סיפור ילדים: מה תרמה לי תכנית "והדרת"?

"אבא, יש תכנית חדשה בבית הספר"

"מה, הוסיפו לכם עוד מקצוע ללימודים?"

"לא, אבא, זוהי תכנית חברתית"

"ספר, בבקשה, דוד"

"מנהלת בית הספר נכנסה היום לכיתה והודיעה שמהשבוע הבא תתחיל לפעול בבית הספר תכנית 'והדרת' "

"האם הסבירו לכם מהי התכנית הזאת?"

"לא, אבל מחר המורה אמורה להסביר לכל הכיתה"

למחרת שמעו תלמידי כיתה ו' של בית הספר "שלום ורעות" על התכנית לפרטיה. את עיקרי התכנית סיפר דוד להוריו.

"אבא ואמא, נראה לי שמדובר בנושא חשוב. בקיצור, בכל שבוע יבקר בכיתתנו אדם מבוגר, ותיק, שיספר לנו על חייו וגם נוכל לשאול אותו שאלות בנושאים שקרובים אליו."

"ממש חשוב, דוד, אתה זוכר את סבא יעקב שלנו זכרונו לברכה, כמה אהבת לשבת אתו ולשמוע ממנו סיפורים על חיי הילדות שלו ועוד?" הגיבה אמא

"ודאי שאני זוכר. אני ממש מצטער על כך שיותר אינני יכול לשמוע ממנו את הסיפורים המעניינים שהיו לו. אני רוצה להוסיף משהו שאתם והאחים שלי לא יודעים. בכל פעם שבקרנו אצל סבא יעקב ושמעתי ממנו סיפורים, הייתי יושב אחר כך בצד ומסכם את מה ששמעתי ממנו, במחברת מיוחדת שהקפדתי להביא אותה אתי בכל נסיעה לסבא יעקב ז"ל"

"דוד, הפתעת אותנו! בדיוק לאחרונה דברתי עם הדודים והחלטנו לפנות לכל המשפחה הרחבה ולבקשם להעביר אלינו סיפורים על סבא. אני מניחה שהמחברת שלך תהיה בה תרומה חשובה למאמץ שלנו. עכשיו תרגיש טוב שיש לך אפשרות להמשיך ולו במעט את החוויה שהיתה לך עם סבא יעקב. תוכל לנצל את המפגשים עם 'דור האתמול', בני גיל הזהב, שיבקרו בכיתתכם מדי שבוע."

תכנית "והדרת" יצאה לדרך. כיתה ו' היא היחידה בבית הספר הזוכה לארח את הותיקים. על פי התכנית, יגיע בכל שבוע אחד מהותיקים המסוגל והמעוניין לשתף בסיפוריו את התלמידים. הביקור יהיה מלווה בכיבוד קל ובסיור בבית הספר. 

"אבא, אמא, 'וואו', אין לכם מושג כמה כיף זה היה. היום הגיע אלינו עקיבא, ותיק מהשכונה שמכיר את אבא, הוא סיפר לנו כמה סיפורים קצרים מהשנים הראשונות של המדינה. זה כל כך התאים לכל הכיתה לקראת יום העצמאות, כך ששמחנו והודנו לו מאד"

"דוד, מעניין לדעת בן כמה הוא. הוא אמר לכם?"

"כן, בן תשעים. הוא עלה ארצה מפולין עם הוריו בשנת תש"ו, שנתיים לפני קום המדינה. הוא הצטרף לאחת המחתרות ונלחם במסירות רבה עם חבריו"

"דוד, אשריך! אנחנו לא זכינו כמוך להיפגש עם ותיקים ולהחכים מהם. כשהיינו בבית הספר היסודי, לא היתה קיימת תכנית 'והדרת', כך שמי שרצה לשמוע סיפורים היה צריך לגשת  בעצמו לאחד הותיקים, אבל גם פנאי, כמו שיש לך, לא היה לנו, כי אחרי הצהריים היינו צריכים לעזור להורים בעבודות שונות"              

