הדפסהטבעי מאד שאדם ירצה לראות תוצאה מוצלחת ממאמציו, אם בעבודה ואם בתחום המשפחה. הדבר יגרום לו סיפוק רב! התנאים להשגת ההצלחה בפעולה מסוימת, תלויים, כמובן, בהכרת מרכיבי הפעולה, בהכשרה של האדם לביצוע אותה פעולה, בתנאי הסביבה ועוד. כל אלה ואחרים הם תנאים גלויים שניתן לבדוק את קיומם, את רמת יעילותם וכו'. אך, הניסיון מראה שלא די בכך, אלא זקוקים אנו גם למרכיב סמוי השייך למבצע הפעולה – רמת הענין שיש לו בכך. זהו נושא חשוב שכדאי להרחיב עליו את ההסבר, אך כאן נעמוד על מרכיב נוסף. פרשת "נשא" מלמדת שישנו מרכיב חשוב ביותר המהווה תנאי להצלחה והוא "טהרת המחנה".
"טהרת המחנה" בפרשתנו
עם ישראל יצא ממצרים לדרכו, ליעדו – ארץ ישראל. זהו היעד המתוכנן כבר מראשית בחירתו של העם. בארץ ישראל יביא לידי ביטוי את כל כוחותיו האצורים, כוחות שבינתיים אינם יכולים לבא לידי ביטוי. כאן ימלא את ייעודו להיות אור לגויים, לאחר תהליך מובנה. והנה כבר בראשית דרכו, בעודו במדבר, מציב הקב"ה תנאי הכרחי להמשך התהליך המיוחד, להמשך עיצוב דמותו האידיאלית של עם ישראל – "טהרת המחנה". וכך מנסחת התורה את ההוראה ואת הביצוע:
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב; וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ. מִזָּכָר עַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ, אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם; וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם. וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיְשַׁלְּחוּ אוֹתָם אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה: כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה, כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". (במדבר, ה:א-ד)
הטהרה הינה יסוד הכרחי לקיומו הרוחני של עם ישראל. התנאי להשראת השכינה בישראל הוא טהרת המחנה. רק יוצר העם, ה', יודע מדוע הכרחי כל כך תנאי זה. בימינו, רחוקים אנו, לצערנו הרב, מאז נחרב בית המקדש בעוונותינו הרבים, מלחוש מושג זה, אך אבותינו בהחלט חיו בטהרה וידעו גם להיטהר מטומאה.
"נגיעה" קלה במושג הטהרה בכלל
כאמור, קשה לנו בימינו לחוש ואף לדמיין את מושג הטהרה, אך נוכל "לנגוע" מעט במושג זה. בכל שבוע, ביום שבת, חלק מאתנו חש משהו רוחני שמתחדש בו, זוהי ה"נשמה היתרה" שמופיעה בכל יהודי לקראת שבת ונפרדת ממנו במוצאי שבת. חז"ל הגדירו את יום השבת – "אחד מששים מעולם הבא!".במהלך יום השבת, אם זוכה האדם, חש הוא במציאות רוחנית מטהרת, מזככת, שמאפשרת לו לחוש מושגים רוחניים, אור רוחני מיוחד הנסוך עליו. כך גם ביום כיפור ביום שאנחנו מתעלים מעל המציאות הגשמית, ודבקים באמצעות התפלות במציאות רוחנית – קרבת א'להים.
ישנה הזדמנות נוספת, קרובה ונגישה – לימוד תורה. התורה שניתנה לנו על ידי משה רבנו מפי ה', יש בכוחה לזכך, לטהר, להביא את האדם לדרגה רוחנית גבוהה מזו שבה הוא נמצא.
"טהרת המחנה" בימינו
לצערנו הרב, כולנו נחשבים היום "טמאי מתים" – דרגת טומאה גבוהה, שכדי להיטהר ממנה זקוקים אנו לפרה אדומה ולתהליך מורכב שמתבצע בבית המקדש, שייבנה במהרה בימינו, אמן. בכל זאת, ישנה חשיבות גדולה לטבילה במקווה, גם לגברים, כי היא גורמת לטהרה מסוימת וזיכוך רוחני שמועיל לתפקודו של האדם בכל הליכותיו. מעניין לקרא את דברי הרמב"ם ז"ל בהלכות מקואות (יא:יב). שם הוא מגדיר את מצוות הטהרה כחוק שלא ניתן להבינו בשכל אנוש, אך הוא לוקח את רעיון הטהרה הפיזית לסוג טהרה מופשט, רוחני – משימה שכל אחד יכול לעמוד בה גם בימינו, וזו לשונו:
"דבר ברור וגלוי שהטומאות והטהרות גזירות הכתוב הן ואינן מדברים שדעתו של אדם מכרעתו והרי הן מכלל החוקים, וכן הטבילה מן הטומאות מכלל החוקים הוא שאין הטומאה טיט או צואה שתעבור במים, אלא גזירת הכתוב היא, והדבר תלוי בכוונת הלב, ולפיכך אמרו חכמים 'טבל ולא הוחזק כאילו לא טבל' ואעפ"כ רמז יש בדבר כשם שהמכוין לבו לטהר כיון שטבל טהור ואף על פי שלא נתחדש בגופו דבר כך המכוין לבו לטהר נפשו מטומאות הנפשות שהן מחשבות האון ודעות הרעות כיון שהסכים בלבו לפרוש מאותן העצות והביא נפשו במי הדעת טהור הרי הוא אומר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם השם ברחמיו הרבים מכל חטא עון ואשמה יטהרנו אמן. "
כלומר, תמיד אפשרי, רצוי ומומלץ על כל אדם להרהר במעשיו ולבדוק מה מהם יכול הוא לתקן, לשפר ולהכניס בהם מימד רוחני – "מכוון לבו לטהר". בכך יתרום את תרומתו האישית ל"טהרת המחנה" כולו..
פועל יוצא מכך הוא דרישה מאתנו לטהר את מחננו מכל שחיתות מוסרית, עוולות שהן, וכל התנהגות שאינה ראויה לבן העם הקדוש הזה, עם ישראל.
בהצלחה לכולנו.
היכן פוגש ערך זה את ילדינו
כאמור, מושגי הטומאה והטהרה רחוקים מהבנתנו וחלקם גם לא נוהגים בימינו, אך ניתן ללמוד מהם את הדרישה לזיכוך ולטהרת הלב בכל הנוגע להתנהגות של האדם. ההורים בגישתם לילדיהם, טוב יעשו אם מדי פעם יביאו אותם להתבוננות במעשיהם ולראות איזה אירוע ניתן היה לשפר ולפעול בו מתוך "טהרת הלב", נקי מנגיעות אישיות וכדומה.
סיפור ילדים: טהרת המחנה
הסיפור הוא על מנהלת בית ספר חדשה שזיהתה בעיות קשות בתחום הלימודי וההתנהגותי והחליטה לאחר התיעצות לאסור שימוש במכשירי פלאפון חכמים בתחום בית הספר. התוצאות מהחלת איסור זה היו מעודדות. בכך טיהרה המנהלת את מחנה בית הספר מהמכשיר המכשיל.
קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com