חברה מתוקנת מציבה בראשה מנהיג המתמנה בדרך דמוקרטית. תפקידו העיקרי הוא לדאוג לצרכי הצבור. לעזרתו יעמדו פקידים שונים המתחלקים ביניהם בתחומי האחריות על ניהול שגרת החיים של אותה חברה. למרות האצלת הסמכויות המחויבת מהמנהיג לאותם ממונים, ישנו תחום ייחודי הנשאר באחריותו של המנהיג והוא – שלומו הפיזי של הצבור, כלומר, בטחונו. כאן, מחוייב המנהיג לעמוד בקשר רציף עם האחראי על הבטחון, כדי לוודא שיש בטחון והצבור אכן יכול להמשיך את חייו ברגיעה. מה קורה כשנמצא בן אדם ללא רוח חיים בתחום העיר, האזור, עליו אחראי אותו מנהיג, ולא ידוע מי פגע בו? פרשת "שופטים" מלמדת שעל מנהיגי העיר לחוש תחושת אחריות ובמעמד פומבי להכריז שלא היה להם חלק באסון והם לא ידעו עליו.

מהי פרשת "עגלה ערופה"?

 סיפור התעלומה של מציאת אדם ללא רוח חיים מופיע בפרשתנו. ואלה הם הפסוקים המתארים בפירוט את הסיפור:

"כִּי יִמָּצֵא חָלָל, בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱ'לֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ, נֹפֵל בַּשָּׂדֶה, לֹא נוֹדַע  מִי הִכָּהוּ.  וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ  וְשֹׁפְטֶיךָ; וּמָדְדוּ אֶל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבֹת הֶחָלָל.  וְהָיָה הָעִיר הַקְּרֹבָה אֶל הֶחָלָל, וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא עֶגְלַת בָּקָר, אֲשֶׁר לֹא עֻבַּד בָּהּ, אֲשֶׁר לֹא מָשְׁכָה בְּעֹל.  וְהוֹרִדוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא אֶת הָעֶגְלָה אֶל נַחַל אֵיתָן, אֲשֶׁר לֹא יֵעָבֵד בּוֹ וְלֹא יִזָּרֵעַ; וְעָרְפוּ שָׁם אֶת הָעֶגְלָה בַּנָּחַל.  וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים, בְּנֵי לֵוִי, כִּי בָם בָּחַר ה' אֱ'לֹהֶיךָ לְשָׁרְתוֹ, וּלְבָרֵךְ בְּשֵׁם ה'; וְעַל פִּיהֶם יִהְיֶה כָּל רִיב וְכָל נָגַע.  וְכֹל זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא, הַקְּרֹבִים אֶל הֶחָלָל, יִרְחֲצוּ אֶת יְדֵיהֶם עַל הָעֶגְלָה הָעֲרוּפָה בַנָּחַל.  וְעָנוּ וְאָמְרוּ:  יָדֵינוּ לֹא שפכה (שָׁפְכוּ) אֶת הַדָּם הַזֶּה, וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ.  כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּדִיתָ, ה', וְאַל תִּתֵּן דָּם נָקִי, בְּקֶרֶב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל; וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם.  וְאַתָּה תְּבַעֵר הַדָּם הַנָּקִי מִקִּרְבֶּךָ:  כִּי תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה'" (דברים, כא:א-ט)

תקציר התוכן: אם נמצא אדם ללא רוח חיים ו"לא נודע מי הכהו", מוטלת חובה על המנהיגים (הכוהנים והזקנים) של העיר הקרובה ביותר לחלל, לערוף עגלה אל נחל איתן ולהתוודות בפני ה' על כך ש"ידיהם נקיות" מכל אשמה. במעמד זה נושאים הם תפילה לה' שיכפר לעם ישראל על עוון זה ושיימנע אסון כזה בעתיד.

תפקיד המנהיגות מחייב

לא קל להבין את תחושת האחריות המוטלת על כתפי המנהיג, אך כאן מלמדת התורה פרק במנהיגות. מנהיג צריך לחוש תחושת אבהות על מונהגיו. כשם שלא יעלה על הדעת לשחרר ראש משפחחה מאחריות על שלום ילדיו, כך צריך מנהיג לחוש ביחס לאנשיו. בעם ישראל, תחושת המנהיג ביום קבלת התפקיד היא שליחות ואף עבדות. כך מגדירים חכמינו את התפקיד של מנהיג: "אמר להם: כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם? עבדות אני נותן לכם" (הוריות, דף ל ע"א וע"ב). מי שמגיע לתפקיד הנהגה ממניעים אנוכיים של בקשת שררה וכבוד, מוטב שיימנע מכך.

מתי משה "שם את המפתחות על השולחן?"

הביטוי הנפוץ בתחום הנהגה במקרה של כישלון הוא "לשים את המפתחות על השולחן". זהו ביטוי מוחשי מאד להתפטרות, רגע שבו מנהיג חש שאינו ממלא עוד את תפקידו כראוי. כשעם ישראל חטא בעגל, רצה ה' להחליפו בעם אחר, ולמנות את משה כראש העם החדש. משה רבנו סרב מייד והתפלל הרבה לה' שיסלח לעם ועל הצעת ה' הגיב במלים חריפות וחד משמעיות:

" וְעַתָּה, אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם (=תסלח להם); וְאִם אַיִן- מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ". (שמות, לב:לב)

כלומר, משה לא רואה לעצמו זכות להמשיך בתפקיד הנהגה, אם לא ייסלח לעם, כי הוא חש תחושת אחריות על כשלונם בחטא העגל.

אחריות מנהיגים בימינו

אין בכוונתנו להציג רשימת מנהיגים שגילו אחריות ולהיפך. זהו תפקיד של שופטים. אך עינינו רואות ואזנינו שומעות לא פעם על התנערות מנהיג כזה או אחר מאחריותו על כישלון מסוים, בעיקר כשמדובר בהחלטות שקיבל שהביאו לנזק עצום ובלתי הפיך, כשפיכות דמים. זה מאד חמור ועצוב. לא מנהיגים כאלה ביקשנו לבחור. מי שרוצה לשמש בתפקיד הנהגה, עליו להתמלא באהבת ישראל גדולה, בענווה, ביושר ובמסירות אין קץ לתפקידו, ובנוסף לעיין בתנ"ך ולהכיר דמויות מופת של מנהיגים מסורים שעמדו לעם ישראל, שישמשו לו דוגמה לאחריות וליתר פרטי תפקידו. ולהיפך, להכיר דמויות של מנהיגים שנהגו בשחיתות והביאו אסון כבד לעם ישראל.

יהי רצון שנזכה במהרה להנהגת משיח צדקנו, המלך המשיח, שיופיע במהרה בימינו אמן.

היכן פוגשים ילדינו ערך זה

כל הורה בביתו נחשב לסוג של מנהיג. הילדים רואים בו סמכות בלעדית לכל מה שקשור להתנהלותם. הם סומכים עליו ומצפים שידאג לכל צרכיהם. ההורה צריך מצדו לנהוג בתחושת אחריות, לשדר תחושת בטחון בלב ילדיו וגם לתת ביטוי לכך בהזדמנויות השונות. בכך יחזק את יחס הכבוד שצריכים הילדים לרחוש כלפיו, בצדק.

סיפור ילדים: אחריות מנהיגים

הסיפור הוא על ראש עיר מסור לתפקידו. מסירותו באה לידי ביטוי בלווי פעילות במשך הלילה, מה שגרם לו לנדד שינה מעיניו. רחובות עירו נקיים והצמחיה מטופחת, ואנשים אוהבים לגור בעירו.

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com