁה-עֹרֶף הוּא. וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי, וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם; וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ, לְגוֹי גָּדוֹל"
משה שומע את ההודעה הקשה ומסרב לקבלה. הוא עומד בתפילה ארוכה במשך ארבעים יום ובמרכזה הוא אומר את המשפט הבא:
"וְעַתָּה, אִם-תִּשָּׂא חַטָּאתָם; וְאִם-אַיִן, מְחֵנִי נָא, מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ"
ובמלים פשוטות: אם תסלח לעם על חטא העגל, אני מוכן להמשיך בתפקידי, ואם לא- אינני רואה עוד זכות קיום לעצמי, ללא קיומו של עם ישראל. כזה הוא הוא מנהיגנו הראשון ההיסטורי, ממנו ודאי למדו הרבה מנהיגים מהי מסירות לעם, אך מעטים מהם הגיעו למסירות נפש של ממש.
מהו סוד מסירותו של משה לעמו?
נראה שמשה עצמו מגדיר זאת באמרו שזכות קיומו היא, אך ורק קיומו של עם ישראל בייחוסו הנוכחי, כבניו של אברהם אבינו. משה ראה עצמו בטל לאבות האומה, וויתר על כבוד גדול להיות ראש חדש לעם חדש. הוא ראה זכות לשרת את העם הזה, ולכן לא ויתר אף פעם על סיכוי להצילם מצרה או להתפלל לשלומם. מנהיג ציבור צריך להחליט לפני היבחרו לתפקיד אם מתכוון הוא לשרת את העם או את עצמו. וכשתהיה בפניו התלבטות להכריע בין טובת העם לטובת עצמו- מה יחליט? מסירות נפש לעם ישראל היא ביטוי להתבטלות גמורה של מנהיג לעמו והעדפת טובת העם על טובת עצמו. הלוואי עלינו…
היכן פוגשים ילדינו מידה זו?
ההורים במשפחה, המורים בבית הספר, כל אחד במסגרתו משמש למעשה בתפקיד מנהיגות. לא תמיד יודעים הילדים להעריך את מסירותם של ההורים או המורים לסיפוק צרכיהם ולחנכם. משה רבנו מלמד את כולנו מהי מסירות נפש של מנהיג למונהגיו. גם אם איננו מתקרבים לרמה זו, ילמדו הילדים ממשה את המניע למסירות- האהבה הגדולה שרוחש לבו של מנהיג למונהגיו. כך מנהיג עם, וכך גם מנהיג משפחה, ההורה, שמסירותו לתפקיד מעידה על אהבתו הגדולה לילדיו.
סיפורי ילדים: מסירות נפש של מנהיג
הסיפור הראשון הוא על ראש ממשלת ישראל הראשון שגילה מסירות נפש רבה בתפקידיו השונים.
הסיפור השני הוא על מדריך נוער ש"הגדיל ראש" וטיפל בנוער מאתגר במסירות רבה.
- לעילוי נשמת ר' יודא בן ר' חלקיה זצ"ל.