Share

הדפסה

כשם ששונים בני האדם בפרצופיהם, כך שונים הם זה מזה בדעותיהם. חילוקי דעות ייתכנו ואף נחשבים הם כחלק בלתי נפרד ממציאות חברתית. ככל שישנה אוירה טובה בין החברים והכלת השונה, תתכנה דעות חלוקות, אנשים ימשיכו להישאר חברים המכבדים אלו את אלו, מתוך ידיעה והסכמה שבנושאים מסוימים הם חלוקים בדעותיהם. אך, לעתים, מתעוררת מחלוקת לשם מחלוקת. כלומר, אין הצדדים מעוניינים בבירור אמיתי בנושא מסוים, אלא מפגינים את דעותיהם, זה לעומת זה, באווירה עכורה של כוחניות . פרשת "קורח" מלמדת אותנו שתתכן מחלוקת חד צדדית. כלומר, רק צד אחד מתעקש לחלוק, למרות רצונו של הצד השני לברר בדרכי שלום את נושא המחלוקת.

מיהו קורח? מה היתה טענתו? מי הצטרפו למחלוקת?

קורח היה בן דודו של משה רבנו. אבותיהם, עמרם ויצהר היו אחים. טענתו היתה שהוא צריך לקבל את תפקיד הנשיאות של שבט לוי ולא אליצפן בן עוזיאל, בנו של הדוד הצעיר ביותר (סדר הגודל של בני קהת היה: עמרם, יצהר, חברון ועוזיאל). ובכלל, טען ש"כל העדה כולם קדושים" וכולם מתאימים לנשיאות.  הוא חלק עקרונית על אופן ההתמנות לתפקידים השונים. לטענתו, נטלו אהרן ומשה את התפקידים לעצמם. וכך אמר: " …מדוע תתנשאו על קהל ה'?!" , כלומר, אתם, משה ואהרון, מתנשאים מעצמכם. כדי לעורר מחלוקת על משה רבנו, הלך קורח ושוחח עם אנשים שונים משבטים שכנים והצליח לרכז סביבו 250 איש!

מה היתה תגובת משה לטענת קורח וחבורתו?

ראשית, התפלל משה לה' לקבל עצה כיצד לנהוג. אחר כך הציע לקורח ועדתו להקטיר קטורת שתהווה מבחן אמינות, מי באמת ראוי להתמנות לתפקיד: מי שתתקבל הקטורת שלו הוא הרצוי. בנוסף לכך, ניסה להסביר לקורח ולעדתו את עמדתו, שהמינויים היו על פי ה' ושגם הם זוכים לשרת את ה' כבני שבט לוי, אך לא קיבלו את דבריו. יתרה מזו, הזמין אליו את דתן ואבירם מראשי החולקים לשוחח אתו. הם סרבו ואף הגיבו בחוצפה רבה. תוצאת מבחן הקטורת היתה קשה ביותר. כל מאתים וחמשים מקטירי הקטורת נשרפו לעיני העם. בנוסף, ביקש משה שעונשם של החולקים יהיה במיתה משונה, בפתיחת הארץ את פיה. אכן, כך קרה, הארץ פתחה את פיה ואנשי קורח נבלעו חיים באדמה. העונשים האלה היו במעמד כל העם, כדי להזהיר מפני הישנות מחלוקת כזאת.

חומרת המחלוקת – עונש כללי נוסף!

נושא המחלוקת התפשט בקרב העם, העם התלונן כלפי משה ואהרון:

"וַיִּלֹּנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמָּחֳרָת עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרֹן לֵאמֹר אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם ה' "

ה' ראה זאת בחומרה רבה והביא על העם מגפה בה מתו רבים. לולא אהרון שעצר את המגפה על ידי קטורת שהכין, ורץ אל תוך הקהל עם מחתה בידו ובה הקטורת, היתה המגפה מכלה המונים מהעם. היא נעצרה עם ארבעה עשר אלף נספים!

מתי כן מותר לחלוק?