במהלך השנה בקרו בכיתה קרוב לעשרים קשישים. התלמידים מאד שמחו בכל שבוע לפגוש עוד ותיק ועוד ותיקה ולשמוע מהם סיפורים וחוויות. גם הותיקים הביעו את סיפוקם ושמחתם ממפגשים אלה ושבחו מאד את התלמידים על התנהגותם המכבדת ועל ידיעותיהם הרחבות שבאו לידי גילוי בשיחות שניהלו אתם. במסיבת סיום התכנית, שבה השתתפו התלמידים, הוריהם, מחנכת הכיתה והמנהלת, הוזמנו שני תלמידים ושני ותיקים לבטא את תחושותיהם ואת התרשמותם.

הוותיקים:

שרה: "זכיתי להכיר תלמידים חמודים, מקשיבים, מכבדים וחכמים. אני לא זכיתי ללמוד בתנאים כאלה משוכללים. אפילו מבנה בית הספר לא היה מסודר, הכיתות היו מפוזרות בשכונה. אני שמחה, תלמידים יקרים, שאתם יודעים להעריך את מה שמשקיעים בכם ומאחלת לכם הצלחה רבה בהמשך הדרך"

ראובן: "אחד התלמידים שאל אותי איך הצליחו הוריכם לגדל אתכם בדירה כל כך קטנה – ארבעה ילדים בחדר אחד? ובכן, דעו לכם שאז זה מה שהיה. גם חברים שלנו גדלו בדירות קטנות. לא היו לנו ציפיות והסתדרנו עם מה שהיה. ההורים חינכו אותנו לדעת שהעיקר בחיים זה להתקדם במידות טובות ובלימודים ובזה השתדלנו להצליח. תודה לכם על ההזדמנות להכיר בית ספר יפה ותלמידים טובים"

התלמידים:

דוד: "בשבוע הראשון חששתי שלא נדע לקיים שיחה ארוכה עם ותיק שיגיע. היום אני כבר מתגעגע לעוד מפגשים. פשוט למדתי המון. קודם כל למדתי לא להיות מפונק ולא להתבכיין על כל דבר קטן. למדתי מהותיקים גם כמה מסירות היתה להם ללימודים, הרבה יותר ממני. תודה לכם"

רועי: "אחד הותיקים היה דומה בעיני לסבא שלי ושמחתי לפגוש אותו כאן. אבל לא הסתפקתי בכך, אלא בקשתי את רשותו אם אוכל להגיע אליו הביתה כשיתחשק לי. הוא השיב לי: 'ודאי שתוכל, אשמח לביקורך'. בהזדמנות זו אני מודה לו שוב ולכל הותיקים"

את דברי הברכה האחרונים אמרה המנהלת:

"יום גדול הוא לנו, ולי בעיקר. אומר לכם את האמת: בתחילה חששתי אם הדבר יצליח, כי בכל זאת קיים פער גדול בשנים בין התלמידים לוותיקים, והנה כולנו הופתענו לטובה. ראיתי עד כמה שם התכנית – 'והדרת' – תואם אותה ושהתלמידים התחברו מהר מאד לרעיון ונהגו בהידור כלפי הותיקים. אני מאחלת לותיקים אריכות ימים בבריאות ובשמחה. ולכם, תלמידים יקרים, המשיכו בכל הזדמנות לכבד כל אדם ובמיוחד את הוותיקים שתפגשו."

היכן פוגש סיפורנו את הפרשה

די באיזכור הפסוק "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן" כדי להבין שגם סיפורנו עסק בכבוד לזקנים.

הצעת דיון

1. מה פירוש המילה "והדרת"?
2. מדוע הזכיר דוד את סבא יעקב?
3. מה עשה רועי כשראה דמיון בין אחד הוותיקים לסבו? האם גם אתם הייתם נוהגים כמוהו?
4. תנו דוגמה לכיבוד זקנים, מעשה שראוי לעשותו.

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com