פרשת משפטים: גנבת נפש

אחד מעמודי העולם הוא דין, משפט. חברה מתוקנת מקיימת מערכות חקיקה, שיפוט וביצוע, המבטיחות חיים שקטים. אחת העברות המצויות, לצערנו הרב, היא גנבת רכוש, או כספים. בימינו, בעיקר גנבות רכב. בידיעה שמופיעה באתר "ארגון מנהלי תחבורה" מופיעים נתונים חמורים בתחום גנבות הרכב במדינת ישראל:

"מחקר שוק של חב' "איתוראן", בנושא גניבות רכב ברבעון 3 בשנת 2017, על-פי מדגם של כ- 500,000 כלי רכב מכל רחבי הארץ, מצביע שברבעון זה היה שיא במעצר חוליות גנבי רכב, כאשר 37 חוליות גנבי רכב נעצרו. עובדה זו מנעה גניבת כ-2,500 כלי רכב בטווח של שנה. 48% מגניבות הרכב ברבעון 3 התבצעו בימי שישי וראשון." 

התיאור חמור והאזרח מצפה לעונש מרתיע. העונש על גנבת רכב מעוגן בחוק ועומד על 7 שנות מאסר. זהו עונש משמעותי, אם כן מדוע התופעה ממשיכה?! לא נדון כאן בנושא זה כי נושאנו הוא גנבת נפש. ברור שגנבת נפש חמורה בהרבה יותר. פרשת "משפטים" מלמדת שעונשו של גונב אדם ומוכרו, בתנאים מסויימים, הוא מיתה!

הגדרת "גנבת נפש" ומשמעות העברה

גנבת נפש מזוהה כחטיפת אדם. ההגדרה של חטיפת אדם מנוסחת בויקיפדיה כך: "חטיפה היא פעילות שמשמעה תפיסת אדם ולקיחתו ממקומו בכוח, באמצעות פיתוי, באמצעות התחזות, או בכל מניפולציה אחרת. אם ננסה להבין את משמעות המעשה כדי לעמוד על חומרתו, נבחין מייד שדבר אחד ברור קרה כאן – האדם הפסיק לנהוג בחירות מלאה. מעתה כל מעשיו יהיו נשלטים על ידי אותו גנב/חוטף. כלומר, משהו מרכזי מסימני חיותו פסק, סוג של מיתה, ביטול הקיום העצמי של האדם. אכן, בשל חומרת העברה, עונש מוות לגונב נפש מקובל בימינו במספר מדינות.

מקור האיסור בתורה הוא בעשרת הדברות, הדיבר השמיני:  "לֹא תִגְנֹב". הוא בא לאחר שתי דברות חמורות: "לֹא תִרְצָח,  לֹא תִנְאָף" (שמות, כ:יב). כלומר, איסור זה נחשב לחמור כ"שכניו" – רציחה וניאוף! ישנו ספר מעניין המסביר את טעמן של המצוות, שמו ספר "החינוך". בכל מצווה משתדל הוא לשבר את אזנינו, להבין את "שורשי המצווה" והנה כאן "פטר" המחבר את עצמו מלהסביר בנימוק: "שורש המצווה נגלה הוא". כלומר, מדובר באיסור כל כך ברור ואנושי, שאין צורך להסבירו.

גנבת נפשות בימינו?

אמנם עברה חמורה זו אינה שכיחה בהיבטה הפשוט. איננו שומעים ואף לא יודעים על מישהו שחטף ילד לצורכי מסחר, עבדות וכדומה. אבל, בעצם, קיים חשש חמור לביצוע מעשים הקרובים בחומרתם לגנבת נפשות בתחום יבוא עובדים זרים. מצד אחד טוענים "המייבאים" שהדבר משרת את שני הצדדים. העובדים נהנים משכר גבוה מאד יחסית למה שהיו משתכרים בארצותיהם, אך מי שבודק פנימה את תנאי השכר והתעסוקה יכול לגלות לא פעם התעמרות, כלומר, ניצול פסול של כוח מצד האחראים עליהם, ובהרבה מקרים גילו העובדים שרומו ולא קבלו את התנאים ו/או השכר שהובטח להם.

הדרך לתיקון הדבר היא גם בענישה משמעותית, מרתיעה. כשם שחייבים אנו להגביר את האכיפה ואת הענישה על גנבת מכוניות, אם אנו מעוניינים לצמצמה, כך חייבים אנו להחמיר בעונשם של המתעמרים בעובדים זרים, או באנשים החוסים בכל מסגרת שהיא.

בתחום אחר, מטפלת אחת מחברי הכנסת ביחס לתביעות על היעלמות ילדים מהוריהם בשנותיה הראשונות של המדינה. בהקשר לתחום זה, חשוב לציין שיש מחכמינו האומרים שעשרת הרוגי מלכות נענשו על מכירת יוסף לעבד. כך מובא במדרש משלי (בובר) פרשה א: "אמר ר' יהושע בן לוי: לא נמשכו עשרה הרוגי מלכות אלא בחטא מכירתו של יוסף"

נקוה כולנו לקיום הפסוק "ושבו בנים לגבולם" (ירמיה, לא:טז) במהרה בימינו .

סיפור ילדים: גנבת נפש

הסיפור הוא על מנהל בית ספר שעמל במשך שנים רבות למצא את מי ש"חטף" אותו בשואה, החביא אותו בביתו והצילו מידי הפולנים בתקופת מלחמת העולם השניה. לאחר שנים מצא אותו והזמינו לבית הספר למעמד הוקרה על המבצע שבו הציל עשרה ילדים יהודים.

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com