חכמינו זכרונם לברכה הגדירו את ההבדל בין מחלוקת מותרת ובין מחלוקת אסורה במסכת אבות (ה:יז) וכך אמרו:

"כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים. ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמים? זו מחלוקת קרח וכל עדתו"

"מחלוקת לשם שמים" היא מחלוקת עניינית, שהעוסקים בה חותרים להגיע לחקר האמת, ועל כן סופה להתקיים, כלומר, תוכנה ימשיך להיות רלוונטי גם לאחר שתוכרע ולא יהיה ניתן למנוע ממנה מלהתקיים. "מחלוקת שאינה לשם שמים" היא מחלוקת אישית, המשקפת מאבקי כוח ורצון בשררה, ולכן תוכנה יחדל להיות רלוונטי ברגע שתוכרע, ויישכח מלב (מתוך ויקיפדיה).

תלמוד בבלי הוא יצירה ייחודית של תורה שבעל פה שבה מתבררים כל ענייני היהדות: מצוות, ערכים, מידות ועוד, בדרך של משא ומתן לימודי, הכולל מחלוקות. אלו הן מחלוקות חיוביות, ואף רצויות, כי המטרה שלהן הינה לברר, ללבן ולחדד את הדעות השונות. אך מי שמטרתו במחלוקת היא קנטרנית, השגת כבוד וכדומה, המחלוקת שלו פסולה והרסנית. היא גורמת נזק חברתי עצום ומהווה סכנה עתידית להמשך קיום החברה.

מחלוקות בימינו

במדינתנו הקטנה והיקרה לנו מכל, חשוב שנשמור על אקלים חברתי נוח ומכבד. חשוב מאד שנדע לסבול איש את דעת רעהו. מחלוקות ענייניות שמטרתן היא לא אישית, אלא טובת הכלל, מותרות ואף מקובלות. במרחב הציבורי מחלוקות כאלה מיוצגות על ידי אנשי ציבור, חברי כנסת וכדומה. החברה מקבלת מצב שבו כל קבוצה מביעה את דעתה בדרכים מקובלות ועל פי החוק, זוהי זכותו הדמוקרטית של כל אזרח, מחלוקות בין ציבורים בדרך מכובדת לעתים מביאות לברור אמתי של נושאים וכולם יוצאים נשכרים. אך מחלוקות שמאחוריהן עומדים אנשים עם מניעים אישיים, של חמדת כבוד או ממון, מחלוקות כאלה פסולות, כי הן עלולות לפגוע במרקם החברתי ויש להשביתן.

למעשה, עדים אנו לתוצאות קשות שגרמו מחלוקות לא ענייניות, כאלה שהמניע שלהן היה אישי. עלינו להשתדל להימנע ממחלוקות כאלה ולהתאמץ למצא את הדרך הנכונה לבירור דברים ולהביע דעה.

היכן פוגשים ילדינו ערך זה

משפחה טובה ומוערכת היא משפחה שבה יש תקשורת טובה בין כולם. כשאחד מבני המשפחה מעלה נושא לדיון, ישנה התיחסות עניינית לדבריו באופן מכבד. קורה והנושא שהועלה מעורר מחלוקת. כאן חייבים ההורים להשפיע על אופי התנהלות הדיון ולמנוע מחלוקת לא עניינית. התערבות נכונה תגרום לבירור ממצה של הנושא ועשויה אף להביא לשינוי דעות.

סיפורי ילדים: חומרת המחלוקת

הסיפור הראשון הוא על תלמיד כיתה ו' שהמתין בסבלנות לסיום דברי חברו בישיבת ועד כיתה, לאחר שהשתכנע שאריכות הדברים נועדה להבהיר נקודות שעשויות לעורר מחלוקת או שאלות מיותרות.

הסיפור השני הוא על ראש עיר שנהג לשתוק בישיבות מועצת העיר, פרט להערות טכניות, ולהעביר את דעתו בכתב לעיון החברים, כדי להימנע מוויכוחים מיותרים ולעתים פוגעניים.