בחיי החברה, ככל שקיים חיכוך בין אנשים,  כן יגדל החשש לקנאה ושנאה ביניהם. פרשת "תולדות" מספרת על נזק חמור שנגרם מקנאה שאחריה התפתחה גם שנאה.

חיים בריאים הם שאיפתם של כל בני האדם: תזונה נכונה לגוף, תזונה נכונה לנפש, לנשמה, איזון בין השניים ועוד. שלווה ואושר, כמו גם מיטב הציפיות שלנו, מושגים עם יכולתנו לאזן באופן נכון את סיפוק הצרכים שלנו. אחד הגורמים ההרסניים למניעת האיזון הנכון היא הקנאה, קנאה במשהו חיצוני, שאינו שייך לי, שלא בהכרח נחוץ לי. פרשת "תולדות" מגלה לנו עד כמה יכולה להיות הרסנית קנאה בהצלחה של האחר, בהצלחה של מי שהגיע להישגים כלכליים יפים, אך הצלחה זו היא לצנינים בעיני אחרים, כאילו באה על חשבונם. יצחק אבינו גר בגרר. שם עסק בחקלאות ובגידול צאן ובקר. הצלחתו היתה גדולה מאד ועד מהרה בלט כעשיר מופלג. שדותיו הניבו יבול הגדול פי מאה מהמקובל !!! וגם רכוש אחר שלו גדל. הצלחתו הגדולה עוררה קנאה אצל הפלישתים, והקנאה הביאה לגירוש: אבימלך מלך פלשתים, מודיע ליצחק שעליו לעזוב את המקום:

"לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד".

יצחק עבר לגור באזור אחר, ניסה להתחיל שם פרק חדש, פינה את בארות אברהם שסיתמו פלשתים, ובנוסף, חפרו עבדיו בארות. אך הפלשתים רבו איתם בעניין הבעלות על הבארות. יצחק קרא לבארות אלה בשמות משמעותיים, המנציחים את היחס של הפלשתים אליו: "עֵשֶׂק" (=ריב) ו"שִׂטְנָה" (=קנאה שנאה),  ולבאר השלישית שחפרו קרא "רחובות" כי עליה כבר לא רבו אתו.

קנאה מעוררת פחד

יצחק מחליט לעקור מחוץ לגבולות גרר, לבאר שבע. שם, כשהוא לא מאויים וגם לא מאיים, מגיעה אליו משלחת מכובדת מגרר ובראשה אבימלך מלך פלשתים, בבקשה מעט מוזרה: לכרות איתם ברית. יצחק, כמובן, התפלא ואף טען מולם:

"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִצְחָק, מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלָי; וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי, וַתְּשַׁלְּחוּנִי מֵאִתְּכֶם?!".

ומה השיבו לו, אבימלך ופמליתו?

"וַיֹּאמְרוּ, רָאוֹ רָאִינוּ כִּי-הָיָה ה' עִמָּךְ, וַנֹּאמֶר תְּהִי נָא אָלָה (=שבועה) בֵּינוֹתֵינוּ, בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ; וְנִכְרְתָה בְרִית עִמָּךְ ".

כלומר, הקנאה הביאה אותם לפחד! אכן, בימים ההם, עוצמה כלכלית היתה מזוהה עם עוצמה צבאית. ולכן, למרות שיצחק לא התכוון כלל להיערכות צבאית בינו לבין הפלישתים, הם חששו מכך בגלל הקנאה שהתעוררה אצלם והשנאה כלפיו שהתפתחה כתוצאה מכך.

ממתי אבימלך מאמין בה'?

הפתעה נוספת בביקור הזה היא התבטאותו של אבימלך ופמליתו ביחס למקור ההצלחה של יצחק. הם אולי לא מאמינים בה', אך הם לא יכולים ליחס הצלחה כה גדולה לכוח עליון אחר, שאינו ה'. בכל אופן, אלו הם מלותיהם:

"רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה ה' עִמָּךְ".

קשה אולי להבין איך הם מוכנים להתבטא כך, כאשר הם עצמם עובדי אלילים, בכל אופן יש כאן אמירה משמעותית של עם זר, הכרה בהשגחת ה' על עבדיו. יתירה מזו, השלווה שמייחל כל אדם לעצמו, במיוחד איש עסקים, לא יכולה לבא על רקע קנאה. מי שפוזלות עיניו ל"דשא הירוק של השכן", לא תמצא נפשו מנוח, אלא תמיד יהיה עסוק בקידום העסק, פיתוחו והבאתו לשורה הראשונה בתחרות. אולי עשירים גדולים צומחים ממתח תמידי זה, אך ודאי לא שלווי נפש, בריאים ברוחם ובנפשם. היכן פוגשים ילדינו קנאה שלילית הרסנית?  מי שבבגרותו הגיע למידה רעה זו, יתכן שבילדותו היה חשוף לרגשי קנאה שלו או של סביבתו. עלינו לעודד הצלחה לכל ילד בתחומים שיש לו נטיה להם, אך אף פעם לא על חשבון קנאה בחבר. קנאה בהצלחתו של חבר, יותר ממה שתעודד את המקנא להשקיע יותר מאמץ, היא תפגע מאד בשלוותו ולא ירחק היום שהוא יראה בניצוח חבריו את ההצלחה הגדולה שלו, ניצוח שלא תמיד הושג בדרכים כשרות.

 

סיפורי ילדים: קנאה שלילית הרסנית


rsz_תולדות_1הסיפור הראשון הוא על תוצאה קשה של קנאה בין שתי חברות לכיתה והטיפול בבעיה.

הסיפור השני הוא על תחרות מתוחה בין שני בעלי סופרמרקט, שנבעה מתוך קנאה, וגם על ההתפייסות ביניהם.

 אם אהבת את התכנים שלנו, את הסגנון, ואת החזון, אנו נשמח לשמור איתך על קשר. אנא מלא את הפרטים שלך בטופס. אנו נשלח במייל רק דברים טובים ומועילים לחינוך ילדיך למידות טובות.