סיפור ילדים: מדוע אסף נועם הרבה קנקלים?

"אבא, עוד מעט מגיע חג פסח ועדיין לא שטפנו את המכונית" הזכיר נועם לאבא נדב

"אתה צודק. מה אתה מציע, נועם, מתי נעשה זאת?"

"אבא, מתי שרק תרצה. הפעם נראה לי גם שזה יהיה מהר יותר"

"מדוע 'מהר יותר' ?"

"כי בפעם שעברה, בקשנו מים מהשכנים, מהגינה שלהם, אבל הפעם, נוכל להשתמש בברז הכיבוי החדש שהתקינו בשבוע שעבר בכניסה לבנין"

"אני לא בטוח ששמעתי נכון…נועם, אתה באמת חושב שמותר לנו להשתמש בברז הכיבוי?"

"מה הבעיה? ראיתי כבר עוד שכן שהשתמש בו לשטיפת המכונית שלו"

"נועם, אולי אתה לא מבין את כוונתי. ברז הכיבוי שייך לכל דיירי הבנין. מים שמוציאים ממנו הם על חשבון כל הדיירים. כמו שלא יעלה על דעתך להיכנס ולקחת מים מביתו של השכן, כי זו גנבה, כך אסור לכל אחד מדיירי הבנין לקחת מים מברז הכיבוי לשימושו הפרטי"

"תודה, אבא, עכשיו הבנתי. אז מה אתה מציע? הרי צריכים הרבה מים לשטיפת המכונית!"

"יש לי רעיון. אנחנו נעשה הפסקה לשבועיים מהשלכת קנקלים למיחזור. בשבועיים האלה נאסוף קנקלים מאצלנו ומהדודים ומהשכנים, נמלא אותם במים, וכשיהיו לנו עשרים קנקלים נוכל לשטוף את המכונית"

"אבא, נראה לי שעשרים קנקלים לא יספיקו"

"אולי, אתה צודק, אבל זה יהיה גם אתגר עבורנו לחסוך במים"

"אבא, מדוע לא נקצר את הדרך וניקח ממיכל המיחזור כמה קנקלים שאנחנו רוצים?"

"נועם, שאלת שאלה מעניינת. כל הכבוד, אבל שאלה זו נשאלה כבר על ידי חברי לפני רב השכונה והוא השיב בשלילה. טענתו היא שמי שמשליך קנקלים למיחזור, דעתו היא שהם יגיעו ליעדם, למפעל המיחזור ולא יילקחו על ידי עוברים ושבים. לכן יש בזה 'אבק גזל' "

" 'וואו', אבא, כמה חמור הוא הגזל!"

"נכון, נועם, אני רוצה להזכיר לך שדור המבול נענש בגלל עברה זו. הם אמנם התחילו במעשים קלים, יחסית, אך הגיעו לגזל חמור שהביא אותם לעונש החמור – כליה מוחלטת לכל הדור ההוא, חוץ מנח ומשפחתו."

"טוב, אבא, אחרי ההסברים החשובים האלה, קבלתי חשק עוד יותר גדול לאסוף קנקלים ולמלא אותם"

נועם והאחים הצליחו לאסוף כעשרים קנקלים. הם מילאו אותם במים והודיעו לאבא שהם מוכנים כבר לשטיפת הרכב.

"נועם, קרא בבקשה לכולם לחניה לשטיפת הרכב ובואו עם כל הציוד הדרוש. תודה"

"שמתם לב, ילדים חמודים, הרכב נקי לא פחות משנים שעברו. פשוט השתמשנו במים בתבונה ולא בזבזנו" סיכם אבא בסיפוק רב.

היכן פוגש סיפורנו את פרשת השבוע

בפרשתנו חשש משה מגזל שהיה מעורב בתרומת המשכן, והביא על כך כפרה. גם בסיפורנו היה האבא נדב ער לשימוש במים שבבעלותו, ולא הסכים להשתמש בברז הכיבוי, וגם לא בקנקלים מהמיחזור.

הצעת דיון

1. מדוע התנגד האבא להשתמש בברז הכיבוי?
2. מדוע לדעתכם חושבים אנשים שמותר להם להשתמש בברז הכיבוי לשימוש פרטי?
3. האם הרשה האבא לקחת קנקלים ממיכל המיחזור? מדוע?
4. מהו "אבק גזל"? האם גם אתם פגשתם ברגישות ל"אבק גזל"?

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com