מעסיק הגון נותן הוראות ברורות לעובדיו, כך שלא ייכשלו בביצוען. מעסיק מצליח גם בודק שאכן בוצעו ההוראות במלואן ועושה הכל כדי לשפר את הטעון שיפור. פרשת "תרומה" מלמדת שניתן להגיע לנאמנות העובד להוראות המעביד, גם ללא פיקוח מתמיד. המעסיק יוכל להיות רגוע ולבטוח שאכן תתבצענה ההוראות שנתן במלואן ועל הצד הטוב ביותר.
הנאמנות להוראות בפרשתנו
לאחר מעמד הר סיני נצטוו בני ישאל להקים משכן במדבר להשראת השכינה בקביעות בישראל, כלומר, מקום שה' יופיע באופן סמלי, בתחושת קדושה וכבוד גדולה, יותר ממה שחש אדם ביום-יום (שהרי בלאו הכי "מלא כל הארץ כבודו", בכל עת). המשכן תוכנן על ידי ה' בכבודו ובעצמו, כולל קירותיו, כליו וכל תכולתו. החומרים מהם היו עשויים המשכן וכליו היו יקרים ביותר: זהב, כסף ונחושת, צבעי תכלת וארגמן המופקים מחלזונות נדירים ועוד ועוד חומרים יקרי ערך. גם ביצוע העבודה הגדולה הזאת היה מורכב והצריך גיוס של אמנים מוכשרים ביותר. אך התנאי המרכזי בכל העשייה היה נאמנות להוראות. וכך הדבר מנוסח בפרשתנו, בשלב מסירת ההוראות:
"כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו; וְכֵן תַּעֲשׂוּ" (שמות, כה:ט)
הנאמנות להוראות – הביצוע
לאחר השלמת המלאכה העידה התורה שאכן המלאכה נעשתה בשלמות, על פי ההוראות. הביטוי "כאשר צוה ה' את משה" מופיע 18 פעמים !!! בפרשת "פקודי" המפרטת את ביצוע המלאכה. משה רבנו עצמו העיד על כך בסיום המלאכה וכך אמר:
" וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה', כֵּן עָשׂוּ; וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה" (שמות, לט:מג)
האם היה חשש לאי נאמנות בביצוע ההוראות?
כללית, יתכן חשש לאי ביצוע הוראות בשלמות, משתי סיבות: א. חוסר יחס של המבצע למשימה או לנותנה. ב. יחס עודף של המבצע לנותנה, כלומר תחושת שייכות יתר לנושא, עד להתערבות בתוכן המשימה. הסיבה הראשונה, יש להניח שלא היתה קיימת, כי יראת ה' והכבוד הראוי לו ולנושא – המשכן – ודאי העמידו את כל הנקרא למשימה בתחושת רצינות ונאמנות, ואכן מי שקרב למלאכת המשכן היו נבחרים מתוך ישראל. אלא, שככל ששייכות האמנים מהבחינה הרוחנית והערכית היתה גדולה, עלה חשש שתחושה זו "תרשה" להם לבצע שינויים קלים מתוך כוונות טובות של "הידור" ו"שכלול" המשימה. אך, מאחר ונותן המשימה הוא ה' בכבודו ובעצמו, היה צורך להבהיר לכולם שכל ההידורים והשכלולים הראויים להשתלב כבר נלקחו בחשבון, והאמנים מקבלים תכנית מוכנה, שלמה לביצוע. ההוראות הברורות האלה ניתנו למשה מפי ה', והועברו על ידו לכל האמנים.
נאמנות להוראות בחיי היום-יום
ברור שכל מעסיק לא יוותר על איכות ביצוע ההוראות של עובדיו. לשם כך יקפיד לתת הוראות מדויקות וברורות ואף ידאג לעקוב אחר ביצוען הטוב. אך, לא כל מעסיק זוכה לקבל תוצאות טובות ממאמציו. מדוע? האם תנאי הביצוע בשטח לא היו טובים מספיק? האם קיים פער בין דרישות התפקיד לתנאי העבודה בפועל? פרשתנו מלמדת שסוד ההצלחה בנאמנות לביצוע ההוראות, הוא הנאמנות הכללית שיש למקבל ההוראות כלפי נותנן. כלומר, משה המכונה "נאמן בית" של ה', ניתן בהחלט לסמוך על יושרו ונאמנותו, שמלאכת המשכן תתבצע בדיוק על פי ההוראות. למרות קרבתו הגדולה לה', לא הרשה משה לעצמו להכניס שינויים בהוראות. כך צריך לנהוג כל עובד, הן במגזר העסקי והן במגזר הצבורי – לא להרשות לעצמו, בגלל קרבתו לבעל הבית, למעסיקו, לתחום שהוא מופקד עליו, להקל ראש בביצוע ההוראות. אדרבה, ככל שהתפקיד גדול יותר, כך צריכה לגדול תחושת האחריות, והידיעה שהזכות לשאת בתפקיד כה חשוב נובעת מהאימון הגדול שרוחשים כלפיו.
היכן פוגש ערך זה את ילדינו
כל הורה מעוניין שילדיו יצייתו לו, יבצעו את מה שהוא מבקש מהם. חשיבה מוקדמת של ההורה, לקראת מסירת המשימה, תועיל ביחס לרמת ביצועה. בחשיבה אמור ההורה לבדוק את היקף המשימה ופרטיה ביחס לסיכויים לביצועה. ככל שהחשיבה תקדם יותר, כך הסיכוי לביצוע מלא של המשימה יגדל. כך יימנעו תסכולים, אי הבנות, ואדרבה, ירוו ההורים נחת מילדיהם המצייתים ומבצעים את בקשתם במלואה. בנוסף, העמקת האימון שבין ההורים לילדיהם תוסיף תחושת אחריות לילד בביצוע המשימה.
סיפור ילדים: נאמנות להוראות
הסיפור הוא על מנהל בית ספר שנהג בנאמנות יוצאת דופן ביחס לתפקידו, בכל הקשור לכספי צבור. ראש עירו, שחיפש אדם אחראי לניהול חגיגות "עצמאות 70", בחר בו כמתאים לתפקיד .
קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com